כותב:
קטגוריה: מבט לחיים
אנו מתכוננים לראש השנה אבל לפעמים שוכחים את העיקר, האם אנו באמת מוכנים ליום הגדול והקדוש...
הרגעים הגדולים קרובים מתמיד. כל לב יהודי כבר רוטט בהתרגשות, בכל נשמה יהודית כבר נעים המיתרים העמוקים. בעוד ימים ספורים יהפכו התכונה והדריכות לעובדה בשטח: כרטיסי ה'שנה טובה' ייפתחו, יהודים ילחצו ידיים לחבריהם בידידות באיחולי שנה טובה, ניגוני הרגש יכבשו כל פינה, התפוח ייטבל בדבש כאות לשנה מתוקה...
ואז, בבוקרו של יום ראש השנה, ימהר כל יהודי לבית הכנסת. בעיניים נוצצות, בהתלהבות נרגשת, בשמחה שאין לתארה. כל אחד מאיתנו יפתח את המחזור ויחל בתפילה, ואז יישמע קולו של החזן מנעים בשירה הפותחת: 'אהה, אהה, אההה', רגע לפני שאבוקת זעקה תפרוץ בהתרגשות מפי כולנו, זעקה הבוקעת מעומק הלב ומתשתית הנפש: ה-מ-ל-ך!
ולא זעקה בלבד יש כאן, אלא משהו עמוק, נוקב, אוהב ומתרפק עד אין קץ. זעקת 'המלך' היא הרגע הנשגב בו אנו מקבלים על עצמנו מחדש את עול מלכותו, ושמחים להכריז מחדש כי אנו נאמנים לו. זעקת 'המלך' היא המעמד המרגש ויוצא הדופן, בו אנו מחליטים מחדש כי ה' הוא מלכנו ולו אנו עבדים, ואנו גאים להיות כפופים למרותו של אבינו מלכנו!

ואין יהודי שלא זכאי להשתתף במעמד הזה, אין יהודי שאין לו את הכבוד והעונג להיות שותף למעמד המלכת המלך. הרי מי שמבקש מאיתנו כי נמליך אותו - הוא המלך בעצמו, 'אמרו לפניי מלכויות - כדי שתמליכוני עליכם'. המלך מזמין אותנו למעמד המלכתו, פונה לכל יהודי ויהודי, ומבקש את השתתפותו האישית במעמד הגדול בו נשוב ונמליכו כמלך העולם...
כשנערכים לרגע כזה, למעמד כה נשגב כמו המלכת המלך, מתארגנים מראש. נכון, אם בן המלך יבוא בבגדים מזוהמים למעמד המלכת אביו - כנראה יאשרו לו להיכנס בשל היותו בן המלך, אבל זה יהיה לו מאוד לא נעים... כל בר דעת מבין: לאירוע של המלכת המלך באים לבושים בקפידה, נקיים וזכים, מצוחצחים ומבריקים!
כשנתבונן באותו מעמד נשגב העומד לפנינו, נבין כי זהו בדיוק הזמן להתארגן. להתנקות, להיטהר, להזדכך. עכשיו הזמן להתלבש בבגדים מכובדים, לנקות כל כתם, להסיר כל בדל אבק, לסלק כל לכלוך. אנו נערכים לאירוע של המלכת המלך, ועלינו להגיע אליו מוכנים וערוכים, לבושים כדבעי ומבהיקים בניקיון!

לכן ניתנו לנו במתנה ימי הסליחות, הם ימי ההכנה הקרובים כל כך למעמד הגדול. אלו השעות והרגעים בהם אנו מכבסים את עצמנו, את הלבוש הרוחני שלנו. אלו ימי ההתארגנות, בהם אנו מסירים כל אבק, מנקים כל לכלוך, מכבסים כל כתם. אלו ימים שניתנו לנו במתנה, בהם נוכל להתכבס, להיטהר, להגיע לרגעי ההמלכה מצוחצחים ונקיים.
כל המוטל עלינו, הוא לעצור את מירוץ היום, למצוא דקות ספורות בהן נחפש את הכתמים החבויים בליבנו, המודחקים מתחת מטלות היום יום שלנו. נחפשה דרכינו ונחקורה, היכן נוכל לשפר את התפילה שלנו, בציבור, במניין, בשלמות. נעקוב אחר סדרי הלימוד שלנו, עד כמה הם קבועים, רציניים, רצופים וסדירים. נעמיק מבט אל מעשי החסד שלנו, האם אנו מרבים לעשות חסד, עד כמה החסד תופס נתח מכובד ביום יום שלנו, וגם נבדוק את שמירת העיניים והפה, ועוד...
אחת הדרכים הטובות והמבטיחות לעשות את בדק הבית האישי הזה, היא להתחבר לספר מוסר או התעוררות, לעיין בו, להתחזק בו, לצעוד בעקבות הנחיותיו. בימים אלו, הלימוד בספרי ההתעוררות מועיל ביותר, כי הם מסייעים לנו לבצע את המעקב אחר הטעון שיפור, למצוא את המקומות בהם נוכל להיטיב את מעשינו, וגם מעניקים לנו עצות מעשיות לעשות זאת.
בימים אלו נעשה 'סקירה כללית', נבדוק מה טעון שיפור, היכן טעון חיזוק. נחפש את המקומות הללו ונפעל לשפרם, כדי לכבס את לבבנו ולנקות את עצמנו, למען נגיע לרגעי המלכת המלך נקיים וזכים, מצוחצחים ורעננים, כי 'רצוננו לראות את מלכנו!'

סיפור הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל - ראש ישיבת מיר, פגש פעם בערב ראש השנה את אחד מתלמידיו ששימש כראש כולל. ראש הישיבה פנה אליו ושאל: 'יאמר לי מר, במה את מתכונן לקראת ראש השנה?'
נענה ראש הכולל במבוכת מה: 'מתחזק... לומד... מתפלל...', 'יפה מאוד', השיבו רבו, 'ובכל זאת, במה אתה מתחזק ביותר? במה אתה מתכונן בעיקר?'
חייך ראש הכולל במבוכה, והבין כי רבו רוצה להשיב לו. ואז השיבו רבי חיים שמואלביץ: 'נראה לי, כי ההכנה הטובה ביותר לראש השנה, היא לעמוד לעזרת רעייתך. הרי ראש השנה חל בשנה זו בימי חמישי וששי, ובוודאי רעייתך נחפזת ולחוצה לערוך סעודות מכובדות לשלושת הימים - שני ימי החג והשבת שאחריהן...
על כן, עצתי לך להתכונן כראוי לראש השנה, היא לעמוד לימינה, להיות לה לעזר. צא ובדוק במה אתה יכול לסייע לה, אולי תוציא את הילדים לטיול קצר... תנסה לעזור לבני ביתך להכין את החג, תעמוד להם לסיוע. זו ההכנה הטובה ביותר לראש השנה!'
הסיפור, המופיע בספר 'האמנתי ואדברה', מלמד אותנו: גם השנה ראש השנה יחול בערב שבת. ברוב בתי ישראל כרוכה הכנת החג והשבת בטירחה רבה ועבודה מאומצת, וגם אחר כך - במהלך החג - יש לא מעט עבודה. הבה נזכור כי חסד הוא הכנה טובה ליום הדין, נרבה בעשיית חסד גם בתוך הבית פנימה, למען נזכה להתכונן כראוי ליום הגדול ולהתברך בו בשנה טובה ומבורכת!

אהבתם? תנסו גם את אלו

תכנים אחרונים מאת הרב אשר קובלסקי