ראש חודש

מאת: 
קטגוריה: הלכות לנשים
ת. פרסום: 01 יולי 2019
האם מותר לאישה לעשות מלאכה בראש חודש, האם צריך ללבוש בגד מיוחד והאם נשים אומרות הלל או ברכת הלבנה?
מלאכה בראש חודש:
1. ראש חודש מותר בעשיית מלאכה, והנשים שנוהגות שלא לעשות בו מלאכה, מנהג טוב הוא.
2. טעם שיש נשים שנהגו שלא לעשות מלאכה בראש חודש, מפני שאמרו חכמינו ז"ל: שלש רגלים נתן הקדוש ברוך הוא לישראל כנגד האבות, פסח - כנגד אברהם, שכתוב: "לושי ועשי עוגות" והיה פסח. שבועות – כנגד יצחק, שתקיעת שופר של מתן תורה היה בשופר מאילו של יצחק אבינו. סוכות – כנגד יעקב, שכתוב: "ולמקנהו עשה סוכות". ורצה הקדוש ברוך הוא לתת שנים עשר ראשי חודשים שיהיו מועדים ורגלים גמורים על שם שנים עשר שבטי ישראל, ואחר שחטאו ישראל בעגל הפסידו דבר זה, ונשים שלא חטאו בעגל זכו לראשי חודשים יותר מהאנשים, לכן נהגו בהם קדושה שלא לעשות מלאכה.
3. טעם נוסף שנהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בראש חודש, מפני שראשי חודשים ניתנו לנו על ידי תפילת חנה, ולכן הנשים נהגו שלא לעשות מלאכה כי על ידי אישה (שזו חנה) בא ראש חודש.
4. אם המנהג אצל הנשים לעשות מקצת מלאכות, ולא לעשות מקצתן, הולכים אחר המנהג.
5. יש שכתב שנהגו אצלו (במדינות אשכנז) הנשים שלא לעשות מלאכה בראש חודש, ורק הנשים שעוסקות במלאכה או באומנות לצורך פרנסתן אינן נמנעות מלעשות מלאכה אלא עושות כרגיל, כיון שלא קיבלו עליהן להפסיד פרנסתן.
6. כשראש חודש שני ימים, יש אומרים שצריכות הנשים (שנהגו שלא לעשות מלאכה) להימנע ממלאכה בשני הימים, ויש אומרים שזה תלוי המנהג המקום. ומכל מקום אף לפוסקים הסוברים שתלוי במנהג המקום, אין להקל אלא רק ביום הראשון של ראש חודש שהוא השלמת חודש שעבר, אבל אין להקל ביום השני שהוא עיקר ראש חודש.
7. יש שכתב שאין לנשים (שנהגו שלא לעשות מלאכה) להימנע מלעשות מלאכה בליל ראש חודש, כיון שלא נאסרו אלא מלאכות שבפרהסיא, אבל בלילה זה בצינעא לכן מותר. אבל כתב על זה אחד מהפוסקים שאינו יודע אם נהגו כן.
8. אסור לאדם לכוף את אשתן שתעשה מלאכה בראש חודש, אפילו במקום שנהגו לעשות מלאכה.

סעודת ראש חודש:

9. מצוה להרבות בסעודות ראש חודש. ואם הרבו בסעודה בליל ראש חודש לא הועיל להן בשביל היום, אלא צריך להרבות בסעודות גם ביום ראש חודש. ומן הדין אינה מחויבת לאכול דווקא פת בראש חודש אלא אפילו בפירות יוצאת ידי חובה. אבל אישה יראת ה' תצא ידי חובת הפוסקים שכתבו לאכול פת, ותאכל פת ותבצע על שתי ככרות כדי לכבדו יותר בימי חול. ויש לאכול את סעודת ראש חודש על השולחן בדרך כבוד כמוח בשבת וביום טוב.
10. אם חל ראש חודש בחול תבשל האישה מאכל נוסף יותר ממה שרגילים בחול, ואם חל בשבת תבשל מאכל נוסף יותר ממה שרגילים בשבת.

איסור תענית:

11. אסור להתענות בראש חודש, וכן אסור להתענות בו אפילו תענית שעות. כל האיסור בתענית שעות הוא דווקא אם קיבלתן לשם תענית, אבל אם נתעכבה מלאכול, אין בזה שום איסור.

הדלקת נרות:

12. יש נוהגים להדליק נרות בליל ראש חודש (כמובן בלי ברכה) ונכון לעשות שינוי מהדלקת נרות של שבת. כיון שהדלקת נרות של ראש חודש אינה אלא מנהג וגם רק במקצת מקומות, אבל הדלקת נרות שבת היא חובה לכל עם ישראל. ולכן אותם שנוהגים להדליק שני נרות לכבוד שבת, ידליקו רק נר אחד לכבוד ראש חודש.

בגדים מיוחדים:
13. יש הנוהגות ללבוש בראש חודש בגדים מיוחדים יותר מבשאר ימים. וראוי לכל אדם שיהיו לו מלבושים מיוחדים לראש חודש. ועל כל פנים יש ללבוש לכל הפחות בגד אחד בראש חודש שלא מבגדי החול.
שכחה יעלה ויבוא
14. אישה שהתפללה שחרית בראש חודש כהלכה, ובמנחה שכחה להזכיר "יעלה ויבוא" ולא נזכרה אלא עד שסיימה את התפילה, צריכה לחזור ולהתפלל כתקנת חכמינו ז"ל (על אף שאין האישה מחויבת להתפלל מנחה, אבל כיון שקיבלה על עצמה להתפלל מנחה, צריכה להתפלל אותה כתיקנה) וטוב שתעשה תנאי לפני שתחזור על התפילה ותאמר "אם אני חייבת לחזור ולהתפלל, הריני חוזרת לשם חובה. ואם אין אני חייבת, תהיה לנדבה".

הלל:
15. נשים פטורות מקריאת הלל של ראש חודש, ואישה שרוצה יכולה לומר הלל וכמובן בלי ברכה, כי בלאו הכי גם האנשים עצמם (מבני עדות המזרח) לא מברכים על ההלל.
מוסף
16. נשים פטורות מתפילת מוסף של ראש חודש, וטוב שישמעו את התפילה מפי שליח ציבור, ומכל מקום אם מתפללות מוסף אין למחות בידן, שיש להן על מה שיסמוכו.

ברכת לבנה:
17. אין הנשים מברכות ברכת לבנה, וגם נשים מבנות עדות המזרח לא נהגו לברך ברכת הלבנה.