משנה יא

מאת: 
קטגוריה: פרק ב
ת. פרסום: 18 ינואר 2016
אמר להם, צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם. רבי אליעזר אומר עין הרע, רבי יהושע אומר חבר טוב, רבי יוסי שכן טוב, רבי שמעון בן נתנאל הרואה את הנולד, רבי אלעזר אומר לב טוב,אמר להם רואה את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם, שבכלל דבריו דבריכם.
הקדמה למשנה:
רבן יוחנן בן זכאי היה היחיד מבין חכמי ישראל שזכה לתואר "רבן" אף על פי שלא היה ממשפחת הנשיאים של בית הלל, וזכה לכך בזכות חכמתו ותורתו. הגמרא בברכות (דף כח' עמוד ב') מספרת כאשר רבן יוחנן בן זכאי עמד להיפטר מן העולם נכנסו תלמידיו לבקרו, וראו אותו בוכה, שאלו תלמידיו נר ישראל, עמוד הימיני, פטיש החזק, מפני מה אתה בוכה? ענה להם רבן יוחנן בן זכאי, אילו היה מוליכים אותי לפני מלך בשר ודם שהיום כאן ומחר בקבר, שאם הוא כועס אין כעסו כעס עולם ואם אוסרני אין מאסרו מאסר עולם, ואם ממיתני אין מיתתו מיתת עולם, ואני יכול לפייסו בדברים ולשחדו בממון, אף על פי כן הייתי בוכה, ועכשיו שמוליכים אותי לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שהוא חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים שאם הוא כועס כעסו כעס עולם,ואם אוסרני איסורו איסור עולם, ואם ממיתני מיתתו מיתת עולם, ואיני יכול לפייסו בדברים ולא לשחדו בממון, ולא עוד אלא שיש לפני שני דרכים אחת של גן עדן ואחת של גיהנם ואיני יודע באיזו דרך מוליכים אותי ולא אבכה? אמרו לו תלמידיו רבנו ברכנו, אמר להם יהי רצון שיהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם, אמרו לו תלמידיו עד כאן (היינו זה כל הברכה? ברכנו עוד), אמר להם הלוואי שתדעו כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם.
ובשעת פטירתו אמר לתלמידיו פנו את הכלים מן הבית כדי שלא יטמאו (משום שאדם נפטר והוא נמצא בבית כל הכלים שבבית נטמאו), והכינו כסא לחזקיהו מלך יהודה שבא ללוות אותי.

ביאור המשנה:
אמר להם – רבן יוחנן בן זכאי לחמשת תלמידיו.
צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם – היינו מה היא המידה העיקרית והיסודית שעל ידה יגיע האדם לכל שאר המידות הטובות.
עין טובה – הרמב"ם ועוד מפרשים מסבירים שהכוונה היא להסתפקות במה שיש לאדם, והיינו השמח בחלקו היא המידה המעולה ,ורבנו יונה פירש הכוונה למעלת הנדיבות שיתן בעין יפה ויראה את כולם בעין טובה.
חבר טוב – שיהיה לאדם חבר טוב שילמד ממנו מעשים טובים, ויוכיח אותו חברו אם מתנהג לא כשורה, ועל ידי כך יגיע לשלמות המידות (רבנו בחיי, רשב"ץ), ורבנו יונה פירש שיהיה הוא עצמו חבר טוב ולהרגיל את עצמו שיהיה נוח לבריות, ויעזור לאנשים אחרים ככל שאפשר.
שכן טוב – שידור אדם עם שכן טוב וילמד מדרכיו הטובים, וזה יותר טוב "מחבר טוב" משום שחבר זה רק ביום ושכן נמצא תמיד עם האדם גם ביום וגם בלילה, ועל ידי זה ילמד יותר ממעשיו הטובים כי נמצא איתו יותר מאשר נמצא עם החבר (מחזור ויטרי, רשב"ץ), ורבנו יונה פירש שיהיה הוא עצמו טוב יותר אל שכניו ועל ידי שיהי נאמן לשכניו נמצא שיותר קרוב הוא לאהוב ולעזור לכל באי עולם.
הרואה את הנולד – לחשב כל פעולה ופעולה לאן היא מובילה והאם זה טוב או לא טוב, ועל ידי יגיע לשלמות המידות, וכן לא יחטא מעולם משום שרואה אם הדבר הזה יצא ממנו חטא או לא.
לב טוב – שיהיה לו דעת נכונה וכוונה רצויה, וירצה תמיד להיטיב לבריות לכל אחד ואחד ואפילו אם על ידי ההטבה יגרם לו מעט נזק, ויהיה לו לב טוב לשמים ולבריות (רבנו בחיי, רשב"ץ, רבנו יוסף בן שושן), ורבנו יונה מפרש הכוונה לאדם שהוא סבלן ואינו קצר רוח ומתרחק ממדת הכעס ועונה במענה רך ויפה, ואף אם יעשו לו דברים רעים הוא סובל את אותם הדברים הרעים ואינו עונה רע בפיהו.
אמר להם רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם, שבכלל דבריו דבריכם -  אמר להם רבי יוחנן בן זכאי לתלמידיו שהוא רואה את דברי אלעזר בן ערך, שאמר שהעיקר שיהיה לאדם הוא "לב טוב", יותר ממה שאתם אמרתם, והטעם הוא שאם יש לאדם לב יש לו גם את מדת הנדיבות והעזרה לחבר, ויש לו עין טובה להסתפק במועט, ויגור אצל שכנים טובים, וגם מתוך שליבו טוב יראה את הנולד כדי שלא תבוא שום תקלה על ידו ויהיה טוב כלפי אנשים וטוב כלפי ה' יתברך.

מעשה שהיה:
מעשה היה בשני חברים שהיו אוהבים אחד את השני אהבת נפש, והיו מסורים אחד לשני, ופעם אחת העלילו אנשים על אחד מהחברים עלילת שוא, ונגזר על הנאשם פסק דין מות, וחברו הנאמן עשה את כל ההשתדלות כדי להוציא את חברו מפסק דין זה והוציא מאות כספים בשביל זה, אולם כל מאמציו עלו בתוהו.
והנה כשעמדו להוציא את חברו למות בתליה, לא יכול החבר לעצור את רוחו ורץ אל התלין וצווח עצור! עצור! עצור!, אל תהרוגו אותו הוא חף מפשע אני הוא האשם, אנא הרגוני ולא אותו כי הוא זכאי, וחברו שעליו נגזר למות אומר מה פתאום הוא לא האשם אני הוא האשם הוא רק רוצה להציל אותי, וכך התחוללה במקום מהומה והתלין לא ידע מה לעשות, ולכן פנו אל המלך כדי שיפסוק מה לעשות, וכאשר שמע זאת המלך הופתע מאוד מהמקרה וציווה להביא לפניו את שני החברים הללו, וחקר שאל אותם והם סיפרו לו את כל האמת, ולאחר חקירות ודרישות נמצאו שניהם דוברי אמת ואותם האנשים שהעלילו על אחד מהם נמצאו שקרנים, ולכן ציווה המלך לשחרר את שני החברים, אולם הדבר כל כך נגע לליבו המלך שהם חברים כל כך בלב ובנפש, וביקש מהם שגם הוא יצטרף בבריתם ויהיה להם חבר שלישי, וזהו שאמר הכתוב "ואהבת לרעך כמוך, אני ה'" היינו כשאתה באמת אוהב את חברך כמוך ממש, אז אני ה' יתברך כביוכל מצטרף לחברות שלכם.