משנה ט

מאת: 
קטגוריה: פרק ג
ת. פרסום: 25 יולי 2016
רבי יעקב אומר: המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר, מה נאה אילן זה , מה נאה ניר זה, מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו
הקדמה למשנה:
רבי יעקב היה אביו של רבי אליעזר בן יעקב, שעל רבי אליעזר אמרו שמשנתו קב ונקי, היינו ברורה ונקיה ואין בה שום שאלות.
יש מפרשים שגורסים כאן שלא רבי יעקב אמר זאת אלא רבי שמעון, והכוונה לרבי שמעון בר יוחאי, שכן בזוהר כתובים כעין אלו הדברים.

ביאור המשנה:
רבי יעקב אומר - היינו שהיה רגיל לומר כן, ועיין פרק א' משנה ב'.
המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו - הכוונה שמי שלומד תורה ומפסיק באמצע הלימוד ומדבר דברים בטלים, ומה שאמר התנא "המהלך בדרך ומפסיק ממשנתו" זה לאו דווקא שנמצע בדרך, אלא הוא הדין גם אם לומד תורה בבית ומפסיק מלימודו כדי לדבר שיחה בטלה.
ואומר מה נאה אילן זה מה נאה ניר זה - ניר פירושו שדה שנתחרשה, ואומר התנא שאם מפסיק מלימודו ואומר דברים בטלים, וכן מה שאמר התנא כאן "מה נאה אילן זה מה נאה ניר זה" זה לא דווקא שאמר דברים אלו, אלא כל שיחה בטלה שאינה לצורך והפסיק באמצע לימודו, ונקט אילן זה וניר זה שבדרך כלל אנשים שהולכים בדרך הם מדברים על מה שרואים.
הרי זה מתחייב בנפשו - התנא בא לומר אף בעון מועט זה אדם יכול להתחייב בנפשו, מפני חילול כבוד התורה משום שאדם לומד שכינה כנגדו ומתעסק בדברים שאין שום דבר ששוה להם, ומפסיק באמצע ומתעסק בדברי זולים, משל למי שיכול להרוויח כל שניה ושניה יהלומים והוא הולך ומתעסק בארגז חול, ועל ידי שמפסיק מלימודו יש לרשות עכשיו לשטן לפגוע בו שכן אדם שלומד תורה אין השטן יכול לפוגעו, ומחדש התנא אף על פי שהוא מפסיק מלימודו ואומר דברים שהוא משבח את ה' כגון מה נאה האילן שה' יתברך ברא, בכל זאת הרי הוא עושה קרוב להתחייב בנפשו.  

מעשה שהיה:
מעשה באדם ירא שמים שהיה מנהגו בכל שבת לקרוא את כל ספר התהילים, ואחר כך היה הולך לישון צהרים. ופעם אחד באו אליו אנשים לבקרו ולשוחח איתו, ובאמצע קריאתו היה עונה להם לשאלתם, והיה מפסיק לענות להם שהוא נמצא אפילו באמצע הפסוק או בתחילתו, ואפילו פעם אחת הם הרגיזו אותו והוא כעס עליהם באמצע שהיה בתוך קריאת התהילים, ולאחר זמן סיים את התהילים והלך לישון.
והנה באמצע השינה הוא חולם חלום שהוא יושב ושני מלאכים לבנים נמצאים לידו מצד ימין, ופתאום באו שני מלאכי שחורים ועמדו לשמאלו, וביד המלאכים הלבנים היה ספר תהילים והם פתחו את הספר ואמרו לו בוא ותראה את התהילים אשר קראת היום, והנה פתחו את הספר וכשראה את הספר חשכו עיניו, שהנה הוא רואה את כל הדברים הבטלים שדיבר נמצאים ביחד עם פסוקי התהילים, ויש שם ערבוביא שלמה, ורואים שיש משפטים שהם גידוף או ללא משמעות, והיו מקומות שהיה סימן של עבודה זרה (וזה אותם המקומות הוא כעס, וידוע שכל הכועס כאילו עובד עבודה זרה), ונחרד האיש מאוד מהדברים שראה, ויאמרו אליו מלאכים האם רצונך שספר זה נעלה אותו לפני ה' יתברך? ענה להם חס ושלום כל הקריאה הזו צריכה גניזה, והנה המלאכים שהיו לבושים בשחור חטפו את הספר מהמלאכים בלבן, והתחילו לברוח כלפי מעלה להביא את הספר לפני ה' יתברך, והתחיל האיש לבכות ולצרוח, והתעורר האיש מהחלום והצטער מאוד על מה שקרה, והוא הלך לרב וסיפר לו את כל המעשה וביקש ממנו תיקון על מה שעשה, אמר לו הרב היה לך לזכור את מאמר חז"ל שכל הפוסק מדברי תורה מאכילים אותו גחלי רתמים, אולם מכיוון שאתה מתחרט על זה, עמוד כאן ותאמר שמכאן ולהבא לא תפסיק כלל בלימודך וקריאתך, ותאמר בפה מלא "נחמתי" שלוש פעמים, להראות שאתה מתחרט באמת, והאיש קיבל על עצמו כל מה שאמר לו הרב לעשות, ובמוצאי שבת האיש הלך לישון ורואה בחלומו שהמלאכים שעמדו לימינו אלו שהיו בלבן רדפו אחרי המלאכים השחורים וחטפו מידם את הספר וגנזו אותו, והוא התעורר משנתו ושמח שמחה גדולה על שקבלו את תשובתו.