הצייר והאדמור

מאת: 
קטגוריה: סיפורי צדיקים
ת. פרסום: 11 נובמבר 2013
סיפור על אדמו"ר מצ'אנז ובעלז שהיו קדושי עליון וכל ימיהם לא הסכימו שיצירו אותם. אבל למרות זאת היה כמה עקשנים שרצו לצייר. ואע"פ שצירו אותם זכותם של האדמורים גרמה להם שלא יצא מעשי ידיהם לפועל.
מסופר על מלך גוי אחד ששלט בהרבה עירות באירופה, ומאחת העירות היתה צ'אנז. אותו מלך כל אזור ששלט בו מינה הרבה שליחים פקידים לבדוקאת הביקורת של התושבים מה קורה עימהם ואם יש טענות ובעיות שנדע לפתורם.

המלך מינה בעיר של האדמו"ר מצאנז גוי אחד שקוראים לו "ולאלם" הגוי הזה היה מלומד וחכם, ומאחד הדברים שהיה אלוף בהם זה היה הציור. היה ישוב בעיר הזאת מפני שהיהודים אנשים נאמנים ומסורים, ממש הנאה להיות בסביבתם, אחד חושב על השני... יום אחד המלך אומר לאותו גוי כנראה שאני מעביר אותך לתפקיד אחר. כששמע זאת ביקש מהמלך להאריך לו את התקופה ולא להעבירו עכשיו. המלך לא הבין למה ביקש זאת. אותו גוי שהיה מתגורר בצאנז היה רואה שכל יום שישי מלא יהודים מגיעים לעיר ולא הבין למה. עד שבירר שישנו אדמו"ר בעיר שכל ערב שבת וראשי חודשים באים לבקר את הרב שהיה איש אלוקים קדוש ונורא. אותו גוי הלך ונכנס לביהמ"ד ורואה מלא חסידים לומדים. לא הבינו מה הגוי הזה עושה פה ושאלו אותו מה רצונך? אמר להם שמעתי על האדמו"ר מצאנז כמה הוא אדם גדול ונורא בעל מופתים, וכשראה את פניו של האדמו"ר קיבל חלחלה. בא לו מחשבה בראשו שיכתוב ספר על האדמו"ר מצאנז, כלל על היהודים, על הפעילות מה זה ערב שבת ברכות ומופתים של האדמו"ר... ובטוח הספר ירוץ בין הגויים וכך התחיל לעבוד. אבל היתה לו הרבה עבודה מטעם המלך ולא היה לו אלא שעה אחת ביום. שנה שלימה לקח לו לגמור את הספר ולבסוף רצה לעשות ציור של האדמו"ר על הכריכה אבל החסידים אמרו לו שהאדמו"ר לא מסכים שיצרו אותו. והוא לא שמע זאת וחשב כדי שיוכל לציר אותו צריך לעמוד מולו אבל עם יעמוד מולו יעיפו אותו החסדים.

מה עשה הלך והשכיר בית מול הבית של האדמו"ר, לאדמו"ר היתה מרפסת וכל יום היה יוצא כמה דקות למרפסת ונכנס פנימה. אמר אותו גוי אני ישב שם וכל יום בדקות שהוא יוצא אני יצייר אותו קצת עד שאני יגמור את הציור. וככה היה מתי שסיים את הספר הלך והשכיר את הדירה כל פעם מצייר קצת קצת עד שגמר את כל הציור. הציור היה מושלם מאוד. לבסוף חזר ועבר על כל הספר כתב אותו בלשון מאוד מיוחדת, אותו גוי היה סופר עד שבסיים אותו גם בפעם השניה.

בזמנם כל מי שרצה להוציא ספר זה לא כמו היום לא כל אחד יכול להוציא ספר צריך להביאו לשלטון אם יש שם דברים נגד המלכות אחרי שיעברו על כל הספר והכל בסדר אז מביאים לו אישור. וכך גם אותו גוי קיבל אישור על הספר שכתב על האדמו"ר אין שום בעיה אתה יכול להוציא את הספר לאור עם הציור שלו.

