פרשת וירא

מאת: 
קטגוריה: פרשת שבוע
ת. פרסום: 17 אוקטובר 2013
בפרשה נלמד מקצת דרכיו של אברהם אבינו - בואו נלמד לעצמנו מדרכי אבות.
בפרשה אנו לומדים על הליכותיו של אברהם אבינו. והנה בתחילת הפרשה יש שני מעשים שלכאורה הם נראים סותרים זה לזה. המקרה הראשון הוא "הכנסת אורחים ביום השלישי למילתו" הרי זו מסירות נפש למען קיום מצות הכנסת אורחים, אברהם הופך את כל הבית למען שלושת האורחים שנדמו לו כערבים, הוא שוחט שלושה פרים, ועוד הכנות נוספות מבקש מבני ביתו לעשות. הרי שחשוב מאוד לאברהם עשיית החסד. והמקרה השני הוא "תפילתו של אברהם על סדום" אברהם עומד ומפציר בהקב"ה שיואיל בטובו לרחם על סדום ולא להענישם. ובמדרש יש דיעה שאברהם היה מוכן לעשות מסירות בכדי שהקב"ה יציל את סדום. ותפילה זו לכאורה היא ההיפך מעשית החסד של אברהם, הרי הוא הולך ללמד זכות על רשעים גמורים שמנעו אורחים מלהכנס לעירם, ואף היו מתעללים באורחים. ואם כך היה צריך אברהם לשמוח בשומעו שהקב"ה רוצה לאבד אותם, ולמה אברהם עומד ומתפלל עליהם במסירות.

בספר "ובא הלוי" מביא בשם רבותיו יש שתי שיטות בחיים, שיטת אברהם: לעשות טוב וחסד. ושיטתם ודרכם של אנשי של סדום: לעשות רע ורשעות. אם היה אברהם מרוצה ושמח במפלתה של סדום היה נדבק באברהם שמץ משיטתם של אנשי סדום, וזה היה ניצחון לשיטת סדום. אבל כאשר אברהם עומד ומתפלל על אנשי סדום, הרי בזה הוא עצמו ממשיך בעשיית הטוב, וחפץ הוא שכח הטוב ימשך בעולם. מידות אלו של אברהם אבינו לא היו רק הנהגות חיצוניות. אלא הם היו חלק מאישיותו עד כדי "אהבת צדק" "ותשנא רשע". הם טבועים בו בטבע שאת היושר והצדק הוא אוהב, ושונא את הרשע, ולכן לא מיהר אברהם להרשיען בדין.

בילקוט שמעוני (לך לך רמז סב) אומר על הפסוק "אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלקים אלקיך שמן ששון מחבריך" (תהלים מה ה) אמר לו הקב"ה לאברהם "אהבת צדק" לצדק בריותי "ותשנא רשע" שנאת מלחייבן "על כן משחך אלקים אלקיך שמן ששון מחבריך" מנח ועד אצלך עשרה דורות ומכולן לא דברתי עם אחד מהן אלא עמך. עכ"ד. הרי מבאר המדרש שאברהם אבינו מכח 'אהבת הצדק' שהיתה בו ניסה למצוא זכות כל שהיא בכדי שלא להחריב את סדום, שאם חס ושלום יהיה כאן איזה חסרון אפילו קל שלא יהיה צדק אמיתי, זה סותר את כל הנהגת הקב"ה בעולם כי הקב"ה אוהב צדק. ואברהם נדבק במידותיו של הקב"ה, בכל כוחותיו. ומכח מידת "ותשנא רשע" לא היה יכול אברהם אבינו לחייב את אנשי סדום. ולפיכך מבטיח לו הקב"ה "על כן משחך אלוקים אלוקיך שמן ששון מחבירך". מנח ועד אצלך עשרה דורות ומכולן לא דברתי עם אחד מהן אלא עמך. הרי לפנינו שהקב"ה היה מרוצה מאוד מתפילה זאת של אברהם. ולכן היה דוקא אברהם ראוי שידבר עם הקב"ה. כי אדם שמסוגל לעמוד במסירות לטובת אחרים מבלי חשבונות אישיים זהו אדם שרצונו של הקב"ה להתגלות אליו.