כותב:
כיצד החמצת הטיסה הובילה בסופו של דבר לתרומת ענק שלא חלם עליה ראש הכולל...
המכשיר הסלולרי של ראש כולל גדול ומפורסם באלעד רטט, ועל הקו שיחה מחו"ל. 'אני מהמשרד של ר' יצחק ד.' – אמר הקול במבטא אמריקאי כבד, 'בקשר לבקשה ששלחת לפני כמה חודשים, ובהקשר לכך דיברו אתנו כמה עסקנים מקומיים. הבקשה שלך עוסקת בתמיכה בסך 35,000 דולר למוסד שלך, נכון?'
ראש הכולל אישר את הפרטים, נשימתו נעתקה. 'אוקיי', הוסיף הקול בעל המבטא האמריקאי בעברית רצוצה, 'אנחנו קובעים לך פגישה ליום רביעי בערב, בשעה שש, במשרדו של ר' יצחק בשיקאגו, מגדלי הזהב, קומה 67, חדר 413. נשמח לראותך ולמלא את בקשתך' - אמר הקול בפשטות וניתק את השיחה, מותיר את ראש הכולל נדהם ומאושר. הן כמה ביקש וייחל לקיום הפגישה הזו, כמה תקוות תלה בה, כמה עסקנים שלח לפעול לקיומה. זה קורה, סוף סוף!
סוכן הנסיעות לא מצא מקום בטיסה ישירה, והעביר את ראש הכולל דרך תחנת ביניים בפריז, בירת צרפת. ביום רביעי בבוקר נחת ראש הכולל בשדה התעופה בפריז, והזדרז לחפש בית כנסת קרוב, בו יוכל להתפלל שחרית בציבור, לפני שימשיך לשיקאגו. די מהר נמצא בית הכנסת, אלא ששעת התפילה מאוחרת יותר. הוא הסכים להמתנה זו בחפץ לב, שהרי מה יכול לשמח את לבו יותר מתפילה בציבור בארץ זרה ומנוכרת? מה יכול למלא אותו באושר בארץ ניכר כמו תפילה במנין?
בינתיים הדקות נוקפות, מועד המראת טיסת ההמשך מתקרב והולך, והמנין עוד לא יצא לדרך. גם בשעה הקבועה טרם התקבץ מנין, והוא נאלץ להמתין עוד, מביט בחרדה בשעון המתקדם לעבר שעת ההמראה. כשהתפילה יצאה לדרך, התברר כי בדיוק היום עובר לפני התיבה שליח ציבור המתפלל בקצב איטי, איטי מאוד...

מלחמה התחולל בלבו. מחד גיסא - הוא מאוד ממהר, טיסה לשיקאגו, פגישה חשובה, סכום אדיר על כף המאזניים. מאידך גיסא - תפילה במנין, תפילה בציבור, נכספה נפשו שלא לאבד את הזכות הזו גם היום!
התפילה התקדמה בקצב איטי, והוא המשיך להמתין. לפני 'שמונה עשרה' כבר הורה השעון על 38 דקות לפני המראת טיסת ההמשך. בכל זאת התגבר על עצמו: 'תפילה בציבור, עזוב הכל, זה הכי חשוב!', והמשיך עם תפילת הציבור עד לאחר 'עלינו לשבח'. רק אז תפס את מזוודתו ואץ רץ לביקורת הדרכונים.
'סליחה, אני ממהר לטיסה לשיקאגו שיוצאת ממש עכשיו' – התחנן שיתנו לו לעקוף את התור. הפקיד שישב מולו משך בכתפיו ושאל: 'טיסה 847 של 'אייר פראנס'? אם כן, הבט נא בחלון. המטוס שלך ממריא...' - לנגד עיניו הנדהמות של ראש הכולל, המטוס האיץ על המסלול. הוא הצליח לשמוע את נהמת המנוע, כמעט נגע במטוס, מבחוץ כמובן. הטיסה יצאה לדרכה, בלעדיו...

