משנה יד

מאת: 
קטגוריה: פרק ב
ת. פרסום: 15 פברואר 2016
רבי יהושע אומר: עין הרע, ויצר הרע, ושנאת הבריות, מוציאין את האדם מן העולם.
הקדמה למשנה:
רבי יהושע בן חנניה היה משבט לוי והיה משמש בבית המקדש עם שאר הלווים המשוררים, והיה תלמיד רבן יוחנן בן זכאי וסמך להוראה על ידיו, ולמד ממנו גם את חכמת הנסתר ומעשה מרכבה.
רבי יהושע בן חנניה הצטיין בחכמה יתירה ובמענה לשון, ולכן כאשר היו ויכוחים עם אומות העולם או עם מלכים היו שולחים את רבי יהושע בן חנניה, אולם דמות פרצופו של רבי יהושע בן חנניה לא הייתה נאה, ומספרת הגמרא במסכת תענית (דף ז' עמוד א') שפעם אחת אמרה בתו של הקיסר לרבי יהושע בן חנניה איזה חכמה מפוארה יש לך והיא נמצאת בכלי מכוער, שאל אותה רבי יהושע בן חנניה אבא שלך יש לו יין בארמונו? ענתה לו בוודאי שיש, שאל אותה רבי יהושע בן חנניה והיכן הוא שם את היין? ענתה לו בכלי עץ וחרס, אמר לה רבי יהושע בן חנניה הרי כל העולם שמים את היין בכלי עץ וחרס וגם אתם בבית המלכות שמים אותו בכלי עץ וחרס? שאלה אותו אז היכן נשים את היין, אמר לה רבי יהושע בן חנניה אתם שחשובים כיוון שאבא שלך המלך ושולט על הממלכה מבית המלכות, שימו את היין שלכם בכלי כסף וכלי זהב כפי שראוי לכם, שהרי אתם עשירים.
בתו של הקיסר קיבלה את דבריו של רבי יהושע וציוותה על עבדיה שיניחו את היין בכלי כסף, ולאחר זמן מה היין החמיץ, שאל הקיסר את עבדיו מי אמר לכם לשים את היין בכלי כסף וזהב? ענו לו עבדיו הבת שלך, שאל הקיסר את בתו, מדוע שמת את היין בכלי כסף וזהב? ענתה לו בתו כך אמר לי רבי יהושע בן חנניה לשים את היין בכלי כסף וזהב, קרא הקיסר לרבי יהושע ושאל אותו מדוע אמר לבתו להניח את היין בכלי כסף וכלי זהב? ענה לו רבי יהושע כשם שהיא אמרה לי חכמה מפוארת בכלי מכוער, כך אמרתי לה היין שהוא המשובח מכל המשקאות (ובגלל שהיין הוא המשובח מכל המשקאות קבעו חז"ל לברך עליו בנפרד, דהיינו שכל המשקאות ברכתם "שהכל נהיה בדברו", והיין ברכתו שונה ומברכים עליו "בורא פרי הגפן) הוא (היין) יכול להתקיים בכלי פשוטים של חרס וכלי עץ, ואילו בכלי זהב וכלי כסף היין מחמיץ, כך התורה מתקיימת במי שפשוט ואינו נאה, ושואלת הגמרא הרי יש הרבה חכמים שידעו את התורה והיו נאים? עונה הגמרא שאם הם היו פחות נאים הם היו יותר חכמים בתורה, והטעם הוא פירש רש"י לפי שאי אפשר לנאה להשפיל את דעתו, ועל ידי כך בא לידי שכחה.

ביאור המשנה:
עין הרע - יש בזה שני פירושים, הפירוש הראשון שאינו שמח בחלקו ואינו מסתפק במה שיש לו, אלא תמיד מחזר על עוד ועוד דברים כדי להרבות את ממונו, (רבנו יונה, רבי עובדיה מברטנורא), הפירוש השני שמכניס עין הרע בממון חברו ומקנא במה שיש לו, (רבנו בחיי, רשב"ץ, רבי עובדיה מברטנורא).
ויצר הרע - היינו שהוא נותן ליצר הרע להשתלט עליו, שהרי לכל אדם יש יצר הרע והוא מנסה להחטיא את האדם על ידי כל מיני דרכים, ולכן על האדם להילחם ביצר הרע בכל כוחותיו, ואומר התנא שאם האדם נותן ליצר הרע להשתלט על חייו, ואינו נלחם בו אלא תמיד ממלא את תאוותיו ורצונות היצר, על ידי כך היצר מוציא אותו מן העולם.
ושנאת הבריות - יש בזה שלושה פירושים, אדם שהוא בעל מזג קשה ששונא את הבריות על ידי כך הבריות ישנאו אותו, ומתוך ששונאים את האדם יקללו אותו, וקללות של רבים מוציאים את האדם מן העולם, וכבר אמרו חכמים "אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך" (רבנו בחיי, מחזור ויטרי), הפירוש השני זה מדת שחורה שגוברת עליו, היינו מדת הבדידות שרוצה תמיד להיות לבד ולא רוצה בחברת אנשים, והוא נכנס למרה שחורה, ועל ידי כך הוא שונא אנשים ומתאב אותם, ועל ידי כך האדם הזה מואס בחייו ומאבד עצמו לדעת (רמב"ם), הפירוש השלישי הכוונה לשנאת חינם שסתם שונא אנשים, ואינו רוצה להיטיב להם (רש"י, רבי עובדיה מברטנורא).
מוציאין את האדם מן העולם - שעל ידי שלושת הדברים הללו טורדין את האדם מן העולם, ומביאים אותו לידי חולי ועל כך אדם נפטר בקיצור ימיו מן העולם.

