פרשת אמור

מאת: 
קטגוריה: פרשת שבוע
ת. פרסום: 30 אפריל 2014
להכניס את קדושת השבת אל החיים הפרטיים שלנו.
בפרשתינו התורה מאריכה במועדי ישראל. כאשר בראשם התורה מדברת על "השבת". וכבר רש"י שואל מה ענין שבת אצל המועדות? ועונה: ללמדך שכל המחלל את המועדות מעלין עליו כאלו חלל את השבתות וכל המקיים את המועדות מעלין עליו כאלו קיים את השבתות. ע"כ. ומבאר הכתב סופר זצ"ל כוונת הדברים. הרי בשבת האדם נח מעמל ימי השבוע. אולם לא לשם כך נתנה השבת לישראל, אלא בכדי שיעסקו בה בתורה ויתקרבו בה אל הבורא יתברך. לכן השבת נקראת "אות" כי היא הסימן וההוכחה שבני ישראל הם עובדי ה', שהרי ביום מנוחתם ממלאכת החול, הם מכניסים את עצמם לתוך עולם של קדושה. ולא לעולם של הוללות והפקר לחיי תאוות.
גם המועדים נתנו לישראל לצורך ההתקרבות לעבודת ה'. כל מועד מלמד אותנו דרך בעבודת ה'. המועדות לא נתנו למנוחת הגוף, שהרי לצורך מנוחה אין צורך בשבוע שלם. המועד ניתן לצורך התעלות רוחנית, ולכן גם בימי חול המועד קבעו חכמים גדרים וסייגם אלו מלאכות מותר לעשות ואלו מלאכות אסור לעשות כדי לתת לימים צביון ואוירה של קדושה מרוממת מימות החול שאדם עובד ועוסק בכל עבודה הנצרכת לו.
אולם אותם האנשים שמחללים את המועדות, ואינם נוהגים בהם בקדושה יתירה, הרי בזה הם מוכיחים בבירור שימים אלו בעבורם הם ימי מנוחת הגוף מהעמל של התקופה הארוכה. ולכן אותם אנשים "מעלה עליהם כאילו חללו את השבתות" כי אם החג אצלם למטרת מנוחת הגוף, גם השבת היא אצלם רק בגדר של יום מנוחת הגוף. ולא יום קדושה.

בזה מתבאר לשון הפסוק "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ". התורה כותבת "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה" גם בימי החול המלאכה נעשת ולא אתה העושה. וביום השביעי "שבת שבתון" כל כולו קודש. זוהי מטרת השבת שביום זה נפשוט מעלינו את בגדי החול, ונלבש בגדי שבת. אין המטרה להחליף לבוש, אלא להכנס לתוך הלבוש של שבת המלכה.

בספר "שם משמואל" מבאר קצת את ענין הבגדים על פי פשוטן של דברים. האדם יש בו את הפנימיות, שזו הנשמה הקדושה. ויש עליה מעטפת והיא הגוף. במשך ימות החול עסוקים בצרכי הגוף, אנו עסוקים במעטפה החיצונה של האדם, ולכן לצורך הגוף מספיק בגדים פשוטים, להורות שעניני הגוף הם פחות חשובים. אולם בשבת קודש מתגלת כח הנשמה והאדם מקבל את הנשמה היתרה, ולשם כך כיון שאנו עסוקים בחלק הפנימי של האדם, לכן צריך לתת לו לבוש יותר מהודר כי זה עיקרו ותכליתו של האדם לרומם את הנשמה לזככה ולטהרה.
כתב הטור (ס' רצב) ומה שתקנו בשבת ג' ענייני תפלות "אתה קדשת" "ישמח משה" "אתה אחד" ובי"ט לא תקנו אלא אחת "אתה בחרתנו". מפני שאלו ג' תפלות תקנום כנגד ג' שבתות "אתה קדשת" כנגד שבת בראשית, כמו שמוכיח מתוכו. "ישמח משה" כנגד שבת של מתן תורה דלכולי עלמא בשבת ניתנה תורה. "ואתה אחד" כנגד שבת של עתיד לבוא. ע"כ. עוד כתב הטור (בס' רצ) בשם המדרש: אמרה תורה לפני הקב"ה רבש"ע כשיכנסו ישראל לארץ זה רץ לכרמו וזה רץ לשדהו ואני מה תהא עלי. אמר לה יש לי זוג שאני מזווג לך, ושבת שמו, שהם בטלים ממלאכתם ויכולין לעסוק בך. ע"כ. ומסיים הטור לכן צריך שיקבעו לימוד להודיע לעם את חוקי התורה.