פרשת פנחס

מאת: 
קטגוריה: פרשת שבוע
ת. פרסום: 10 יולי 2015
מה זכה פנחה לכך שקינא קנאת ה' ועשה מעשה במסירות נפש?
בתחילת הפרשה מבואר בכתוב שהקב"ה נותן הבטחה מיוחדת לפינחס שהוא זכה ע"י מעשהו ל'בריתי שלום' ולברית 'כהונת עולם'. בספר 'מי זהב' מעיר: כשנתבונן בדברים נראה שיש כאן דבר נפלא, הרי בחטא בני ישראל בשיטים עם בנות מואב נסתבכו כאן עם ג' עבירות החמורות א, גילוי עריות, כמו"ש ויחל העם לזנות אל בנות מואב. ב, עבודה זרה, כמו"ש וישתחוו לאלהיהן. ג, שפיכות דמים. כמו"ש 'ויחר אף ה' בישראל' פירש רש"י שלח בהם מגפה, הרי שנגרם ע"י החטא שפיכות דמים ומתו עשרים וארבעה אלף. נמצא אם כך שפינחס אשר קנא לאלקיו והרג את החוטאים כיפר על בני ישראל, עמד בפרץ לעצור את כל הג' עבירות החמורות.

ובדין הוא שיטול שכרו כנגד שלשתן. א- זכה ל'קדושת כהונה' והאבן עזרא כתב כי הכהנים הגדולים היו מבני פינחס. וידוע שהקדושה היא היפך הערוה, כמ"ש במדרש כל מקום שאתה מוצא בו גדר ערוה אתה מוצא קדושה כדאמר ר' יהודה בן פזי כל מי שהוא גודר עצמו מן הערוה נקרא קדוש'. עכ"ל. ב- עוד זכה ל'עבודת הקרבנות' והיא קרויה עבודה יותר משאר המצוות על כי זו היא עיקרה של עבודת ה'. ופשוט הדבר שעבודת ה' היא הדבר המנוגד של עבודה זרה לאל זר. ג- עוד זכה ל'בריתי שלום' ופירש הספורנו שלום ממלאך המוות שהאריך ימים ביותר והוא כנגד שפיכות דמים.
ואפשר להוסיף כאן עוד ענין נוסף ב'ברית שלום' שזכה בה פנחס. הנה בגמ' ברכות (נו ע"ב) מבואר יסוד גדול בענין השלום. הגמ' אומרת שלוש שלומות הן, [שלוש חלומות המבשרים שלום] נהר, צפור, וקדרה. 'נהר' דכתיב "הנני נוטה אליה כנהר שלום". 'צפור' דכתיב "כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות". 'קדרה' דכתיב "ה' תשפות שלום לנו"'. ע"כ. הרי נמנו כאן שלושה סוגי שלום. הגר"א זצ"ל ביאר עניינם כך: השלום הראשון הוא נהר, הנהר הגם שהוא רשות הרבים וכל אחד יכול לעבור בו, אך תמיד יש שם שלום ואין אחד מפריע לשני, הדרך של האחד אינה מקלקלת לשני, זה נוסע בו לצפון וזה לדרום, וכיוצא בזה. זהו רמז אל סוג שלום נמוך, איננו עובדים יחד, כל אחד נותן לשני לחיות את חייו ולפעמים אפילו אומרים שלום אחד לשני אך לא מעבר לכך. השלום השני הוא: 'קדרה' (סיר, קומקום). המים והאש הם שני ניגודים והקומקום כביכול יוצר את השלום ביניהם, המתכת מפרידה בין האש והמים והם עובדים יחד, האש מחממת והמים מתחממים. כאן נוצר שלום מסוג חדש המתאפשר ע"י מחיצה. לפעמים אנשים עובדים יחד אך עם מחיצה ביניהם. והסוג השלישי של השלום הוא 'ציפור'. הציפור נוצרה לא מעפר לבד ולא ממים לבד אלא מ"רקק" תערובת של עפר ומים. ציפור אינה יכולה לחיות רק בשמים היא חייבת מדי פעם לנוח על הארץ, מאידך היא אינה יכולה להימצא רק על הארץ אלא מוכרחה היא גם לעוף בשמים. הרי לנו צירוף נפלא של שתי תכונות ביצור אחד. וזהו סוג השלום הנעלה ביותר. אלו שלושת סוגי השלום.

ומבאר הרב פינקוס זצ"ל על פי היסוד הנ"ל נראה שישנן שלוש מדרגות בהתקשרות בין היהודי לבוראו. לפעמים הקשר הוא כמו 'נהר' כל אחד עושה את שלו האדם אינו עושה עבירות ובזה אינו מכעיס את קונו, אך עדיין חסר הקשר, אין כאן עבודת ה', שהרי יש גם זמנים שהוא מנותק מעבודת ה'. ויש אדם שהוא במצב של 'קדרה' קיים קשר, אך עם מחיצה, האדם עובד את ה' הוא מתפלל, ולפעמים גם קצת לומד, אבל בזה מסתיים הקשר. וישנו מצב של 'ציפור' קשר מושלם ללא מחיצות כלל, במשך כל היום האדם מחובר לבורא, גם בזמן שהוא עובד וגם כשהוא ישן, וכל שכן בזמן התפילה והלימוד הוא ממש חיי ומדבר עם הבורא. פינחס זכה לקשר תמידי עם הבורא הוא קיבל כהונה שהיא קשר חזק ומתמיד עם הבורא.