פרשת ויחי

מאת: 
קטגוריה: פרשת שבוע
ת. פרסום: 24 דצמבר 2015
נלמד מהפרשה להסתכל נכון על קורות הזמן העוברים על האדם במשך ימי חייו.
בסוף הפרשה אנו קוראים שלאחר פטירת יעקב חששו אחי יוסף שינקום בהם על העוול שהם עשו לו במשך שנים רבות, החל מהכוונה להרגו נפש, זריקתו לבור, ומכירתו מספר פעמים, ועד ישיבתו בבית הסוהר של מצרים. ויוסף מרגיע אותם ואומר להם 'ואתם חשבתם עלי רעה' אתם חשבתם להרע לי, אבל 'אלקים חשבה לטובה'. השתלשלות העניינים גילתה ש'הרע' הזה, היה 'טוב' גמור בסופו.

בספר 'תפארת מרדכי' מביא את דברי הרמב"ם בפירוש המשניות לברכות (פ"ט) על דברי המשנה שם: חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה. כותב הרמב"ם רצה לומר לקבל אותו בשמחה ובלב טוב, כשיברך דיין האמת כמו שיעשה בשעה שמברך הטוב והמטיב, לפי שיש דברים רבים נראין בתחילתן טובים, ויהיה אחריתם רעה רבה. ועל כן אין למשכיל להשתומם כשתבוא עליו רעה גדולה רח"ל, מפני שאינו יודע סופה.

עוד מצינו בחז"ל רעיון נפלא זה, שלפעמים יש טובה לאדם שהיא בעצם לרעתו, ואנו מבקשים מאת ה' שהטובה שתבוא לנו ועלינו שתהיה טובה באמת. הנה בגמ' ברכות (טז ב) מצוטטות תפילות האמוראים שחיברו והתפללו לאחר תפילת שמונה עשרה לפני אמירת 'יהיו לרצון' האחרון. תפילתו של רב היתה יהי רצון מלפניך שתתן לנו חיים ארוכים.. 'חיים שתמלא משאלות לבנו לטובה'. ויש לעיין לכאורה בכפילות הלשון בתפילה זו 'שתמלא משאלות לבנו לטובה' וכי יש משאלות לב שאינן לטובה או אינן טובות הרי כולנו מבקשים שיהיה לנו אך ורק טוב ומדוע אנו אומרים 'משאלות לבנו' וגם אומרים 'לטובה'. הרי זה ברור שמשאלות הלב הם טובות. אולם הביאור בזה כי כאמור ישנם משאלות לב ובקשות שאנו מבקשים שנראות לנו טובות בהחלט, אולם באמת מי יודע אם הם טובים בעבורנו ואולי באמת סופם מי ישורנו, לכך מבקשים אנו מאת ה' שכל הבקשות שאנו מבקשים ממך תמלא לנו, אולם שיהיו גם לטובתנו שדבר אחד לא יבא על חשבון השני ויהיו טובות מתחילתן ועד סופן שימלא ה' משאלות לבנו לטובה אמן סלה.

כמו"כ מצינו בחז"ל המהלך בדרך במקום סכנה אין צורך שיתפלל תפילה ארוכה, ולא תפילה שהיא מעין שמונה עשרה שהיא 'הביננו' אלא אמרו חז"ל (ברכות כט ב)רבי אליעזר אומר: עשה רצונך בשמים ותן נחת רוח ליראך מתחת, והטוב בעיניך עשה. ע"כ. והביאור בבקשה זו שיש כאן דגש 'והטוב בעיניך עשה' ולא רק מה שטוב בעינינו, אלא ה' הטוב שבשמים יודע מה טוב לנו. אולם שומה עלינו להמשיך ולבקש אך טוב וטוב נראה ונגלה וחסדים מגולים. ולדוגמא אדם המתפלל שיזכה לעושר גדול, או על מעמד ומשרה מאוד מכובדת, לפעמים מן השמים יכולים לקבל את בקשתו ולמלאות אותה, אולם זה יכול לבוא על חשבון דברים אחרים, שיפסיד את בריאותו, או נזקים אחרים שיכולים לבוא לו בעקבות זאת, ומנין לו שזה עדיף על המצב הקיים. לכן אנו מבקשים והטוב בעיניך עשה וימלא ה' משאלות לבנו לטובה.

ודבר זה למדים אנו מדבריו של יוסף הצדיק לא רק מה שנראה בעינינו רע, הוא רע באמת, ולא מה שנראה בעינינו טוב הוא טוב באמת. והמבחן הוא מבחן התוצאה והסוף. האם הסוף טוב אז הכל טוב, וכשהסוף לא טוב, אז גם ההתחלה לא היתה כדאית וזה מה שאמר החכם מכל אדם שלמה המלך בספר משלי (יד ב) "יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות" כלומר לא כל מה שנראה בעיני האדם כישר הוא הדרך הנכונה בהכרח.