מעשה שהיה:
לפני כשלוש מאות שנה חי בעיר וינה בירת אוסטריה רבי שמשון ורטהיימר, שהיה גאון בתורה והיה צדיק גדול, ומלך אוסטריה היה אוהב את רבי שמשון מאוד,ולכן היה מקורב מאוד למלכות, והמלך מרוב אהבתו לרבי שמשון מינה את רבי שמשון לשר האוצר של ממשלת אוסטריה, ורבי שמשון ניצל את מעמדו כדי לעזור לאחיו היהודים.
באמצעותו של רבי שמשון למד הקיסר להכיר את עם ישראל, והתרשם ממעלתו הרוחנית וממעלותיו, באחד הימים פנה הקיסר אל רבי שמשון ושאל אותו, הרי אתם עם ישראל העם הנבחר, ויש לכם כל כך מעלות ויתרונות על כל העמים, אם כן מדוע אתם בגלות? אני דורש ממך שתגיד לי את הסיבה האמיתית, ודע לך שלא אסלח לך אם תעלים ממני את האמת, רבי שמשון נאלם דום, לבסוף נענה ואמר לקיסר, אדוני ירום הודו, על כל תכונות הנעלות של עמנו, יש סיבה אחת שהיא גורמת לכל צרותינו, "שנאת חינם", הקיסר נעץ ברבי שמשון מבט של אי אמון ואמר לא יתכן שבגלל דבר כל כך פעוט נענשתם בגלות כה ארוכה, אלא אמור לי את הסיבה האמיתית תוך שלושה ימים, ואם לא תענה לי תשובה כל יחסי אליך ואל עמך ישתנה מטובה לרעה, רבי שמשון נותר נבוך ומבולבל, ובלית ברירה עשה שאלת חלום, והודיעו לו מן השמים שהתשובה שענה היא האמיתית והנכונה, ושאין לו מה לדאוג כי הקיסר מהרה יוכח שזו התשובה הנכונה.
הקיסר באותו יום יצא למסע ציד ביער, ולאחר שעות ארוכות ציד איבד הקיסר את דרכו, והנה לצידו של הנהר נצצו אורות של כפר קטן, הסיר הקיסר את בגדיו הכבדים ושחה לעבר הכפר, ובשעת לילה מאוחרת התחיל הקיסר לנקוש על דלתי הכפר, אף אחד מתושבי הכפר לא רצה להכניס אל ביתו אדם שהוא בלתי מוכר וכולו רטוב, לבסוף יהודי אחד קיבל אותו במאור פנים, ומיד הושיט לו בגדים יבשים להחלפה, ונתן לו לאכול ולשתות, ולאחר מכן נתן לו מיטה לישון בה, והנה עם בוקר חזר הקיסר לארמונו וציוה להביא לפניו את אותו היהודי שעזר לו והיטיב עמו.
כשהגיע היהודי לארמון הקיסר וראה את הקיסר, נבהל מאוד שכן לא ידע שאותו אורח זה שהכניסו אתמול בלילה הוא הקיסר בעצמו, הרגיעו הקיסר והודה לו על כל מה שעשה עמו, לבסוף שאל הקיסר את אותו היהודי מה הוא רוצה והקיסר יביא לו? ענה לו אותו יהודי, כבוד הקיסר אינני זקוק לפרנסה ודי לי במה שיש לי, וברוך ה' יש לי בנים ובנות שהולכים בדרך הנכונה, אולם בקשה קטנה יש לי מהוד מלכותו, בכפר הסמוך לכפר שלי ישנו יהודי אחד שמגיע לכפר שלנו מידי שבוע ושבוע וקונה מהאיכרים כל מיני מציאות, הדבר הזה מפריע לי שכן מעולם לא דרכתי בכפר רגלו ולא הלכתי למצוא מציאות בכפר שלו, אם כן מה לו לבוא לכפרי ולחפש אצל שכני, לפיכך אני מבקש מהמלך, שיתן לי צו האוסר על אותו יהודי לדרוך בכפר שאני מתגורר בו.
כסיים היהודי את דבריו השתררה דממה עמוקה בחדר, ופתאום התעשת הקיסר וקרא בכל גדול, "הוי כמה חכם וצודק הרב ורטהיימר, הצדק כולו שלו", והקיסר מיהר לקרוא לפניו את רבי שמשון, וכשבא לפניו הורה הקיסר לתת לאותו יהודי שהציל אותו מתנה הגונה, ופנה הקיסר לרבי שמשון ואמר לו שהוא צודק, וחבל על עם כזה אציל ונעלה שהוא סובל בגלל מידה כזאת.
וידוע כבר שבעבור שנאת חינם נחרב בית המקדש השני, ולכן עדיין אינו נבנה עד שיתוקן חטא השנאת חינם.