כותב:
קטגוריה: חינוך ילדים
כמה חשוב להזהר ולא לפגוע ברגשות של הילד ולהתייחס אליו כאל מבוגר.
ישנה תופעה חולנית, מצויה בשולי המחנה (ויש שוליים שאינם נמצאים ממש בשוליים, אלא דוקא ממש במרכז הכביש הסלול...), של הורים שמתוך שאינם מבינים לנפשו של הילד ואינם מוכנים לקבל את חינוכו, כדבר המצוי בתהליך הבשלה ארוך ומתמשך. הם נכנסים עמו למאבקים הרסניים, תוך שימוש בביטויי גנאי והשפלות מכוונות, הקונים שביתה בלב הילד ומחוללים שמות באישיותו.

הורים המבינים היטב שלילדיהם יש רגשות, נזהרים שבעתיים מהורים אחרים שלא לפגוע בו.  רק הורים שמסתכלים על ילדם כחסר דעה ונעדר בינה, ובנוסף לכך לוקים בחוסר התחשבות, יעזו לבזותו ולהדביק לו כינויים העלולים להטותו בכיוונים שליליים. בתווך נמצאים ההורים שאינם נדרשים לסוגיא זו, ופניותיהם אל הילד תלויות לרוב במצב הרוח שלהם.

עוד לא נולד הילד שהפך להיות ''טוב'' לאחר ומאחר שאמרו לו שהוא ''רע'', כשם שלא נוצר האיש שהשכיל והיה לחכם כיון שהודיעו לו שבעצם הוא טיפש. ביטויי גנאי והשפלות, אינם מטים את דעתו של אדם ואינם משמשים כטיעון משכנע בשום פורום. מי שרוצה להיווכח בדבר, ינסה בלהט ויכוח עניני להעלות ''טיעון'' מעין זה, כשיפנה לצד שכנגד ויאמר לו: ''אתה לא יודע על מה אתה מדבר''. אין לי ספק שטיעון זה לא ישנה את דעתו של הצד שכנגד, גם אם יוסיף את משפט המחץ: ''ואתה הרי משוגע...!'' מדובר בטיעון לא עניני שאינו ממין הענין הנידון, שאינו יכול להשפיע על התנהלות  הויכוח. יפה כוחם של טיעונים מסוג זה להלחיץ את הצד השני ולהוציאו משיווי משקלו. ויש שאכן ישתמשו בו במהלך ויכוח (בפרט, אם הוא מתנהל במתכונת פומבית כזו או אחרת), כדי לערער את בטחונו העצמי של הצד השני. אך אין בהם משום צידוק או שכנוע לאמת, המצויה כביכול בצדו של המתקיף.
הורים ודאי לא אמורים להשתמש בכינויים כאלו- אלא אם מטרתם להלחיץ את ילדם ולערער את בטחונו העצמי.

לטעות זו שותפים הורים לא מעטים, השוגים בכנותם את ילדיהם בשורה ארוכה של כינויים משפילים- דבר שלא תורם מאומה לחינוכם. הרי גם אם סבורים ההורים, שהילד הוא ''נודניק'', ''פגע רע'', ''בכיין'' או סתם ''גולם''- הוא לא יפסיק להיות כזה, מאחר שכינו אותו בתארים ''נכבדים'' מעין אלו. כוחם של כינויים אלו יפה, רק כדי לשבור את הילד ולהנמיך את רוחו, להציק לו ולהכאיב בדריכה על יבלות. גישה ''חכמה'' זו תשווה בתוצאותיה, למי שמנסה להרגיע פחדן שלא יפחד באמירה: ''שוטה שכמותך! הרי אין ממה לפחד!'' ומה יעשה זה שכן מפחד, האם יפסיק לפחד? לא ולא! הוא יבין, שהוא גם שוטה מופלג בנוסף לפחדנותו הטבעית, ויחשוש להציג את עצמו ככזה בפני בן תמותה. וכבר שמעתי אב, שמרכאות כפולות ומכופלות מעטרות את ''פיקחותו'' הנודעת, כשהוא סונט בבנו שסבל מחרדות: ''אם לא תפסיק עם השטויות שלך, יאשפזו אותך בבית חולים לחולי נפש!...

כינויים וביטויים מגנים ומשפילים,  זורעים בילד ''גרעין'' נורא ואיום, שיצמיח בבוא היום אילן פירות באושים, עמהם יצטרך להתמודד כל ימי חייו. אין הדברים מכוונים לפליטת פה אומללה, הנאמרת בחוסר שימת לב בעידן ריתחא. אחרי ככלות הכל, גם אנו בני אדם וניתן להסביר זאת לילד בשעה רגועה יותר. ככלל, דבר חד פעמי בהחלט אין בו משום ''סוף העולם''. אך אלו הנוהגים כך באופן שיטתי, מורידים את ילדם לדיוטות תחתונות של נמיכות הדעת ונחיתות ההרגשה.

אהבתם? תנסו גם את אלו

תכנים אחרונים מאת הרב אהרן פרידמן