כסף של עבודה זרה

מאת: 
קטגוריה: סיפורי צדיקים
ת. פרסום: 30 יוני 2013
סיפור מדהים על האדמו"ר מסטולין - כוחן של צדיקים.
היה אדמו"ר צדיק אחד, קראו לו רבי אהרון מסטולין, היה איש אלוקים קדוש ונורא. לאחר פטירת האדמו"ר בנו רבי אשר המשיך דרכו בקודש והיה כמלאך אלוקים, כשאביו נפטר לאחר השבעה הוא אמר לחסידיו, "אלמלא ידעתם את גודל החובות העצומים שאבי השאיר לאחר פטירתו הייתם מוכרים את הטלית ואת התפילין שלכם כדי לעזור לי לגמור עם החובות האלה וכל מי שיעזור ודאי יוטב לו בעולם הזה ובעולם הבא". אביו היה בעל חסד עצום, עוזר למשפחות נזקקים, יתומים ואלמנות, חסידיו האדוקים ביותר היו המשפחות הנזקקות, היה לוקח כספים והלוואות ומחזיר. אביו נסע לעיירת מרפא והיא הייתה נסיעה מסתורית ושמה הוא התבקש בישיבה של מעלה. חסידיו לא היו אנשים עשירים אלא היו עניים אך שהרבי מבקש אז כולם רצים לאסוף כספים כדי לקיים את דבריי הרבי, כל מיני אנשים שמעו שככה המצב וכל אחד בא והיה שמה קופה גדולה וכולם שמו כסף בפנים, כל כמה ימים מוציאים את הכסף והולכים עם השליחים של הרבי לכל בעלי החובות ופורעים את החובות. החסידים כל בוקר היו מתפללים, ידוע שהחסידים של סטולין היו מתפללים שחרית, תפילה של החסידים הייתה כמונה מטבעות, בהתלהבות, כמו אש ובדבקות היו מתפללים החסידים, בבוקר התפללו החסידים של חסידות סטולין ואת תפילתם התפללו בהתלהבות ולקראת סוף התפילה אנשים באו והסתכלו איך הם מתפללים, החסידים רואים שאיזה עשיר אחד עומד ומסתכל איך הם מתפללים והעשיר הזה היה אדם שהרבי לקח ממנו הלוואה של 1,000 רובל, הון עתק, הם הבינו שהעשיר הזה בא לקחת את החוב שלו, את הכסף שהוא חייב, ועכשיו הם לא ידעו מה יעשו, מי ייגש אליו, מה להגיד לו, אולי צריך להגיד לו שאנשים מתפללים ושימתין קצת, מי יגיד ומי לא יגיד. בסיום התפילה ניגשו אליו ובאו לדבר איתו ואז העשיר אמר להם, "תראו יש לי בשורה", לפני שהם דיברו הוא כבר הקדים אותם, "יש לי בשורה טובה בשבילכם".

"מה הבשורה הטובה?", שאלו החסידים. אמר להם, "אני רוצה למחול על החוב של 1,000 רובל ואני אוריד מהרבי מטען גדול מהכסף אבל אני ברצוני להיכנס לרבי". החסידים שמחו וחשבו לעצמם, כל הכבוד לו, הרי זה היה הון עתק. הכניסו אותו לרבי והוא בגאוה גדולה שם את היד על השולחן, "רבי אני מוותר על החוב של 1,000 רובל ואני מוכן לקרוע את השטר". כל החסידים תמהו מה הרבי יגיד. אמר לו הרבי, "אני לא רוצה את הכסף שלך ואני לא רוצה את הוותרנות שלך ואם היה לי כסף לפרוע לך עכשיו הייתי פורע לך". החסידים עמדו מהצד משתוממים ולא מבינים והעשיר מסכן לא ידע אם להיעלב או לבקש הסבר מה הרבי רוצה ממנו. הרבי אמר לו בלי להסביר, "לא רוצה מהכסף שלך ולא רוצה מהוותרנות שלך, לא רוצה אותך בכלל". היה שם חסיד אחד שהיה חסיד גדול של הרבי ומהמקורבים שלו, חשב לעצמו, הרבי שלח אותנו לקחת כספים, תרומות ועד שבא זה ומוותר על 1,000 רובל אז הרבי לא אומר לו כלום? ומיד אחרי זה החסיד זה שלושה ימים נעלם, הרי כולם ידעו שהרבי יודע את המחשבות של כולם, הוא היה יודע את המחשבות של כל אחד ואחד, אז החסיד הזה מרוב הבושה שלו ברח מהמקום ואחרי שלושה ימים הוא חזר. הרבי אמר לחסיד הגדול שמקורב אליו לנסוע למקום פלוני ולגשת לחסיד פלוני, חסיד יחידי שלהם של חסידות סטולין ששכן שם ואותו חסיד המקורב לרבי שהרבי דיבר איתו היה שוחט וירא שמיים גדול, ציווה עליו הרבי, "לך שם ותשחט עופות, תגיד לו שאני היום בערב רוצה לבקר שם בבית".

