לכבוד השם - פרשת תרומה

מאת: 
קטגוריה: פרשת שבוע
ת. פרסום: 05 פברואר 2019
נלמד מפרשת תרומה כיצד צריך לתת צדקה לכבוד השם וכל מי שנותן מקבל כפליים.
"וידבר ה' אל משה לאמר, דבר אל בני ישראל, ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו, תקחו את תרומתי".
למה נסמכה פרשת תרומה לפרשת משפטים, אלא ללמדנו שלפני שאתה נותן תרומה, תבדוק על פי משפטי התורה, שהכסף שאתה תורם הוא שלך, אמת שתרומה היא מצוה גדולה, ושורש המילה תרומה הוא תרם מלשון להתרומם, כמו "ותרם התיבה", אדם שנותן תרומה אזי הקומה הרוחנית שלו עולָה, ומכל מקום תבדוק את כשרות הכסף על ידי "ואלה המשפטים", ואחר כך "ויקחו לי תרומה", שצריך לודא שהכסף שתורם הוא שלו. מתי צדקה תציל ממות, בשעה שאתה לוקח את הדמים שלך ותורם לצדקה, אבל אם הדמים לא שלך אז אינם מכפרים. שהסנגור נהפך לקטגור. וכמו שכתוב במשנה (סוכה כט:) "לולב הגזול והיבש פסול" שנאמר "ולקחתם לכם" – ודורשת הגמרא לכם משלכם. ואם זה לא משלכם אלא גזול לא יוצא ידי חובה וגם ברכה לבטלה. לכן נסמכה פרשת משפטים לתרומה.

רש"י מפרש ויקחו לי תרומה – לי לשמי! שאתה נותן תרומה תעשה את זה לשם שמים. יש הרבה אנשים שעושים מצוות ומעשים טובים ומצפים לתגמול, אם לא מחזירים להם הם אומרים "חבל שעזרתי לו". ומי שעשה חסדים ומתחרט עליהם, מאבד את כל השכר שלהם. מרן הרב עובדיה זצ"ל היה אומר אם אדם רוצה להצליח בתורה ובזיכוי הרבים, כל מה שיעשה יכוון לשם יחוד קודשא בריך הוא! הכל לשם שמים, שאם תעשה כדי לצפות לקבל משהו מבני אדם, תדע לך "שמציפיות מכסים כריות", וכגודל הציפיה כן גודל האכזבה.
"ונאמן הוא (ה') בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך".
ואם תבנה את הציפיות שלך על בני אדם, אתה תנחל אכזבות מרות. לכן אומר רש"י ויקחו לי – לשמי! אם כבר אתה עושה חסד שיהיה הכל לשם שמים!

רבינו האר"י מבאר שאדם נותן צדקה יכוון לשם הוי"ה ברוך הוא. השקל רומז לאות יו"ד, היד שתופסת יש בה חמש אצבעות רומזת לאות ה', שפושט את היד לעני רומז לאות ו', וחמש האצבעות של העני רומז לאות ה' האחרונה. וזה התכוון רש"י שאמר ויקחו לי – לשמי, שיכוון לשם הקדוש "יקוק" (הויה) ישנם צדיקים שלא מושיטים את היד לעני, אלא אומרים לו שיקח ואז העני מושיט את היד אליהם ונראה כאילו העני נתן להם משהו, ועושים כן כדי לא לגרום לעני בושה. וככל שמיפלס הבושה יורד – מיפלס השכר עולה.

אומר הפסוק "דבר אל בנ"י ויקחו לי תרומה", אומר אלקים למשה "רבי משה אל תאמר לבנים שלי ויתנו לי, כי לי אף אחד לא יכול לתת משהו, "לי הכסף ולי הזהב נאום ה'", "כי לי תבל ומלואה", כל העולם שייך לבורא, לה' הארץ ומלואה, לכן "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה", תסביר להם שמי שנותן הוא לוקח. מי עושה יותר חסד העשיר עם העני או העני עם העשיר, אומרים חז"ל שהעני עושה חסד עם העשיר, ולכן כתוב "ויקחו לי", מי שנותן הוא בעצם לוקח! מה לוקח? לוקח בנים ובנות, לוקח חתנים וכלות, נכדים ועושר ופרנסה, רוגע נחת ואושר! הכל נמצא במדפים של מי שאמר והיה העולם.
כשאדם שומר שבת, השבת שומרת עליו, כשאדם לומד תורה, התורה מלמדת אותו, מי שעושה מצוה, המצוה עושה אותו בן אדם, אדם מחזיק עני, העני מחזיק אותו! ביהדות אין לתת ביהדות כל מצוה שאתה עושה זה בגדר "שלח לחמך על פני המים, כי ברוב הימים תמצאנו".

דוד המלך אומר בתהלים (מא) "אשרי משכיל אל דל, ביום רעה ימלטהו ה' ה' יסעדנו על ערש דוי, כל משכבו הפכת בחליו", מה פירוש משכיל, למה לא אמר נותן, משכיל זה מלשון שֹכֶל, מה שייך פה שכל, אלא דוד המלך בא לומר, שאתה עושה צדקה עם עני תעשה את זה עם שכל, תדאג להוריד את מיפלס הבושה, חז"ל אומרים אדם נותן כסף לעני ואומר לו "על מנת שיחיה בני הרי זה צדיק גמור" תעשה לי טובה הבן מרגיש שלא בטוב, הוא זקוק לרחמי שמים, קח 200 שקל ותקנה אוכל לשבת, כל סעודה תזכיר את הבן בברכת המזון ותאמר הרחמן ישלח רפואה שלמה לילד פלוני, אני זקוק לרחמים, אני רוצה לעשות צדקה, "שכל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים".