משנה ו

מאת: 
קטגוריה: פרק ג
ת. פרסום: 04 יולי 2016
רבי נחוניא בן הקנה אומר: כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ, וכל הפורק ממנו עול תורה נותנין עליו עול מלכות ועל דרך ארץ.
הקדמה למשנה:
היה בדורו של רבי יוחנן בן זכאי, והיה רבם של רבי ישמעאל כהן גדול ורבי עקיבא, והאריך ימים רבים, ומסופר בגמרא (מגילה כח' עמוד א') ששאלו רבי עקיבא במה זכית כך שיאריכו ימיך? ענה לו מימי לא קיבלתי מתנות, וותרן הייתי בממוני, ולא עמדתי על מדותי, היינו שלא ציער את חברו כלל, ולא החזיר לחברו מה שחברו עשה לו, וכמו שאמר רבא כל המעביר על מדותיו מעבירים ממנו כל פשעיו, ועיין שם עוד בגמרא.
ובמסכת ברכות מובא שהיה מתפלל לפני כניסתו לבית המדרש, והיה מתפלל ביציאתו, ומכאן נוסדה היום התפילה שאומרים לפני הלימוד ואחר הלימוד, וכן נפסק להלכה בשולחן ערוך סימן קי סעיף ח'.

ביאור המשנה:
רבי נחוניא בן הקנה אומר - היינו שהיה רגיל לומר כן, ועיין פרק א' משנה ב'.
כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארך - עול תורה היינו אדם שעושה את תורתו קבע ומלאכתו ארעי, ועול המלכות היינו מס וחוקי המלכים וכל עבודתה, ועול דרך ארץ היינו טורח הזמן וריבוי המקרים הטבעיים שיש ביום יום, וכל התעסקות ענייני העולם הזה (רבנו בחיי, מאירי), ויש מפרשים עול דרך ארץ היינו פרנסתו שלא יצטרך לטרוח על פרנסתו (רבנו יונה, מחזור ויטרי), ואומר התנא שמי שמקבל עליו עול התורה אזי ה' יתברך ישמרהו מכל רע, כדי שלא יתבטל מלימוד התורה, ועל ידי לימוד התורה אזי המלכות תעזוב אותו לנפשו, וענייני העולם הזה יסתדרו לו בקלות, כגון על ידי חברים או משפחתו, ומן השמים יזמינו לו פרנסתו, ובמעט שיש לו יספיק לו.  
וכל הפורק ממנו עול תורה נותנין עליו עול מלכות ועול דרך ארך - ומי שמסיר מעליו את עול התורה, ומאבד את זמנו בענייני העולם הזה, אזי נותנים עליו את עול המלכות ועול דרך ארץ, היינו שיחזר אחר פרנסתו ביגיעה ועמל.

מעשה שהיה:
בזמן מלחמת העולם הראשונה באו בחורי הישיבה אל רבם רבי ישראל הכהן מראדין בעל החפץ חיים, ושאלו אותו האם הם ישוחררו מהצבא או לא, החפץ חיים ענה להם את מאמר התנא באבות "כל המקבל עול תורה מעבירים ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ", שהכל תלוי במהות של המקבל אם הוא מקבל עול תורה באמת בצורה תקיפה וחזקה אזי יעבירו ממנו עול מלכות ודרך ארץ, אולם מי שנתרשל ומגלה רפיון בקבלת התורה שלו, אזי גם "המעבירים ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ" גם היא רופפת, והוא יכול להיתפס על ידי השלטונות.
ובספר שאל אביך ויגדך מביא בשם רבי שלום שבדרון שפגש את רבי יעקב טייטלבוים, על מנהגו הידוע של החפץ חיים בענין הגיוס לצבא בזמנם, שאם היה לפניו בחור אזי אם נתן לו את הספר מחנה ישראל, תדע שהבחור מתגייס, ואם היה אומר לו "כל המקבל עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ", בידוע שהיה הבחור מובטח לו, וענה לו רבי יעקב שזה הפלא והפלא, משום שכך גם נהג רבי מאיר אראק בעל מנחת פתים, וכך גם אני נוהג.
וסיפר רבי יעקב טייטלבוים  שבעיר וילנא שלושה חודשיים לאחר שגרמניה כבשה אותה במלחמת העולם השניה, הופיעה לפניו אישה בקול בכי ומספרת לו שלקחו את בנה ואינה יודעת איפה הוא, וכבר שבועיים חלפו והיא אינה יודעת מה לעשות, הרב טייטלבוים נזכר מה רבו רבי יעקב היה עושה, ולכן גם אני אמרתי לה "כל המקבל עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ", ואז שאלתי אותה האם את מבטיחה שאם בנך ימצא הוא יתמסר ללימוד התורה? האישה השיבה בלא היסוס כן רבי אני מסכימה, אם כך עניתי לה צאי וחפשי אותו משום שקיבלת עול תורה ממילא תמצאי אותה, והנה האישה יצאה ולאחר שעה היא חזרה אלי עם הבן, וסיפרה לרב איך זה קרה, שמיד אחר שיצאה מהרב לא חשבה פעמיים, משום שהייתה בה את האמונה שכך שמעה מהרב, ולכן פנתה לתחנת המשטרה ונכנסה ואמרה בפשיטות תנו לי את הבן שלי, הקצין שהיה במקום התפרץ בשאגה גדולה מה? ברגע האישה נבהלה האישה, אבל מיד התאוששה וחזרה וצעקה תנו לי את הבן שלי, לאחר הצעקה השניה הקצין שינה את טעמו ובמפתיע שאל אותה מה שמו, אמרה לו האישה את השם, הקצין שמע ואמר לה להמתין, נכנס הקצין לחדר וכעבור קה חזר עם הבן ואמר לה קחי אותו, וסופו של סיפור שהאישה שלחה את בנה לארץ ישראל ושם נכנס לאחד הישיבות והתמיד בלימוד התורה, וכך ניצל מכל ההשמדה הנוראה של השואה.