פרשת וארא

מאת: 
קטגוריה: פרשת שבוע
ת. פרסום: 25 ינואר 2017
תמיד הקב"ה נותן לאדם מקום לטעות, וזהו נסיון גדול אם האדם יראה את הקב"ה או יחליט ללכת אחרי שרירות ליבו.
בפרשה אנו לומדים על שליחתם של משה ואהרן אל פרעה בכדי לגאול את עם ישראל ממצרים. והקב"ה מקדים ואומר למשה "כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת וְאָמַרְתָּ אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַרְעֹה יְהִי לְתַנִּין". וההמשך ידוע כי פרעה כלל לא התפעל מהמופת הזה, ומובא במדרש: באותה שעה התחיל פרעה משחק עליהם ומכרכר עליהם כתרנגולים, ואמר להם בנוהג שבעולם מוליכים פרקמטיא (סחורה) למקום שצריכים אותם, כלום אינם יודעים כי כל הכשפים ברשותי הם? מיד שלח והביא תינוקות מבית הספר ועשו כן. ולא עוד אלא שקרא אף לאשתו ועשתה אף היא כן. ע"כ. ולמרות הנס שהיה אח"כ שבלע מטה אהרן את מטותם, ומפרש רש"י שאחר שחזר ונעשה מטה בלע את כולן. עם כל זאת לא השתכנע פרעה.

אם כן איפוא נשאלת השאלה מדוע הקב"ה עשה את המופת הראשון בדרך זו שאף פרעה ואנשיו יכלו לעשותו, וממילא להתכחש למעשה הנס ולומר כי כישוף הוא. וכי היד ה' תקצר, והרי יכול היה להביא עליהם מכות כאלה שחרטומי מצרים לא יוכלו לעשותם.
בספר 'אור יחזקאל' מבאר הגה"צ ר' יחזקאל לוינשטיין זצ"ל כך הם דרכי שמים שנותן הקב"ה נסיון לאדם באופן שיש בו מקום לטעות, ורוצה הקב"ה לראות האם יוכל להתגבר על הטעות ולהודות בהשגחתו יתברך. כי באמת בפעם הראשונה שבאו משה ואהרן לפרעה ואמרו אלוקי העברים שלחני אליך, היה לו לפרעה להתעורר ולהכיר את האמת, שהרי ידע פרעה שיבוא מושיען של ישראל להוציאן ממצרים, ולכן היה עליו לחשוב אולי אלו הם מושיעי ישראל. ובאמת שאף בפעם הראשונה שבאו לפרעה עוד לפני האות והמופת של התנין, היה מלווה בנסים ומופתים וכדאיתא בחז"ל (שמות רבה ה יד) דאותו יום היה יום גנוסיא לפרעה והיה שם משתה גדול, ולא היה שייך כלל להכנס אל המלך. שהרי למלכות בסתם אין נכנסים ללא נטילת רשות, ובפרט לפרעה וארמונו וכדאיתא בחז"ל (ילקוט שמות קעו) שהיו אריות סביב בית פרעה, ומ"מ נכנסו משה ואהרן ללא נטילת רשות. וא"כ מדוע לא התעורר פרעה לשאול היאך נכנסו משה ואהרן אליו. ולכאורה מחמת נס זה בלבד היה לו לפרעה לקבל דבריהם ולשלח את ישראל.

ובאמת יש לראות שאף פרעה עצמו חש וידע כי אין הדברים פשוטים, שהרי מדוע לא הרגם כמורדים במלכות על עצם כניסתם לבית פרעה, אלא קיבלם ופתח לעיין בספר המלכים ולבקש האם יש מלך לעברים. אלא ודאי שאף פרעה הכיר בכך, אלא שלא היה יכול להתגבר על הנסיון הראשון, ונסיון זה קל היה שאין בו מקום לטעות בו, ופרעה שנכשל בנסיון הראשון נוסה שנית במופת דתנין שהיה קשה לו יותר שיכול לומר דרק כישוף הוא שאף תינוקות היו מסוגלים לעשות כן. ואף נסיון של התנין היה בכח פרעה להתגבר עליו ולהכיר באמיתות השגחת השי"ת, שהרי כתיב "ויבלע מטה אהרן את מטותם" ומחמת זה לבד היה צריך להכיר שאין זה סתם כישוף.

אלא שכעת קשה יותר נסיון זה, שכיון שבתחילת האות והמופת היה יכול לדמות לעצמו שאין זה מופת וכי אף ביכולתו לעשות כן, שוב הוקשה בעיניו לראות אח"כ כי טועה הוא. כי אלו הם כוחות האדם כאשר בתחילת דרכו נמצא בטעות, שוב אין ביכלתו לשנות אח"כ דעתו ולהודות ולראות את האמת. וכך דרכי שמים כי כל החיים כולם נסיונות הם לאדם, והנסיון הראשון שנותן הקב"ה הוא נסיון שיכול האדם להתגבר עליו שהוא לפי כוחותיו של האדם אך בעת אשר אינו מתגבר על כוחותיו ונכשל בנסיון, מנסה אותו הקב"ה שנית בנסיון אחר קשה יותר שיש לו מקום לטעות.