איך שקיבל את האישור למחרת שומע שהאדמו"ר מצאנז נפטר. אותו גוי חשב שאולי כדאי לעכב את הספר ולכתוב על הפטירה והלוויה שלא היתה כזאת מעולם. וכך באמת גמר את הספר במלואו ורוצה להוציאו לדפוס.

באותו לילה מגיע אליו האדמו"ר בחלום ואומר לו כדאי לך להיזהר גם את הספר וגם את התמונה אתה שורף שום דבר לא יוצא החוצה. הגוי קם בבוקר אמר מה וכי מה אני ילד שרץ לאמא שלו על כל חולם זה סתם חלום ולא התייחס.
לילה שני הגיע אליו שוב אבל בפניים יותר מובהלות. הגוי היה בבהלה סיפר לעובדים עימו של זאת. ואמרו לו בטח בגלל שאתה חושב על זה כל היום שהוא לא מסכים לצייר אותו לכן אתה חולם על זה בלילה, אבל זה סתם שטויות.
לילה שלישי הגיע אליו האדמו"ר ונתן לו מכות רצח ולא רק זאת אלא אפילו כשקם הרגיש כאבים בכל הגוף. מיד בבוקר רץ לבית המדרש של האדמו"ר וסיפר להם שהרבי שלכם לא הסכים שיצרו אותו אבל אני כתבתי ספר וציירתי אותו והוא נתן לי במכות בלילה עכשיו אני הולך לשרוף את הספר.  

מאותו עניין היה אדמו"ר מסקוור שאבא שלו היה מאוד מקפיד שלא יצירו אותו. יצא חוק שאין דבר כזה תעודת זהות בלי תמונה ומה יעשה האדמו"ר היה צריך ליסוע מעיר לעיר. אמר האדמו"ר לאחד מחסידיו שהיה קרוב לכל העניין הזה וביקש ממנו שישעה הכל ויסדר לו שהוא לא יצטרך תמונה. ואותו חסיד מרוב שהיה לו הרבה מה לעשות שכח מזה. הרבי הגיע עד אליו אותו חסיד נבהל ואמר לו רבי למה טרחת עד לכאן הרבי היה שולח לי שליח להזכיר לי.

אמר לו  אני יסביר לך מסופר על האדמו"ר מבעלז רבי יהושע מבעלז היה האדמו"ר האמצעי של בעלז והיה בחירות בעיר בעלז והיה שם גוי שהיה מטיב ליהודים אמר האדמו"ר לכל החסידים שיבחרו בגוי הזה ובזכותו עלה לשלטון. הגוי ידע את זה שבגלל האדמו"ר הוא עלה לשלטון. מה עשה אמר לאדמו"ר שיגיע עם כל החסידים שלו לארמון שלו. האדמו"ר ידע שאותו גוי מטיב ליהודים והסכים ללכת אליו. הגיעו אליו והסתובבו בארמון ולבסוף אמר הגוי לאדמו"ר אני רוצה להביא לך מתנה מאוד יקרה. האדמו"ר והגוי הולכים ביחד חדר לתוך חדר עד שמגיעים לחדר של אותו גוי. איך שנכנסו האדמו"ר עומד עמום מול עניו יש את התמונה של אבא שלו שהיה מלאך אלוקים בעל מופתים והתמונה שלו כאילו הוא חי. הגוי מסתכל עליו שהוא עמום. אמר לו הגוי אני נותן לך את התמונה הזאת במתנה אע"פ שאני כל כך רוצה אותה. הגיע האדמו"ר ואמר לחסידיו אני בבעיה אבא שלי לא הסכים שיצירו אותו ואני חייב לשרוף את התמונה אבל מצד שני אם הגוי יגיע אלי הביתה וירצה לראות את התמונה מה אני יגיד לו. וכשהוא מדבר איתם נרדם והתעורר עם חיוך אמר להם אבא שלי נגלה אלי ואמר לי שאני ישרוף את התמונה הזאת כמה שיותר מהר ואין לך מה לדאוג הגוי הזה לא יתקרב אליך.

זכותם יגן עלינו אמן.