10 דקות עמד ראש הכולל המום. הוא האמין שבזכות תפילה בציבור יספיק את הטיסה, והתאכזב לגלות שלא כך קרה. עד מהרה הבין שאין היום טיסות נוספות לכיוון זה, ואם כן - לא נותר לו אלא לשוב ארצה, מאוכזב. הוא הזמין מקום בטיסה ארצה, והתבקש להמתין 8 שעות להמראתה, כשבינתיים ישוב לבית הכנסת, אולי גם יטבול במקווה - מה שלא הספיק היום, כך ינצל את הזמן באופן מיטבי.
כשהגיע לבית הכנסת, הניח את מזוודתו במלתחה, והחל עולה במדרגות, מחפש את חדר השתיה החמה. ואז נתקלו עיניו בשם מוכר ומהדהד של אחד מענקי תומכי התורה בדורנו, רקום על תיק תפילין מהודר, הנישא בידיו של אותו גביר בכבודו ובעצמו!
'זו ההזדמנות שלי!' - הרהר ראש הכולל, 'הרי את הגביר הזה אי אפשר לתפוס, כה קשה להשיגו. עכשיו הוא ניצב כאן לצידי, שמו מתנוסס על תיק הטלית והתפילין שלו. אתפוס עמו שיחה...'
דקות ארוכות עמד ראש הכולל ושוחח עם הגביר, מנצל את ההזדמנות שנקרתה בפניו 'בטעות'. כעת, ללא מזכירות, ללא פגישות, ללא מכשיר הטלפון והפקס שבמשרד, הוא היה פנוי לשמוע, והתעניין בכל פרט ופרט מהנעשה בכולל. ואז, כך התברר, אותו גביר עמד לשמש כסנדק בברית לנכדו שנועדה לאותו יום, והוא חיפש דווקא סגולה טובה, מתנה לרך הנולד...

'הבה אתן לך תרומה משמעותית', שלף הגביר באלגנטיות אירופאית פנקס שיקים מהודר מכיסו הימני, ועט מוזהב מכיסו השמאלי. הוא רשם שיק על סכום גבוה יותר מפי 2 מהסכום המובטח בשיקאגו, והעניק לו בלי להניד עפעף. 'שתהיה לי זכות בהחזקת התורה שלך, למעני ולמען נכדי הצעיר שייכנס היום בבריתו של אברהם אבינו!', הוסיף ולחץ את ידו בחמימות...
הגביר הצרפתי נפרד ממנו בידידות, וראש הכולל ההמום הוצרך לדקות ארוכות של התאוששות מההלם... מעודו לא התרים בצורה כה ספונטנית, ישירה, מפתיעה – וגם זכה בתרומה כבירה כל כך. הוא הבין כי התרומה הזו אינה תוצאת מעשה ידיו, הוא כלל לא נערך אליה. זה שיק מזומן של 'תפילה בציבור', שפע שמימי בו זכה הודות למסירותו לתפילה במנין!

כשחזר לארץ, נדהם ראש הכולל לגלות הודעה מפתיעה בתא הקולי, מאותו קול בעל מבטא אמריקאי: 'שלום וסליחה, אנו מתנצלים, אבל ר' יצחק לא יוכל לפגוש אותך השבוע. כדי שלא תטרח לבוא שוב, אנו שולחים את השיק המובטח בדואר!'
ואכן, לאחר כמה ימים, נחה לה בתיבת הדואר מעטפה לבנה נאה, ובתוכה – השיק המובטח. עתה היה בידו הסכום המקורי שהובטח לו להחזקת התורה, ועוד תרומה כבירה, גדולה יותר מפי 2, רק בזכות תפילה בציבור!
ולא נועד סיפור זה, אותו קיבלנו מהרה"ג רבי צבי נקר שליט"א, מח"ס 'אמונה שלימה', אשר שמע את הסיפור מראש הכולל בעצמו, אלא כדי ללמדנו: התפילה בציבור דורשת מסירות, לפעמים זמן רב, טירחה וכל כיוצא באלה. לפעמים מדובר בשעת לילה מאוחרת, כשממהרים לעבודה, או בעיצומו של יום עבודה... המסירות לתפילה בציבור דורשת מאמץ, אך המאמץ הזה משתלם, ועוד איך...

הבה נראה לנגד עיניו את ראש הכולל הנדהם. את האכזבה מהחמצת הטיסה, ואת תרומת הענק בה זכה בזכות תפילה בציבור. התפילה בציבור טומנת בחובה אוצרות של שפע, ברכה, אנרגיה, כוחות, הספקים, אושר ועושר. ככל שנייחד יותר כוחות ומאמץ לתפילה בציבור, ככל שנפעל ונתמסר למען תפילה בציבור – כך נפתח לעצמנו את אוצרות השמים ונשפיע על עצמנו שפע טובה וברכה!

אהבתם? תנסו גם את אלו

תכנים אחרונים מאת הרב אשר קובלסקי