כותב:
כללים בהכשרת הכלים לפסח, וסוגי הכשרת הכלים- ליבון באש, הגעלה בכלי ראשון.
1. כלים שמשתמשים בהם בחמץ בימות השנה, אסור להשתמש בהם בפסח מבלי שיכשיר את הכלים, משום שהחמץ נבלע בדפנות של הכלים, ואינו יוצא אלא על ידי הכשרה, ומשעה שאסור להנות מהחמץ בערב פסח אסור להשתמש בכלים של החמץ מבלי להכשירם.

2. כדי להכשיר את הכלים לפסח צריך להכשירם כפי מה שמשתמשים בהם במשך השנה, דהיינו שאם השתמשו בכלי על ידי האש, הכשרו בליבון על ידי האש, ואם השתמשו בכלי על ידי רותחים בכלי ראשון, הכשרו ברותחים על ידי בכלי ראשון, והטעם הוא משום שיש לנו כלל "כבולעו כך פולטו", היינו שבאותה פעולה שבלע הכלי את החמץ באותה הדרך הכלי יפלוט את מה שבלע, ויש כלים שאין להם תקנה בהכשרת כלים ונבאר בעזרת ה' במקומם.

3. בהכשרת הכלים יש כמה אופנים של הכשרה:
א. ליבון באש עד שיהיו ניצוצות של אש ניתזים מהכלי.
ב. הגעלה במים רותחים שבכלי ראשון (כלי ראשון זה כלי שמונח על האש).
ג. עירוי (שפיכה) של מים רותחים מכלי ראשון.
ד. הגעלה במים רותחים בכלי שני (כלי שני זה הכלי שלתוכו נשפך המאכל מכלי ראשון).
ה. שטיפה והדחה במים קרים.
ו. שריה במים קרים במשך שלושה ימים שלמים מעת לעת.

א. ליבון באש
1. שיפודים שצולים בהם בשר על האש ולפעמים מערבבים בבשר פתיתי חמץ, הכשרם על ידי ליבון באש עד שיהיו ניצוצות של אש ניתזים מהם, ומכל מקום בדיעבד אם הגעיל את השיפודים במים רותחים בכלי ראשון ולאחר מכן צלה בהם מאכל בפסח המאכל מותר, ואם אין ידוע אם מערבים שם חמץ יכול רק להגעילם בכלי ראשון ואין צריך ליבון באש.

2. תבניות שבתנור שאופים בתוכם חלות הכשרם על ידי ליבון באש עד שיהיו ניצוצות של אש ניתזים מהם, ומכל מקום בדיעבד אם הגעיל את התבניות במים רותחים בכלי ראשון ואפה בהם בפסח המאכל מותר.

ב. הגעלה במים חמים בכלי ראשון.
1. סירים שעשוים ממתכת ומבשלים אותם על האש וכן כיסויי הכלים והידיות הכשרם על ידי הגעלה במים רותחים בכלי ראשון על האש, דהיינו שירתיח מים על האש בתוך סיר גדול, וכאשר המים בסיר רותחים מכניס לתוך הסיר את הסיר שאותו הוא רוצה להכשיר לפסח, ובדיעבד אם הגעיל במים רותחים שאינם נמצאים תחת האש (כגון שכבתה האש קודם ההגעלה) וכבר בישל בסיר אוכל לפסח מאכל מותר, וסיר לחץ (כל חלקי סיר הלחץ כולל הגומי שבתוכו) הכשרו על ידי הגעלה במים רותחים בכלי ראשון שעל האש, וסיר עוגה שאופים בו עוגות של חמץ במשך כל השנה יש בו מחלוקת איך להכשירו, יש אומרים על ידי ליבון באש ויש אומרים על ידי הגעלה במים חמים שעל האש, ומכיוון שאי אפשר להכשירו על ידי ליבון באש כיוון שהסיר יפקע מחום האש המיקל להכשירו על ידי הגעלה במים חמים בכלי ראשון שעל האש יש לו על מה שיסמוך.

2. חצובה (היינו הברזל שמונח עליו הסירים שנמצאים על האש) וכן כירים של גז, הכשרם בהגעלה בכלי ראשון שעל האש, ובדיעבד אם שפך עליהם מים רותחים מכלי ראשון הכלים כשרים לפסח, ויש כאלו שנוהגים אחר ההגעלה ממים חמים בכלי ראשון לצפות את החצובה ואת כירים של גז בניר כסף ואין צריך לעשות כך מעיקר הדין והמחמיר תבוא עליו ברכה, ואם רוצה בכל ימי הפסח להשתמש בחצובה ובכירים של גז על ידי שמניח עליהם טס של מתכת או אזבסט אין צריך להכשיר כלל את החצובה ואת כירים של גז.

3. מחבת שמטגנים בה על האש, וכן מדוכה (מכתשת) שכותשים בה את התבלינים בין מכתשת של אבן בין מכתשת של מתכת הכשרם בהגעלה במים חמים בכלי ראשון שעל האש.

4. סכינים הכשרם על ידי הגעלה במים רותחים בכלי ראשון, ומכל מקום אין צריך שהכלי עם המים יהיה על האש, אלא כל זמן שהמים שבכלי הראשון חמים שהיד סולדת בהם מועיל להכשיר בהם את הסכינים.                                                                                                

5. נוהגים לשטוף את הכלים במים קרים אחר שמגעילים אותם בכלי ראשון.

אהבתם? תנסו גם את אלו

תכנים אחרונים מאת הרב רועי גנון