כותב:
קטגוריה: הלכות ברכות
מה מברכים על פטריות ולבבות דקל? מתי מברכים על המים ומתי אין מברכים?
1.כל דבר שאין גידולו מן הארץ כגון: חלב, גבינה, בשר, עוף, דגים ,מברכים עליהם "שהכל נהיה בדברו", ואפילו בדיעבד אם ברך "בורא פרי האדמה" על בשר או גבינה או ביצים לא יצא ידי חובה וצריך לחזור ולברך "שהכל נהיה בדברו".

2.הגומע ביצה חיה או שנותן ביצה במים כדי לצחצח קולו מברך עליה "שהכל נהיה בדברו", ואינו מברך עליה ברכה אחרונה.

3.פטריות יש לברך עליהם "שהכל נהיה בדברו" אף על פי שגדלים בקרקע כיוון שאינם יונקים מן הקרקע אינם נחשבים לגידולי קרקע, ואפילו פטריות שרגילים לזרוע אותם באדמה (כגון המצויות בזמנינו) מברכים עליהם "שהכל נהיה בדברו" כיוון שעיקר היניקה שלהם זה מן האויר, ובדיעבד אם ברך על פטריות "בורא פרי האדמה" לא יצא ידי חובה וצריך לחזור ולברך "שהכל נהיה בדברו".

4.לבבות דקל שמצויים בזמנינו (שנמצאים בקופסאות שימורים) יש לברך עליהם "בורא פרי האדמה", והטעם שלא מברכים עליהם "בורא פרי העץ" כיוון שזה אינו פרי שצומח על הדקל אלא זה חלק מגוף הגזע או הענף ולכן ברכתו "בורא פרי האדמה".

5.לולבי גפנים או עלי גפנים וכן עשבי טיבול ברכתם "שהכל נהיה בדברו".

6.על החומץ אין לברך עליו אם שותה אותו לבדו אבל אם שותה אותו עם משקה אחר ועל ידי כך נעשה ראוי לשתיה מברך עליו "שהכל נהיה בדברו", ושאר חומץ שעשוי משאר מינים כגון תפוחים מברך עליו "שהכל נהיה בדברו", אולם אם מחמת חריפותו הוא מזיק ואין דרך בני אדם לשתותו בפני עצמו אינו מברך עליו אלא אם כן עירבו עם משקה אחר עד שנעשה ראוי לשתיה.

7.השותה מים שלא לצמאו אינו מברך עליו לא ברכה ראשונה ולא ברכה אחרונה,כגון: ששותה את המים כדי להעביר מאכל שנתקע לו בגרון, או ששותה את המים לרפואה, או שצריך לבלוע כדור ושותה מעט מים כדי שהכדור יבלע, או ששותה מים כדי שלא יהיה צמא יותר מאוחר (כמו שמצוי ששותה סמוך לתענית כדי שלא יהיה צמא בתענית) אינו מברך על המים לא ברכה ראשונה ולא ברכה אחרונה, ורק אם הוא צמא מברך על המים "שהכל נהיה בדברו" ואם שותה רביעית (81 גרם) מברך ברכה אחרונה "בורא נפשות", ואפילו שאינו צמא ממש אלא שנהנה משתיית המים מסתמא הוא צמא קצת וצריך לברך על המים, וכן אם שותה את המים בימות החמה כדי לקרר את גופו אף על פי שאינו צמא הואיל ונהנה משתיית המים צריך לברך.

8.כל זה נאמר דווקא לגבי מים, אבל השותה שאר משקים שיש בהם טעם אפילו שאין כוונתו לשתייה כגון: שנתקע לו מאכל בפיו או ששותה לרפואה או שצריך לשתות כדור עם השתייה או שאפילו שותה סתם ואינו תאב לשתייה בכלל  צריך לברך עליהם בין לפניהם ובין לאחריהם (אם שתה רביעית) שהרי נהנה גרונו מחמת השתייה, ורק אם טעמו רע כל כך באופן שאינו נהנה ממנו אין מברך עליו.     

9.בדיעבד אם טעה וברך על המים קודם שתיית המים "בורא נפשות" יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור ולברך "שהכל נהיה בדברו", וגם לאחר שתיית המים אם שתה רביעית אינו מברך ברכה אחרונה "בורא נפשות" כיוון שבהתחלה כבר ברך "בורא נפשות", וכל זה דווקא במים אבל בשאר משקים או מיני מאכל אם טעה וברך לפניהם "בורא נפשות" לא יצא ידי חובה וצריך לחזור ולברך "שהכל נהיה בדברו" ולאחר שתייתו אם שתה רביעית יחזור ויברך "בורא נפשות" או אם אכל מאכל 27 גרם יחזור ויברך "בורא נפשות".

10.לימון שאינו נאכל אף כל ידי הדחק אין לברך עליו אם אוכלו, אולם אם נאכל הלימון על ידי הדחק מברך על הלימון "שהכל נהיה בדברו" ואם רצה לברך על הלימון (שנאכל על ידי הדחק) "בורא פרי העץ" יכול לברך כך, ואם הלימון מתוק (שיש בו מתיקות והחיך נהנה ממנו) מברך עליו "בורא פרי העץ".

אהבתם? תנסו גם את אלו

תכנים אחרונים מאת הרב רועי גנון