פרשת פנחס

מאת: 
קטגוריה: פרשת שבוע
ת. פרסום: 24 יוני 2013
לכל אחד ואחד יש לו זכות אישית משלו.
בפרשת פינחס מצינו בה שלושה פרשיות שנאמרו לאנשים יחידים, כהונה לפינחס. ירושת הארץ לבנות צלפחד, העברת המנהיגות של משה ליהושע. כשנתבונן בזה נראה שכולם זכו למעלה מיוחדת, אבל כל אחד מהם היתה לו מעלה אחרת ולכן זכה לזכות מסוג אחר.
בגמ' (עבודה זרה י) מובא ציטוט מרבינו הקדוש "בכה רבי ואמר: יש קונה עולמו בשעה אחת, ויש קונה עולמו בכמה שנים". דברים אלו צריכים פירוש. א, מדוע רבי בכה? ב, וכי משוא פנים יש בדבר, אפשר אחד עובד שנים מרובות ורק אז זוכה לקנות עולמו, ויש שבין רגע אחד זוכה?
המהרש"א מבאר: הרי לכל אחד מישראל יש לו חלק לעולם הבא, וכל אחד יש את "עולמו שלו" אבל יש אדם שזוכה לקנות את "עולמו" בכמה שנים, ואז בודאי שיקבל את חלקו חלק משובח ומעובד כראוי. אולם יש שלא זכה לעבוד על חלקו זמן רב, אבל ברגע אחד קנה את חלקו, ועליו בכה רבי, חבל שהפסיד את חלקו שלא זכה לקבל אותו בשלמותו אלא רק חלק ממנו.

לפי הסברו של המהרש"א נבין את מעלתו של פינחס. הרי לפינחס לא היה ראוי להיות כהן, כיון שהוא נולד עוד לפני שאביו אלעזר נמשח להיות כהן. ובהיות שלא היה ציווי למשוח אותו, אם כך לא היה ראוי לקבל את מעלת הכהונה. אולם על ידי מעשה זה שקינא לשם ה'. קיבל במתנה מכח זכות עצמית שלו "כהונת עולם". מעשה זה הוא הכשיר אותו להיות כהן בכח עצמו ובזכות שלו האישית. במעשה זה קנה פינחס את עולמו להיות הוא כהן, וגם זרעו אחריו. נמצא שמעשה זה הגדיל את כוחו של פינחס לדורות. והרי זה קנין נצח, להשיג שלמות גבוהה, משהיתה לו. על סוג כזה של קניה בשעה אחת, גם רבי לא בכה. כי הוא הצליח להשיג שיא של שלמות ברגע.
לעומת זכותו של פינחס שנקנתה בשעה אחת, אנו מוצאים את יהושע, שזכה להיות מנהיג של כלל ישראל בזכות שהיה משמש את משה מנעוריו. וכפי שהמדרש (רבה פר' נשא יב) מבאר את הפסוק "נוצר תאנה יאכל פריה" מדבר ביהושע שהוא שימש את משה. למה נמשלה תורה כתאנה? שרוב האילנות הזית הגפן התמרה נלקטים כאחת והתאנה נלקטת מעט מעט. וכך התורה היום לומד מעט ולמחר הרבה לפי שאינה מתלמדת לא בשנה ולא בשתים עליו נאמר נוצר תאנה. ע"כ. זכותו של יהושע היתה דוקא בגלל העבודה המתמדת שלו במשך שנים רבות שלא לאבד רגע אחד את שימושו של משה רבו.

עוד מצינו בפרשה סוג זכיה נוספת, בנות צלפחד קבלו חלק בארץ, ועליהם אמרו חז"ל (ספרי פרק כז) כל אדם כשר שעומד בתוך דור רשע זכה ליטול שכר כולו. אלו [בנות צלפחד] עמדו בדור המדבר זכו ליטול שכר כולו. ע"כ. ומוסיף רש"י למה התיחסו עד יוסף. לומר לך יוסף חיבב את הארץ אף בנותיו חיבבו את הארץ. ע"כ. עוד כתב רש"י שעל הנשים לא נגזרה גזירת המרגלים, לפי שהיו מחבבות את הארץ. ע"כ. וזה פלא מצד אחד אומרים חז"ל שאלו נטלו שכר כל הדור, ומצד שני כל הנשים חיבבו את הארץ. אם כן מה היתה מעלתם על שאר הנשים. אלא מבואר מכאן שבנות צלפחד הצליחו להכניס אהבת הארץ בקרב כל נשות המדבר, ולכן רק הם זכו לקבל שכר כנגד כולם. הרי כאן לימוד גדול, כאשר האדם מאמץ את מעלות אבותיו ומחזיק בדרכיהם, גם נגד כל ההמון כולו. הרי הוא זוכה ומזכה לבני דורו. ונוטל שכר כולם.