פרשת כי תבוא

מאת: 
קטגוריה: פרשת שבוע
ת. פרסום: 20 ספטמבר 2016
מה הקשר בין מצוות הבאת ביכורים הפותחת את פרשתינו לבין מצוות מחיית עמלק הנאמרה בסוף פרשה הקודמת?
פרשתנו מתחילה במצות הבאת ביכורים, ונסמכה לסוף פרשה הקודמת ששם ישנה מצוה נוספת והיא מצות מחיית עמלק. וכבר מצינו שחז"ל עמדו על כך בסוף פרשת 'בשלח' וביארו זאת "יבוא עמלק שהוא כפוי טובה ויפרע מכפויי טובה". ומבאר 'בעל הענינים' עמלק נקרא כפוי טובה, וגם ישראל נקראו כפויי טובה. הטעם שישראל נקרא כך מפני שאחרי כל הניסים שה' עשה להם אמרו היש ה' בקרבנו אם אין' ולכן מיד נסמך אח"כ 'ויבא עמלק'.

אבל מדוע עמלק נקרא כפוי טובה, מפני שגם עמלק הוא מזרעו של אברהם שנאמר לו "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה". ולכן גם הוא היה צריך להשתעבד במצרים. וישראל עשו עמו טובה גדולה שלקחו על עצמם את כל החוב הזה שזרע אברהם צריך להשתעבד במצרים. ואף על פי כן עמלק לא רק שלא החזיק להם טובה אלא הוא עוד נלחם אתם. לכן עמלק נקרא כפוי טובה.

ולפי זה נראה לבאר מדוע נסמכו שתי מצוות אלו אחת לשניה. התורה מצוה אותנו למחות את זרעו של עמלק. ובזה אנו לומדים א- עד כמה יכול אדם להגיע להתדרדרות, עמלק היה כפוי טובה ובא להלחם בישראל, ב- מהעונש הגדול שציותה התורה למחות זרעו, למדנו עד כמה שנאוי הוא הכפוי טובה בעיני הקב"ה.

כנגד זה באה התורה ומיד מצוה אותנו במצוה מיוחדת שכל כולה היא הודיה להקב"ה. הרי כשנתבונן מהי מצות הביכורים אומרים חז"ל (מסכת ביכורים פ"ג מ"א) כיצד מפרישין הבכורים יורד אדם בתוך שדהו ורואה תאנה שבכרה אשכול שביכר רמון שביכר קושרו בגמי ואומר הרי אלו בכורים. ע"כ. ויש כאן מקום להתבונן הרי בעבור תאנה אחת שביכרה או רימון מטריחים אדם לעזוב את כל עסקיו ולעלות לירושלים, ולא מדובר כאן ביחידים הרי מדובר על אלפי אנשים שעולים מידי שנה בשנה. ולמה צריך כל הטירחה הזאת.

מסביר המהר"ם אלשיך זצ"ל שחז"ל כבר אמרו במדרש שבזכות הביכורים נברא העולם. והביאור הוא: הנה ידוע "כי עולם חסד יבנה" הקב"ה חפץ להיטיב, ולכן ברא את האדם כדי להטיב עימו בעולם הזה ובעולם הבא. ובקש מאיתנו שנחזיק לו יתברך טובה ונכיר כי הוא אדון הכל והוא הטוב והמטיב לנו תמיד, ונברך ונהלל לו יתברך. ועל כן נצטוינו לברכו על כל מה שברא. וזאת כוונתו יתברך במצוה הזאת, כי הלא כי יראה האדם עצמו בארץ זבת חלב ודבש, ויש חשש רב כי ידיחנו יצרו לאמר "כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה", על כן ציוה לנו ה' לבלתי נאבד חלילה פן נשמן ונבעט, כי שנה בשנה נקח מראשית כל פרי האדמה ונשים בטנא והלוך נלך עד המקום אשר בחר ה' ולהניחו לפניו יתברך. כאומרים לפניו יתברך לא לנו ה' לא לנו כי הכל שלך. ולהורות כי ממנו יתברך הכל, הנה ראשיתו נביא בטנא לפני כסא כבודו כאשר יובא לפני בעל הכרם. ואז הוא יתברך נותן את הכל באמונה ובמתנה על ידי היותו בלתי כפוי טובה.

מעתה יתבאר לנו הקשר בין פרשת מחיית עמלק לפרשת הבאת ביכורים. "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים" בגלל שהוא כפוי טובה ונלחם בעם ישראל כשיצאו ממצרים. אך אתם לא תהיו כן, אלא תכירו בטובתו של הקב"ה, ולשם כך מידי שנה בשנה תעלו לירושלים עם כל הטרחה הגדולה הזאת ותביאו את ראשית פרי האדמה להודות להקב"ה על כל הטובה, ולהורות בזה כי הכל מאיתו יתברך.