משנה ה

מאת: 
קטגוריה: פרק ג
ת. פרסום: 27 יוני 2016
רבי חנינא בן חכינאי אומר: הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי, והמפנה ליבו לבטלה, הרי זה מתחייב בנפשו.
הקדמה למשנה:
רבי חנינא בן חכינאי היה מתלמידי רבי עקיבא, והיה אחד מעשרה הרוגי מלכות, ומסופר עליו במדרש שכל ימיו היה יושב בתענית מגיל שתים עשרה עד תשעים וחמש, ואותו היום שהוציאו אותו להריגה היה בערב שבת, אמרו לו תלמידיו רבי, רצונך לטעום משהו לפני שתהרג, אמר להם עד עכשיו התענתי, ועתה איני יודע באיזה דרך אלך ואתם אומרים לי לאכול ולשתות, התחיל בקידוש היום "ויכלו השמים" עד המילה "ויקדש" ולא הניחוהו לגמור עד שהרגוהו, יצאה בת קול ואמרה "אשריך רבי חנינא בן חכינאי שהיית קדוש ויצאה נשמתך בקדושה.

ביאור המשנה:
רבי חנינא בן חכינאי אומר - היינו שהיה רגיל לומר כן, ועיין פרק א' משנה ב'.
הנעור בלילה, והמהלך בדרך יחידי, והמפנה ליבו לבטלה – היינו אדם שעושה אחד משלושה דברים הללו או שהוא ער סתם בלילה אפילו שנמצא בביתו, או שמהלך בדרך יחידי, ומי שמפנה ליבו מדברי תורה לדברי הבלים.
הרי זה מתחייב בנפשו – האדם הזה מתחייב בשלושת דברים הללו בנפשו, משום שבלילה ובדרכים ישנם מזיקים שיכולים להזיק את האדם, וכן שמפסיק מחשבתו מלימוד התורה ומחשב בדברי הבאי אזי גופו נעשה חולין למזיקין ואיו תורתו משמרתו.
ויש גורסים במשנה "ומפנה ליבו לבטלה", בלא האות "ה", וזה בא להסביר מדוע הניעור בלילה והמהלך בדרך יחידי מתחייבים בנפשם משום שהניעור בלילה ומהלך בדרך יחידי הם בדרך כלל במקומות ושעות שההיזק מצוי שם ולכן אם אינו מחשב ליבו שם בלימוד תורה הרי הוא מתחייב בנפשו, ולפי גירסא זו התנא כאן מוסר כאן שני מוסרים ולא שלוש.

מעשה שהיה:
התנא כאן מלמד כמה יש ללימוד התורה חשיבות, ואפילו בדרכים יש ללמוד תורה, ומסופר על התנא של משנתנו רבי חנינא בן חכינאי, שאחרי שהתחתן עשו שבעת ימי ברכות, ואחר כך נסע לבני ברקב ללמוד תורה אצל רבו רבי עקיבא, ושהה שם שתים עשרה שנה ולמד תורה, ואחר שתים עשרה שנה חזר לביתו וכשהגיע לעירו לא מצא את ביתו מחמת שהיו מלא בתים חדשים, ולכן הלך לשפת הנהר, והנה לעת ערב שמע שהיו אומרים לנערה אחת בת חכינאי בת חכינאי מלאי כדך ובואי נלך יחד, אמר לעצמו כנראה שזו היא בתי, והלך אחריה עד שהגיעה לביתו, ובאותו זמן אשתו היתה מנפה את הקמח והנה הרימה את העינים וראתה את בעלה ונבהלה מאד והתעלפה ומתה מחמת הבהלה, עמד רבי חכינאי בתפילה לפני ה' יתברך ואמר רבונו של עולם עניה זו שהסכימה לשבת בודדה וגלמודה במשך שתים עשרה שנה כדי שהעלה יעסוק בתורה, זו שכרה? אנא החזר לה את נשמתה, ושמע ה' יתברך לתפילתו והחזיר לה את הנשמה, וחייתה כבתחילה.