משנה ט

מאת: 
קטגוריה: פרק ב
ת. פרסום: 28 דצמבר 2015
רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ושמאי, הוא היה אומר: אם למדת תורה הרבה, אל תחזיק טובה לעצמך, כי לכך נוצרת.
הקדמה למשנה:
רבן יוחנן בן זכאי חי 120 שנה, ארבעים שנה עסק במסחר, ארבעים שנה למד תורה, ארבעים שנה לימד תורה לרבים.
רבן יוחנן בן זכאי היה חי בתקופת חורבן בית שני, ונפטר כחמישה שנים לאחר חורבן הבית.
מסופר בגמרא על הלל הזקן שהיה לו שמונים תלמידים, שלושים מהם ראויים שתשרה עליהם שכינה כמשה רבינו, ושלושים מהם ראויים שתעמוד להם חמה (שמש) כמו יהושע בן נון, ועוד עשרים בינונים, גדול שבכולם יונתן בן עוזיאל, קטן שבכולם רבן יוחנן בן זכאי, ואמרו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה, הלכות ואגדות, דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים קלים וחמורים, גזירות שוות, תקופות וגימטריות, שיחת מלאכי שרת ושיחת שדים ושיחת דקלים, משלות כובסין ומשלות שועלים, דבר גדול היינו מעשה מרכבה ודבר קטן היינו הוויות אביי ורבא.

ביאור המשנה:
רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ושמאי - היינו שלמד תורה מהלל הזקן ושמאי.
הוא היה אומר - היינו שהיה רגיל לומר כן (ועיין בפרק א' משנה ב').
אם למדת תורה הרבה, אל תחזיק מעצמך - היינו אם למדת תורה הרבה ולימדת תורה לאחרים.
אל תחזיק טובה לעצמך - הכוונה אל תאמר כמה טרחתי לכבוד ה' יתברך, וכמה תורה עשיתי, וכמה תורה למדתי.
כי לכך נוצרת - שהרי נבראת לעשות כך, ללמוד תורה ולהרבות כבוד שמים בעולם, וכך דרשו חז"ל על הפסוק באיוב "אדם לעמל יולד", היינו לעמלה של תורה, ולכן גם מי שלמד תורה הרבה אין להתגאות על כך.

מעשה שהיה:
אמרו על רבן יוחנן בן זכאי, שאם היו כל השמים יריעות, וכל האילנות קולמוסים, וכל הימים שבעולם דיו, אינם יכולים לכתוב את כל חכמת התורה שלמד מרבותיו, ומה שלמד מרבותיו זה כמו שזבוב טובל בים הגדול, ומחסיר אותו במשהו.
ולכן מובן מה שאמר רבן יוחנן בן זכאי שאם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה בעצמך, שבא ללמד לכל מי שלמד והפליג הרבה בתורה כמו שהוא עצמו למד, אל לו להחזיק טובה לעצמו, כמו שרבן יוחנן לא החזיק טובה לעצמו.