פרנסה בהיתר ולא באיסור - פרשת בשלח

מאת: 
קטגוריה: פרשת שבוע
ת. פרסום: 16 ינואר 2019
מדוע אנו מתפללים שהקב"ה יפנרנסנו בהיתר ולא באיסור ומה הקשר בין פרנסה לקריעת ים סוף?
"ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלקים דרך ארץ פלישתים כי קרוב הוא, כי אמר אלקים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה"
החפץ חיים על התורה אומר, שהקב"ה הוציא את ישראל ממצרים, היו לו ב' דרכים. בכל דרך היה מעלה וחסרון.
להוציא את העם דרך ארץ פלישתים יש בה מעלה שעוברים דרך ארץ מיושבת, אין בעיה של כלכלה ביגוד הנעלה, אבל יש חסרון גדול של רוחניות, אבותינו יצאו ממצרים מ-49 שערי טומאה, ועכשיו יראו נשים גויות מועדונים וכל ההשחתה של פלישתים, ואזי העם "יתפרק".

דרך שניה היתה דרך המדבר, שם אין גשמיות אבל אין סכנה רוחנית, אין מועדונים אין קניונים אין פאבים, אבל יש בעיה של גשמיות, לפרנס מליונים של בני אדם זה יצריך ניסים גדולים, בארה של מרים, מן, שליו, ענני כבוד, עמוד ענן ועמוד אש, כמה ניסים היה צריך כדי לגמד את הפער של חוסר הגשמיות. במה בחר ה'? כתוב "ויסב אלקים את העם דרך המדבר", אומר אלקים לעם ישראל "תכניסו טוב לראש, מה שחשוב אצלי זה הרוחניות אתם תדאגו לרוחניות, ואני אדאג לגשמיות, כי אני "אל זן ומפרנס לכל".

אם בונים ישוב חדש ויש שם נוף "פסטוראלי", ומוכרים דירות בזול וכל הגשמיות בשפע, אבל רק רגע, האם יש שם בית מדרש ובית כנסת, תלמוד תורה ומקוה טהרה. ואומרים שם היזמים שעדין אין, מתי יהיה, לא ידוע, בינתיים אתה יכול להצטרף למנין בלול התרנגולים, או במשק האווזים וההודו. האם מישהו ילך לגור שם? חלילה וחס, אסור לגור במקום שאין תורה.
אומר בורא עולם, כל מקום שאתה רוצה לגור, אז לפני הפסטוראליה וכיווני האויר, תבדוק אם יש שם רוחניות, אם תדאג שתהיה רוחניות אז הפרנסה וכל הגשמיות יגיעו ממי שאמר והיה העולם. זה מה שמלמדת התורה, "ולא נחם אלקים דרך ארץ פלישתים כי קרוב הוא", שם הם קרובים להתקלקל. ולכן "ויסב אלקים את העם דרך המדבר", ואומר אלקים אפילו שזה יעלה לי בעמוד אש וענן, בבארה של מרים במן ובשליו וקריעת ים סוף, אני מוכן לעשות את כל הניסים, ובלבד שהבנים שלי יהיו בחממה של רוחניות. צריך לדעת, איפה שיש תורה ורוחניות יש שפע גשמיות.

בבית הכנסת של החפץ חיים הגיע יהודי שפתח שולחן ומכר ספרי קודש, תהלים ומזוזות, וגם כל מיני ספרי קריאה שחלקם היו ספרי מינות ותועבה. החפץ חיים עבר על ידו והנה צדה עינו את הספרים המקולקלים.
בעירו של החפץ חיים היה קר מאד והיה שם תנור גדול מוסק בעצים, והחפץ חיים לקח את כל החבילה של ספרי המינות, ואמר לשם יחוד קודשא בריך הוא וכו' הריני בא לקיים מצות עשה של "ובערת הרע מקרבך" וזרק את הכל לתנור.
המוכר צעק על החפץ חיים "מה אתה עושה כבוד הרב, זה הפרנסה שלי, הרווח שלי זה מהספרים האלו", אמר לו החפץ חיים "איך אתה מעיז להתפרנס מתועבות של הסטרא אחרא", אמר לו המוכר "מה אני יעשה, אין לי עבודה".

אמר לו החפץ חיים "אין בעיה, תפנה אלי ואני יש לי קשרים ואמצא לך עבודה". אבל אסור לסחור בדברים אסורים בשביל פרנסה. תבוא אלי מחר בשמונה בבוקר ואדאג לך לעבודה טובה". למחרת הגיע היהודי ומצפה לסידור עבודה.
אמר לו החפץ חיים, "אתמול בלילה דיברתי עם הכומר ואמר לי שעד הערב נקבל תשובה לעבודה בשבילך".
היהודי תמה "כומר, איזה כומר, מה הקשר לכומר". אמר לו החפץ חיים שבכנסיה יש אחד שמנגן בפעמון חמש פעמים ביום והוא מת, ומחפשים מחליף, ויש תנאים טובים, החזקת רכב, אשל, ביגוד, ביטוח מנהלים, הבראה, ומקבלים משכורת שמנה". אמר לו היהודי, "כבוד הרב, זה רציני, מצאת לי עבודה בכנסיה של גוים לעבודה זרה"?
אמר לו הרב "למה אתה נבהל, תדע לך שלנגן בפעמון בכנסיה עדיף מאשר למכור את הספרים המקולקלים. כי בפעמון שתצלצל אף יהודי לא יבוא לכנסיה, רק הגוים יגיעו, אבל בספרים שאתה מוכר אתה מחטיא את היהודים". הרחמן הוא יפרנסנו בהיתר ולא באיסור! וברכת ה' היא תעשיר.