להקבר במקום הנכון

מאת: 
קטגוריה: סיפורי צדיקים
ת. פרסום: 23 מאי 2017
כמה עצומה ההבטחה של בעל הספר שאגת אריה, על הבטחתו ליהודי במעשה הקרבה שעשה למען תינוק של בית רבן.
בעל ספר "שאגת אריה" היה גאון אדיר, כל קושיה בספרו היתה חזקה מאוד. מי שהיה מקשה מאחת הקושיות שלו היה רוקד ושמח. לשאגת אריה היה יהודי פשוט המשרתו במסירות נפש גדולה ולא רצה שום תשלום עבור כך, אלא השכר ששימש את הרב זה היה ההנאה שלו והזכות הגדולה. עד שהגיע יום ועמד להפטר מן העולם, ניגש לשאגת אריה ואמר לו, "כבוד הרב אתה יודע שעזרתי לך באמונה ובמסירות נפש, כמו שאתה יודע יש לי בן ואין מי שישמור עליו לאחר פטירתי אני רוצה שתיקח אתה אותו ותגדל אותו לתלמיד חכם. אמר לו ה'שאגת אריה', אל תדאג אתה עשית את שלך אני יעשה אני שלי. וכך באמת לקח אותו תחת חסותו, הילד הזה היה כשרוני כולם דברו עליו.
עד שיום אחד הגיע ה'שאגת אריה' לביתו ולא מצא את הילד פשוט נעלם, כל העיירה התחילו בחיפושים  ולא מצאו אותו בית אחר בית. ה'שאגת אריה' היה בצער גדול, הילד הזה תחת חסותו. עד שיהודי אחד מהקהל גילה שיש בהעיירה בית נוצרי והתברר שהם לקחו את הילד בגלל ששמעו על כשרונותיו, והילד נמצא שם. ה'שאגת אריה' בכה בכיות נוראיות עד שנרדם, כשקם ביקש שיקראו לאחד היהודים מהעיירה שהיה תופר את הבגדים חליפות לנזירים והיה כמו בן בית אצלם.

אמר לו ה'שאגת אריה' יש לי בקשה מלפניך, הילד הזה שנעלם אני התחייבתי לאבא שלו שאני ישמור עליו ויגדל אותו, ואני יודע שהוא נמצא במנזר והראו לי בחלום איפה בדיוק הוא נמצא, בכניסה בצד שמאל יש חלון והילד יושב שם וכל יום לומד תורה בעל פה, לא מפסיק ללמוד. צד שמאל של הדלת יש חלון ואתה תלך בשעות שלא יהיה בעיה ותיגש לילד ותאמר לו שאני שלחתי אותך. הילד בטוח יחשוב שזה שקר ועוד אחד רוצה לחטוף אותו, לכן אני יתן לך סימן שהסוגיה האחרונה שלמדנו כך וכך ובזה הוא יאמין לך, ולאחר שתוציא אותו משם תיקח אותו לישיבה מסוימת בעיירה אחרת.
אמר לו ה'שאגת אריה' אם תעשה את העבודה הזאת אחרי מאה עשרים שנה אתה תקבר לידי, אבל בתנאי שאתה לא תספר את זה לאף אחד עד יום מותך.
וכך הלך התופר בדיוק בזמן שאף אחד לא ראה אותו דיבר עם הילד ולקח אותו לאותו ישיבה שהרב ביקש. למחרת כולם במנזר השתוללו לאן נעלם הילד הלכו וחיפשו בכל הבתים בעיירה וגם בביתו של הרב ולא מצאו את הילד.

הגיע יום פטירת ה'שאגת אריה' כולם היו בצער גדול, לאחר הקבורה בצד שמאל של הקבר היה ריק. לאחר תקופה כשהגיע יום פטירת התופר ביקש שיקברו אותו ליד ה'שאגת אריה' וכתב את כל הסיפור על שהציל את הילד. אבל החברא קדישא חשבו שהוא השתבש לא התייחסו אליו. אמר להם אני נשבע לכם שכך היה ונפטר מן העולם, אבל עדיין הם לא התייחסו אליו שמעלה מאוד גדולה להקבר ליד ה'שאגת אריה' ודבר זה אינו פשוט. והנה באותו יום של ההלוויה היו גשמים ושיטפונות ומחמת כך לא יכלו להמשיך ללכת למקום הקבורה ואמרו שהקבר הראשון שיגיע שם קוברים אותו כי אי אפשר להמשיך בגשם הזה.
וכך קברו אותו בחשוך ובגשמים והלכו כל האנשים בחזרה לביתם. בבוקר התברר שקברו אותו ליד ה'שאגת אריה' והיה רעש בכל העיר וכולם היו בשמחה על עוצמת ההבטחה של ה'שאגת אריה'.