פרשת מטות

מאת: 
קטגוריה: פרשת שבוע
ת. פרסום: 18 יולי 2017
כח הדיבור של היהודי גדול מאד, ולכן צריך לדעת כיצד להשתמש בתיקון הדיבור...
פרשת מטות עוסקת בתחילתה בעניני נדרים ושבועות, להורות לנו עד כמה חשוב הוא דיבור האדם ויש משמעות גדולה לדיבורו, שעל ידי הדיבור יכול להחיל איסורים. גם הפטרת השבוע מתחילה 'דברי ירמיהו'. ובספר אהבת יהונתן (להגר"י אייבשיץ זצ"ל) כותב טעם למה אנו מפטירין "דברי" "שמעו" "חזון" קודם ט' באב. היות שחטאו ישראל בג' סרחוני עבירה. והם: הראייה והשמיעה והדבור, שעל פי שלושה אלו יוכל האדם להשיג את הבורא. והעם חטאו בשלושה אלה, בדבור- על עסקי לשון הרע. ובראייה, ובשמיעה. לכך אנו מפטירין "דברי ירמיה" על עסקי דבור. "שמעו" על עסקי שמיעה. ו"חזון" על עסקי ראייה, מלשון "חזית איש מהיר במלאכתו".

כעין זה כותב גם ר' צדוק הכהן זצ"ל בספרו 'רסיסי לילה' (בקונטרס 'דברי חלומות') והוסיף עוד כי ג' דפורענותא שמפטירין דברי ושמעו וחזון, הוא תוכחות הנביאים לתקן הפגמים שפגמו בדבור ושמיעה וראיה שעל זה היה החורבן. ונגד זה בפסח שהוא זמן גאולה אלו השלושה נתקנו. ועל כן קורין בשבת חול המועד "ראה אתה אומר אלי" ומפטירין "העצמות היבשות שמעו דבר ה'" והוא תיקון הראיה והשמיעה. ובשביעי של פסח קורין "השירה" ומפטירין "וידבר דוד את דברי השירה" הוא תיקון הדבור.
והנה בגמ' יומא (ט' ב) אמרו חז"ל מקדש ראשון- מפני מה חרב? מפני עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים. מקדש שני- מפני מה חרב? מפני שנאת חנם. ע"כ. וביאר המהר"ל: דמקדש ראשון היה קיומו בזכות ג' האבות, ובשביל ג' החטאים הללו: עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים שהם ההפך ממהות האבות, נחרב הבית.

וביאור הענין כי האבות הקדושים תקנו את חטא האדם הראשון, שחטא בג' עבירות אלו. אברהם תיקן חטא העבודה זרה, על ידי זה שנלחם בנמרוד שעשה עצמו עבודה זרה, ושיבר את הצלמים שהיה אביו מוכר, ולכן הושלך לכבשן האש, וניצל. יצחק אבינו תיקן את חטא שפיכות דמים בזה שמסר עצמו עולה תמימה לעלות למזבח. ויעקב אבינו תיקן הפגם של גילוי עריות. כמבואר כל זה בספרים הקדושים. ולכן כאשר בבית ראשון חטאו בג' עבירות אלו, נחרב הבית, כי לא עמדה להם זכות האבות שמסרו עצמם על תיקון חטאים אלו, ובזכותם היה הבית קיים.
ומקדש שני מסביר המהר"ל היה קיומו בזכות כנסת ישראל, על כן בשביל שנאת חנם שהיא היפוך כנסת ישראל נחרב בית שני. והיות ועיקר חטא זה היה בעבור לשון הרע שהיתה בינהם, וכמו"ש החפץ חיים בהקדמתו. לכן עיקר התיקון צריך להיות בפה.

החיד"א (מדבר קדמות - מערכת ז') כותב לבאר הקשר שבין ג' הזכירות מעמד הר סיני, ומעשה עמלק, וזכירת מרים. כי ידוע מה שאמרו חז"ל דעמלק בא על ביטול תורה, והגאולה העתידה כתוב בזוהר חדש שהיא בזכות משה רבינו והוא תובע כבוד התורה. והגלות הזה בעון שנאת חנם כמו שאמרו חז"ל, וגם בעבור תקון לשון הרע. ובזה מובן קשר ג' זכירות אלו יחד, דנזכור מעמד הר סיני שהיינו באחדות ולזה קבלנו התורה, והאחדות והעסק התורה מועיל לנו לקרב הגאולה ולמחות זכר עמלק, וצריך לזכור ממעשה מרים הנביאה ולא לדבר לשון הרע, ובזה נזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו אמן.