פרשת וישב

מאת: 
קטגוריה: פרשת שבוע
ת. פרסום: 18 נובמבר 2013
כמה שאדם משקיע ככה הוא יראה ברכה בעמלו.
בפרשה אנו קוראים את החלומות שר המשקים ושר האופים ואת הפתרונות שהציע להם יוסף כאשר הוא קלע אל האמת שכך גם לבסוף היה פסק דינו של פרעה. ובאמת כבר עמדו המפרשים להבין מדוע כך יוסף חשב לפתור להם את החלומות, והרי לכאורה החלומות היו כמעט זהים. ואמנם באמת רש"י כותב את חטאיהם, שר המשקים נמצא זבוב בפיילי פוטירין שלו, ושר האופים נמצא צרור בגלוסקין שלו. אבל באמת יש להתבונן בזה, מדוע שר האופים צריך להענש בעבור שנמצא אבן בעוגה, וכי הוא צריך לנפות את הקמח, והרי תפקידו הוא להגיש למלך את האוכל. ומנין לו לדעת שבתוך העוגה יש אבן. ואדרבה שר המשקים שמגיש את הכוס צריך להתבונן בכוס לפני שמגיש אותו למלך ולראות שהמשקה ראוי לשתיה למלך.

בספר מקדש הלוי מבאר הג"ר יוסף צבי דינר זצ"ל כי באמת כשאנו נתבונן היטיב בחלומות נראה ונבין ששר האופים היה מתנהג ברשלנות ובחוסר תשומת לב לתפקידו, ואילו שר המשקים היה אדם מאוד אחראי. הנה חז"ל אומרים שבני אדם חולמים בלילה מה שהרהרו ביום, וא"כ יש לעיין בחלומו של שר המשקים "והנה גפן לפני" "ואשחט אותם אל כוס פרעה" מה לו לשר המשקים ולעץ הגפן ולסחיטת הענבים? הרי תפקידו הוא להגיש למלך את כוס היין, ואילו בכרם וביקב עובדים המשרתים אשר תחתיו. אלא רואים מהחלום ששר המשקים ברצותו לכבד ולשרת את אדונו המלך בנאמנות, דאג לכוס היין מתחילת התהוות יצירתו. הוא יצא לכרם והשגיח בעצמו על כל שלבי התפתחות הגפן, כאשר צומחים בו שלושה שריגים זמורות ואח"כ מהזמורות יוצאים פרחים ומהפרחים עלתה ניצה ועד שהבשילו אשכלותיה ענבים. ואח"כ שוב הלך בעצמו "ואקח את הענבים ואשחט אותם אל כוס פרעה". כך עברו הענבים דרך ארוכה תחת השגחתו הקפדנית ועבודתו המתמדת, עד לסוף המיוחל של "ואתן את הכוס על כף פרעה". נאמנותו ומסירותו של שר המשקים ודאי היתה ידועה למלך ולכן גם אם ארע פעם אחת איזה משגה, המלך לא דן אותו למוות בשל כך.
לעומת זאת כשנתבונן בחלומו של שר האופים "והנה שלושה סלי חורי על ראשי ובסל העליון מכל מאכל פרעה מעשה אופה" הוא ראה מיני מאפה אפויים ומוכנים לאכילה. הוא לא חלם בלילה שמשגיח על החיטים בשדה, או על תהליך הטחינה והאפיה. כי הוא לא הרהר על זה ביום. כנראה שגם בעבודתו השוטפת הוא כלל לא התעניין מהיכן נלקחו החטים למלך, והאם הקמח מנופה ובדוק, ולכן כאשר נמצאה אבן במאפה, דבר שלא היה מתרחש תחת השגחה קפדנית ומדוקדקת, קיבל את עונשו בגזר דין מוות כמבואר בתוה"ק.

וכשנעמיק עוד בחלומו של שר האופים נראה שגם כאשר מיני המאפה הגיעו לידו המשיך למעול בתפקידו. א, "והנה שלושה סלי חורי על ראשי" ולא כתוב "סלי חורי לפני" כנאמר בחלומו של שר המשקים "והנה גפן לפני". הוא לא החזיק אותם על ידיו על מנת שיוכל להשגיח עליהם בנאמנות. ב, "ובסל העליון מכל מאכל פרעה מעשה אופה" ללא שום השגחה מינימלית על התוצרת הוא מניח את עוגות המלך בסל העליון גלוי לעוף השמים, ואילו היה מעט אחראי היה עליו להגן עליהם ולהניחם מתחת לשני סליו. ג, "והנה שלושה סלי חורי" כך מגישים מאכלים למלך בסלי חורי? ההגשה היתה צריכה להיות בכלי כסף וזהב, כלי מלכות. והוא מניח את עוגות המלך בסל חורי פשוט, כמו סלי החורי שלו. ובכן מצינו בבירור שחלומותיהם של השרים  היו הסבר והוכחה להבדל והשוני בחטאם כלפי המלך, וממילא גם השוני בפסק הדין. יסוד חשוב למדנו מפרשה זו שרק מי שמשקיע ועמל ללא ליאות וללא עצלות בתפקיד שהוטל עליו הוא אכן רואה ברכה בעמלו.