ברכה עם הבטחה

מאת: 
קטגוריה: סיפורי צדיקים
ת. פרסום: 22 יוני 2015
ילד כשרוני שהיה המוצלח בתלמוד תורה. ולימים בגלל ההשכלה החליט לעזוב את הלימוד וללכת ללמוד רפואה. וכל הצלחתו שהיתה היה בגלל העמידה בבקשתו של הרבי.
מסופר על זוג הורים ברוסיה שהיה להם ילד מחונן כשרוני כל התלמודי תורה דברו על כשרונותיו כשסיים את התלמוד תורה התחילו הגויים לדבר עמו על ההשכלה ולאט לאט עם כינויים "העולם גדול" "תרחיב לך הנאות ואפיקים" וכך לאט לאט עד שהצליחו לשכנע אותו ללמוד רפואה. כך התחיל את דרכו למד והתקדם בלימוד הרפואה, תמיד כל מה שהיה עושה את זה לא בשביל להכעיס אלא מרצונו הפנימי ולכן היה הולך לבקר גם את הוריו אחת לתקופה קצרה. אביו תמיד ניסה להשפיע עליו להחזירו לדרך התורה אבל לא הצליח. ביקש ממנו לבוא איתו לאדמו"ר לקבל ברכה. הבן לאחר הרבה פעמים שאביו מבקש ממנו הסכים ויצאו לאדמו"ר.

שניהם נכנסים לאדמו"ר והאבא מתחיל לספר את כל הסיפור על בנו. הבן כבר בלי כיפה מגולח בלי פאות ממש ירידה עמוקה. אבל אין עם מי לדבר הילד עמוק בסט"א, הרבי בכרו להצליח ברפואה וקמו לצאת המחדר, ואז אמר הרבי לילד "דע לך כמה שתעזור ליהודים יותר הגויים לא יכולו לעשות לך רע". הילד לא הבין את הרבי אבל לא זלזל. באותה תקופה היו יהודים שמתגייסים לצבא, או שהיו חוזרים לא יהודים או שלא היו חוזרים כלל. בחורים צעירים היו עושים לעצמם הרבה מומים ומכות כדי שלא יתגייסו לצבא להישמר על דתם. אותו ילד גדל סיים את הקורס ולימודי הרפואה ומינו אותו להיות רופא בכיר בצבא להיות אחראי על כשרות הרפואית של אותם אנשים שבאים להתגייס. ונזכר שלרגעים האלו התכוון האדמו"ר והלך עם זה עד הסוף.

כל יהודי שהיה מגיע היה מביא לו פטור כדי שלא יתגייס לצבא, הוא לא היה עושה את זה נטו לשם שמים היה לוקח סכום קטן של כסף לא הרבה, אבל היה עוזר להם להשתמט מהצבא, ולא פחד. אבל אין מה לעשות פה עובר מפה עד שהשמועה הזאת הגיע לשלטונות.
יום אחד הגיע המשטרה, שלחו פנימה בלש עם חמש מאות רובל וביקש שייתן לו פטור מהצבא. כך היה לא היסוס נתן לו את הפטור. נכנסו השוטרים מיד לחדר שמו לו אזיקים על הידיים ולקחו אותו לכלא.  אבל הוא לא ויתר ביקש מאשתו שתלך לרבי ותספר לו את כל הסיפור ובמיוחד שהרבי אמר "אם אני יעזור ליהודים הגויים לא יעשו לי אף פעם רע". הרבי שמע את הכל ואמר לאשתו, באמת הבטחתי ואני יעמוד אחר ההבטחה אבל גם שהוא שיעמוד אחר הדיבור שלו ומה שהוא אמר שהכסף שלו (חמש מאות רובל מהבלש) לא ויתר ויתעקש שהכסף הזה שלו והוא לא לקח שוחד.

אשתו סיפרה לו את כל הסיפור. אבל מצד שני העו"ד אומר לו אם תודה שלקחת שוחד אולי יוותרו לך. אבל היה לו יראה לצדיקים ולכן שמע רק לכבודו של הרבי. הגיע המשפט וביקשו מהיהודי הרופא מה יש לו לומר על כל ההוכחות שהמשטרה אומרת. בזמנם היו שמים את כל הכסף בכספת, פותחים את הכספת וכשהוציאו את הכסף להראות לו את הסימנים, לא היו סימנים. מיד השופט אמר אין סימנים על השטרות הוא זכאי. הבלש אמר לשופט, לא הגיוני אולי משהו החליף את השטרות. השופט זעם, חוצפן בזיון בית המשפט  המפתח בידים שלי ואתה רוצה לומר שאני מחלפתי את השטרות וביקש לתת עליו תביעה על כל פרשה זו.