מה דעת הרב על הנכתב להלן שהתפרסם בכמה מקומות האם הכותב צודק וא''כ בפרט בעלי תשובה שלא נהגו מעולם אולי עדיף לא להנהיגם בכך

יוסף
מה דעת הרב על הנכתב להלן שהתפרסם בכמה מקומות האם הכותב צודק וא''כ בפרט בעלי תשובה שלא נהגו מעולם אולי עדיף לא להנהיגם בכך:
לאחינו החרדים לדבר ה'! הנה בימינו נתפשט מאד מנהג גידול פאות אף שבעבר רוב השומרי תורה ומצוות לא נהגו כן. הספרדים לא נהגו כן כלל המה ורבניהם [ומרן הגר''ע יוסף התנגד לזה כמבואר בשו''ת מעיין אומר חי''ב עמ' רפ''ה וז''ל שם, שאלה: אברך ספרדי שגידל פאות לילדיו וכעת כיון שבמשפחתו צוחקים עליו רוצה להורידם שאל בעצת רבינו תשובה: (רבינו לא התייחס ישירות ואמר) אנחנו לא נהגנו ומדוע גידל בכלל. וכן מרן הגרב''צ אבא שאול, כמו שהעיד הגר''י יוסף בשיעור מוצ''ש פ' בלק התשע''ט וז''ל כשהיו מגיעים לחלאקה אצל חכם ב''צ לספרדים כמובן, הוא היה חותך דווקא ממקום הפאות אנחנו לא גידלנו פאות בשביל מה לעשות לילד בוקסות אחרי האוזן), אצל הליטאים היה זה רק מנהג של ת''ח ורבנים ואף הם לא היו מחנכים ילדיהם מקטנות לכך, רק אצל החסידים מנהג זה היה נפוץ, וכן אצל התימנים אלא שאצלם התחיל המנהג כתוצאה מגזירת המלכות עליהם כדי להשפילם כמו שהעיד בספר בסערת תימן עמ' ח' והנה לפני שישים שנה התחיל מנהג זה להתפשט בעיר בני ברק ורבים שבעצמם לא נהגו בזה החלו מחנכים בכך את ילדיהם ומאז ככל שעברו השנים המנהג הולך ומתפשט בכל הארץ והעולם עד שכיום אם בדור המבוגר עוד יש רבים שאינם נוהגים כן הרי שבדור הצעיר רובם נוהגים כן ונדיר למצוא ילד חרדי או חרדל''י שאינו מחונך ע''י הוריו במנהג זה אף שרבים מההורים ובפרט בציבור הספרדי אינם נוהגים כן, ואף כשההורים מודרנים או בעלי בתים פשוטים מה שאומר שאם לא יהא שינוי יתכן ועוד דור או שתיים כמעט לא יהא מושג של שומ''צ אמיתי שאינו מגדל פאות.
כל אב שמחנך בנו במנהג זה עליו לדעת שבעת שבנו יגיע לגיל י''ב שנדריו נדרים ודעתו בתמימותו להמשיך לנהוג כן לעולם, הרי שמיד ברגע אחד הדבר נהיה עליו חובה גמורה כדין נדר משום מנהג טוב וכמבו' בשו''ע יו''ד סי' רי''ד כדין מי שדעתו לנהוג כן לעולם דמיד בפעם אחת הוי כנדר והרבה פעמים יש בדבר גם משום קבלות לדבר מצוה במחשבה דלשי' כמה פוסקים (חת''ס יו''ד רכ''ב, הגה' היעב''ץ נדרים ח), הינן מחייבים כדין נדר, ולדידהו הא דקיי''ל דהנוהג והיה דעתו לעולם הוי נדר אלמא בלי שנהג לא חייב משום עצם המחשבה צ''ל דאיירי רק כשלא החליט בדעתו כהחלטה גמורה רק במחשבה בעלמא אבל כאן דהוא מנהג תמידי קשה לומר שאין גדר של החלטות וע''ז קשה לעשות התרה כי היו מאות מחשבות על אותו דבר והכלל שנשאל על הראשונה שניה חלה עליו וצריך שאלה עליה וכן הלאה ואין לדבר סוף.

התשובה שהתקבלה

הרב יורם סרי
ראשון, נובמבר 15 2020, 15:01
שלום רב,
כל בעל תשובה צריך להיות בקשר הדוק עם רב שינחה אותו בכל דרכיו, וזה משתנה מקהילה לקהילה. וינהג כמנהגי אותו קהילה שהוא נמצא בא.
בברכה.
The reply is currently minimized הצג