משנה כא

מאת: 
קטגוריה: פרק ד
ת. פרסום: 22 ינואר 2018
אלישע בן אבויה אומר: הלומד ילד למה הוא דומה, לדיו כתובה על ניר חדש, והלומד זקן למה הוא דומה, לדיו כתובה על ניר מחוק, רבי יוסי בר יהודה איש כפר הבבלי אומר: הלומד מן הקטנים למה הוא דומה, לאוכל ענבים קהות ושותה יין מגתו, והלומד מן הזקנים למה הוא דומה, לאוכל ענבים בשולות ושותה יין ישן.
הקדמה למשנה:
אלישע בן אבויה היה בדורו של רבי עקיבא ורבו של מאיר בעל הנס, והוא אחד מארבעה החכמים שנכנסו לפרדס כפי שהגמרא מספרת (חגיגה דף יד' עמוד ב') על ארבע אנשים שעלו לפרדס (עסקו במעשה מרכבה, ועל ידי כך עלו לרקיע וראו שם דברים, ויש בדבר זה דברים עמוקים), בן זומא, בן עזאי, אלישע בן אבויה, רבי עקיבא, בן עזאי הציץ ונפטר, בן זומא הציץ ונפגע, אלישע בן אבויה קיצץ בנטיעות (קלקל ועיות את השגותיו, ולכן יצא לתרבות רעה), רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום, (לביאור גמרא זו בהרחבה עיין בגמרא שם עם המפרשים מהרש"א ועוד), ומאז שיצא אלישע בן אבויה לתרבות רעה ונהיה מין וכינוהו חכמים בשם "אחר", משום שיצא אלישע לתרבות רעה  הלך לזונה ותבע אותה לדבר עבירה, אמרה לו והלא אתה אלישע בן אבויה איך אתה עושה כן? עקר אלישע בן אבויה צנון מהאדמה בשבת והביא לה, אמרה אחר הוא.
ויש אומרים שיצא לתרבות רעה כיוון שפעם אחת היה יושב ולומד בשדה, וראה אדם אחד שעלה לראש הדקל בשבת ולקח את היונה וירד בשלום, ובמוצאי שבת ראה אדם אחד שעלה לראש הדקל ושילח את היונה ולקח את הבנים, וכאשר ירד הכישו נחש ומת, אמר אלישע הרי נאמר בתורה (דברים פרק כב' פסוק ז') "שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך, למען ייטב לך והארכת ימים", והיכן טובתו של זה, והיכן אריכות ימיו של זה, לכן יצא לתרבות רעה, והגמרא אומרת שלא ידע את מה שרבי עקיבא דרש "למען ייטב לך" היינו בעולם שכולו טוב, "והארכת ימים" היינו בעולם שכולו ארוך, ויש אומרים שיצא לתרבות רעה משום שראה את לשונו של חוצפית המתורגמן (אחד מעשרה הרוגי מלכות) נגררת על ידי כלב, אמר אלישע בן אבויה פה שהפיק מרגליות ילחך עפר? לפיכך יצא לתרבות רעה, ואמרו על אמו של אלישע בן אבויה שהיתה מעוברת בו, שפעם אחת עברה ליד בתים של עבודה זרה והריחה הבשר החזיר, ומכיוון שהתאוותה אכלה ממנו, והיה אותו המין מפעפע בגופה כארס של נחש.

ביאור המשנה:
אלישע בן אבויה אומר - היינו שהיה רגיל לומר זאת, ועיין פרק א' משנה ב'.
הלומד ילד למה הוא דומה - הלומד תורה כשהוא בעודו ילד, למה הוא דומה...
לדיו כתובה על נייר חדש - כמו שהכתיבה על נייר חדש הכתיבה מבוארת וזה חקוק בדף, כך הלומד בימי ילדותו לימודו מתקיים ואינו שוכח.
הלומד זקן למה הוא דומה - הלומד תורה שהוא בעודו זקן ואינו למד בילדותו (אולם אם כבר למד בילדותו ככל שלומד מוסיף עוד חוכמה), למה הוא דומה...
לדיו כתובה על נייר מחוק - שהנייר מחוק הכתיבה אינה ניכרת ואינה עומדת וקיימת, כך הלומד בימי זקנותו במהרה הוא שוכח, ואין תלמודו מתקיים משום שכבר מוחו רפה והוא מלא מרוב טרדות החיים שעבר.
רבי יוסי בר יהודה איש כפר הבבלי אומר - היינו שהיה רגיל לומר זאת, ועיין פרק א' משנה ב'.
הלומד מן הקטנים למה הוא דומה - אדם שלומד תורה מן הילדים הרכים, למה הוא דומה...
לאוכל ענבים קהות ושותה יין מגתו - ענבים קהות היינו ענבים שלא התבשלו כל צרכן, ושותה יין מגתו היינו יין עם השמרים, ובא התנא ודימה שכאשר לומד תורה מילד אין החכמה של הילד מיושבת וברורה שכן עדיין לא העמיק בטעמי התורה וסברותיה, ולכך אין דברים מתיישבים ומתקבלים על הלב כי אין שלמות לתורתם, וזה דומה לענבים שאינם בשלות כל צרכן וליין עם שמריו שמעורבים בו שיש טעם של ענבים או של יין, אך הטעם הזה הוא לא טעים ויש בו מרירות.
הלומד מן הזקנים למה הוא דומה - אדם שלומד תורה מאנשים זקנים ומיושבים בדעתם, למה הוא דומה...
לאוכל ענבים בשלות ושותה יין ישן - כאשר לומד תורה מאדם זקן אזי הלימוד הוא ברור, ועונה על שאלות ומסביר החילוק והטעמים בטוב דעת שכן אצלו הדעה ברורה ומיושבת, ולכך דומה לאוכל ענבים טובות ושותה יין ישן שהוא יין משובח.
רבי אומר, אל תסכל בקנקן אלא במה שיש בו - רבי היינו רבי יהודה הנשיא, והוא חולק על רבי יוסי בן יהודה, וסובר רבי אין להסתכל על הקנקן היינו הכלי עצמו, אלא צריך לראות מה יש בתוך הקנקן משום...
יש קנקן חדש מלא ישן, וישן שאפילו חדש אין בו - יש קנקן שהוא חדש אבל יש בו יין ישן וטוב, ויש קנקן ישן שאפילו אין בו יין חדש אלא הוא ריק, כך בילדים וזקנים אין בזה כלל, אלא יש ילד שהם חכמים ביותר וחכמתם ברורה וטובה, ויש זקנים שאין בהם שום חכמה ויש בו רק ריקנות או שיש זקנים שחכמתם מבולבלת.