החסיד ממקום פלוני שמע מהחסיד המקורב לרבי על רצון  הרבי לבקר בביתו ושמח שמחה גדולה על הזכות הגדולה אשר נפלה בחיקו לארח את הרבי ועשה את כל ההכנות. הרבי נסע עם כמה עגלות עם עשרות חסידים לבית החסיד וכולם ידעו שתמיד כל הנסיעות של הרבי היו נסיעות מסתוריות, הרבה מסתורין היה אבל הפעם היו בטוחים שבטח הגלוי יהיה יותר מאשר על הנסתר. כאשר שהגיעו לבית החסיד עשו סעודה גדולה והשתתפו כארבע מאות איש, ובתוך הסעודה אמר הרבי לבעל הבית החסיד, "אני רוצה שתספר להם כאן ליד כולם מה קרה פה בעיר עם הכנסייה והכומר". החסיד מספר להם, "באחד הלילות באמצע הלילה פתאום הפעמונים של הכנסייה צלצלו חזק מאוד, אנשי המקום רגילים לזה אך לאט לאט הם הלכו ודעכו ולפתע הם שמעו רעש גדול ואש שהפיץ אור גדול, הגיעו וראו שפרצה שריפה גדולה בכל הכנסייה וכל הכנסייה הולכת ונשרפת, יהודים ישנו טוב בלילה וחלק מהגויים גם כן אבל כל אחד מהנוצרים האדוקים רץ באמצע הלילה עם דליים לכבות את השריפה וחיפשו איפה נמצא הכומר, עד שמצאו אותו, דפקו בדלת וראו אותו ישן, העירו אותו ואמרו לו שהכנסייה נשרפת והוא מחייך באדישות כאילו לא התרחש דבר, הוא בירך אותם ואמר, "כל הכבוד שאתם מכבים" אך חשבו בלבם, במקום להשתולל ולהתפלל ולבוא לבית תפילה שלהם הוא מתנהג באדישות אך הם לא אמרו דבר. נשרף הכל עד היסוד ולא נשאר שום דבר מהכנסייה, כן ישרפו כולם אמן, אף אחד לא הבין למה הכומר הזה הוא כזה אדיש. למחרת הכומר הזה בא אל ביתי ואמר, "אתה חושב שאני עצוב שנשרף הכנסייה? אני לא עצוב ואפילו אני שמח ולא סתם שמח, אני חיכיתי לרגעים האלה שיישרף הכנסייה".

הסתכלתי עליו, זה כומר זה או שזה שחקן, איזה כומר זה, הוא שמח שהכנסייה שלו תישרף, רציתי הסבר למה הוא מתכוון. אמר לי, "תשמע אני עובד פה עבודה קשה מאוד ובאים אליי כל מיני איכרים ואנשים מסכנים עם כל מיני שאלות של שטויות והבלים ואין לי יום ואין לי לילה ואני מקבל משכורת גרושים, אתה יודע הרשע הזה של הכנסייה יוצא מפטרבורג, שמה כל הכסף אז עכשיו נשרפה הכנסייה ועכשיו אני עומד לשלוח להם מכתב שהציבור פה רוצה להתפלל בכנסייה, יש הרבה אנשים והם רוצים לבנות מקום חדש, ולא חסר להם כסף ואתה קבלן בניין, באתי אליך, אתה תראה את הבניין ואז נעשה תוכניות ותגיד להם על התוכנית במחיר כפול ממה שצריך ותבנה את הבניין באיכות חומרים לא הכי טובה שיכולה להיות, כמה שיותר זול, עכשיו כל הרווחים אני ואתה ניקח חצי חצי, נו מה לא טוב? מגיע לי פיצוי אחרי כל השנים שאני עובד פה כמו איזה חמור". שמעתי אותו והוא שם לב שלא התלהבתי, אמר לי, "מה קרה? אתה חושב שאתה דואג לכספים שלהם, יש להם כספים ומיליונים ולא חסר להם כלום, בוא תשמע אין לך מה לדאוג". אמרתי לו, "שמע תן לי כמה ימים לחשוב ואני אתן לך תשובה", חשבתי לעצמי, ללכת לבנות בית של עבודה זרה, נוצרים זה עבודה זרה, כנסייה, זה לעבוד עבודה זרה וזה לקבל כסף שאסור, איך אני אעשה את זה עכשיו. חשבתי לעצמי, אני אלך ואתייעץ עם אשתי אבל בטח היא תגיד לי לא, אז חשבתי אני אלך לרבי שלי האדמו"ר מסטולין, הוא יהרוג אותי, מה אתה שוקל את זה בכלל, זה כסף של עבודה זרה. אז בסוף החלטתי מה אני אקח כסף של עבודה זרה ואני אטמא את הנשמה שלי, הלכתי ואמרתי לכומר, "אני מצטער אני לא מוכן, אני לא יכול". אחרי כמה חודשים אני רואה שבנו שמה בניין של פאר". בסוף הרבי אמר שהחסיד סיים את הסיפור, "הוא לא רצה לגעת בכסף של עבודה זרה, אתם רוצים שאני הרבי ייקח כסף של עבודה זרה?!". הרבי רמז להם, הם צריכים להבין, הם עשו בירור ובסוף התברר להם שאותו אחד שהגיע לרבי, ישראל העשיר הזה שרצה לוותר על שטר חוב של 1,000 רובל הוא גם קבלן בניין והוא בנה את כל הבניין הזה אבל כדי להשקיט את המצפון שלו אז הוא אמר לרבי שהוא יוותר על החוב והרבי ייתן לו ברכה ואז הכל יהיה בסדר. אומר הרבי, "אתם רוצים שאני אקח כסף של עבודה זרה?! איך יכול להיות דבר כזה".  הסיפור היכה גלים כמה הרבי היה אדם גדול שהוא ראה את כל זה.