הלכות נשואין לאישה

מאת: 
ת. פרסום: 03 יוני 2020
האם מותר לאישה לצאת לחו"ל כדי להתחתן, האם מותר לכלה לתת לחתן טבעת תחת החופה, האם מותר לזוג מאורס להתייחד...
א. מותר לאישה לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ למטרת נישואין, ואחר כך לחזור לארץ ישראל.

ב. בת הרוצה להינשא עם בחור הגון והוריה מתנגדים לשידוך – אינה צריכה לשמוע להם (וברור הדבר שאין לה לזלזל בהם, אלא להסביר להם בנעימות את העניין). ומכל מקום אם ההורים טוענים שעל ידי שידוך זה יהיה פגם וזלזול בכבוד המשפחה, יש לה לפנות למורה הוראה שיורה לה כיצד עליה לנהוג.

ג. אישה שנישאת לשני אנשים ומתו, לא תנשא לשלישי, שכבר הוחזקה להיות אנשיה מתים, ואם נישאת לא תצא.

ד. אסור לכלה לענוד לחתן טבעת על אצבעו תחת החופה כשם שהחתן עונד לכלה, כיון שיתכן שהגויים נהגו לעשות כן ויש בזה איסור "בחוקותיהם לא תלכו" ואף אם הגויים לא נהגו בכך, אם כל זה אסור מטעם שיטעו ויאמרו שגם האישה יכולה לקדש. ומכל מקום אם החתן קיבל טבעת מהכלה שלא בשעת הקידושין, מותר לו לענוד את הטבעת, כיון שהולך הוא עם הטבעת לשם נוי בלבד, ואולי גם לסימן שהוא נשוי.

ה. המנהג פשוט אצל הספרדים ועדות המזרח שאין החתן הכלה מתייחדים מיד לאחד סיום השבע ברכות של הנישואין, אלא עושים הייחוד רק לאחר סיום הסעודה, ומנהג זה נכון וישר ואין לפקפק עליו כלל, מפני שיש לו יסודות נאמנים על פי הפוסקים אשר מפיהם אנו חיים.

ו. למנהג הספרדים שאין החתן והכלה מייחדים לאחר סיום השבע ברכות, אין הכלה חייבת לכסות ראשה מיד לאחר שבע ברכות שתחת החופה, מפני שדינה עדין כארוסה עד לאחר הייחוד, אבל למנהג אחינו האשכנזים שהחתן והכלה מתייחדים מיד לאחר השבע ברכות שתחת החופה, על הכלה לכסות את ראשה מיד לאחר צאתם מחדר הייחוד.

ז. המנהג בארץ ישראל לברך שבע ברכות בסעודה שעושים בבית החתן במשך כל שבעת ימי המשתה, שיש לפחות שני אנשים שהם פנים חדשות. ואין חשוב פנים חדשות אלא מי שהוא ראוי להימנות בעשרה של ברכת חתנים. ולכן נשים אינן מצטרפות לפנים חדשות.

ח. מותר לכלה לכבס בגד על מנת ללבוש בימי החופה (דהיינו בשבעת ימי המשתה), וכן אם הכלה תופרת במקצועה, מותר לה לתפור בגדים בתוך ביתה בימי שבעת ימי המשתה להשתכר ולהרוויח, בהסכמת בעלה החתן, וכל שכן שיש אומרים שהכלה אינה אסורה כלל בעשיית מלאכה בימי חופתה, וכן המקלה בזה לצורך, יש לה על מה לסמוך.

ט. יש מנהגים תפלים והזיות ואמונות שוא שמאמינים בהם במדינות שונות, כגון שכלה ויולדת לא מתראות זו עם זו, וכן שהכלה בלילה הראשון לחופתה בבואה לבית בעלה לא תאכל ולא תשתה שמם אפילו מים עד אור הבוקר, ולכן נאלצת היא להביא אפילו בקבוק מים מבית אביה, וכן שי עוד מנהגים רבים מהבל הבלים, ואשרי איש אשר תמצא ידו לבער אחר אמונות שוא וניחושים הנ"ל, כי חרפה היא לעם הקודש שנתפארו בפסוק" כי לא נחש ביעקב", להיות הדברים האלו שוררים בתוכם.

י. מלבושו של האדם זהו כבודו של האדם, ועל האשה לדעת כי כל תוכנה ניכר על ידי מלבושה. והנה עוד מלפני הנישואין כבר נתחייבה בדיני הצניעות במלבושיה ובכל דרכיה, ובפרט אחר הנישואין אשר מקבלת עליה הנהגת בית חדש בישראל והיא תהיה תפארת ביתה ודוגמת תפארת לצאצאיה, ועליה לשמור על כבודה בדרכי הצניעות במלבושי תפארת לבת ישראל שיהיו כדת וכדין.

י"א. אסור בהחלט לזוג שהתארסו ועדיין לא התחתנו להתייחד בחדר לבדם, כשם שאסור לאיש זר ואשה זרה להתייחד, (ולכן אין להורים להזמין את החתן או הכלה (לפני הנישואין) להתארח בשבת אלא אם כן ישנו בדירה נפרדת), וכן אסור להם להתחבק ולהתנשק, ואפילו רק נגיעה אסורה, ויש שנכשלים ונכשלות בזה מחמת חסרון ידיעה, ומצוה רבה לעוררם על כך.