לזכות בכפליים

מאת: 
קטגוריה: סיפורי צדיקים
ת. פרסום: 19 ינואר 2015
סיפור מדהים שהיה בימי המהרש"א שאדם שתרם להקמת תורה זכה לבן, ולא סתם בן אלא לבן תלמיד חכם.
המהרש"א הקדוש רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס היה אחד מהמפרשים האחרונים על הש"ס, עד כדי כך שאם אדם לא היה מבין את דבריו סימן שלא הבין את דברי הגמרא. הייתה לו ישיבה גדולה מאוד, כל תלמיד  שלמד שם היה  אריה בתורה. לימים כבר היתה מלאה בתלמידים והיה קושי במקום הישיבה. אבל אנשי המקום אהבו תורה ורצו לבנות  בניין יותר גדול, להגדיל תורה ולאדירה. אבל כדי לבנות צריך הכסף. לכן החליטו אני המקום שיערכו מכרז לאנשים עשירים, תרומה להקמת הישיבה.

הגיע יום המכרז, אנשי המקום היו באווירה מתוחה האם יצליחו להקים את בניין הישיבה הגדול.  הגבאי עומד על הבמה בהכנות ופתאום ניגש אליו יהודי פשוט מהקהילה וביקש ממנו שרוצה לשוחח עמו בצד. הגבאי הסכים לבקשתו ונכנסו לאחד החדרים. שאל היהודי, כמה נראה לכבוד הגבאי שיהיה הסכום המקסימלי של הנחת אבן בפינה? אמר לו הגבאי, 200 רובל (זה היה הרבה סכום בזמנם). אמר לו היהודי, אתה תעשה את המכירה רגיל וכשהסכום ייעצר אני נותן חמש מאות רובל. הגבאי היה המום וברכו על התרומה הרבה. אבל היהודי הוסיף, כל זאת בעילום שם והוציא את הסכום שהבטיח.

הגיע רגע המכרז, התחילו אנשים לצעוק סכומים שלושים רובל, חמישים רובל, מאה רובל כך עד שהסכום נעצר במאה שישים רובל. לאחר מכן אמר הגבאי, יש יהודי שתרם בעילום שם חמש מאות רובל. כל היהודים שמעו זאת התפלאו איזה יהודי צדיק גם סכום גדול וגם בעילום שם. בסיום המכירה הגיע הגבאי ליהודי והודה לו וברכו.

לאחר המכרז, המהרש"א ניגש לגבאי ושאלו מי אותו תורם. אמר לו הגבאי, מצטער אינני יכול להגיד התורם ביקש שזה יהיה בעילום שם. אמר לו המהרש"א, אני חפץ לדעת זאת בכל זאת הוא תרם בשביל להקיים את הישיבה שלי אני רוצה לברכו ומבטיח אני שאף אחד לא ידע בתרומתו. ניגש הגבאי ושאל את התורם האלמוני, התורם הסכים ובפרט אם זה כבוד המהרש"א רוצה ומבקש לדעת אינני יכול לסרב לו. הגבאי חזר למהרש"א ואמר לו את שמו. המהרש"א התפלא, מהיכן לו סכום כזה גדול של כסף הרי הוא יהודי פשוט, וביקש לפגוש אותו.

התורם הגיע לביתו של המהרש"א, המהרש"א הודה לו וברכו שעשה מעשה כל כך גדול לתמוך תורה ולעזור להקמת התורה ועוד יותר שעשית זאת בעילום שם, אבל שאלה לי אליך אתה יהודי פשוט מניין לך סכום גדול של כסף. אמר לו התורם, כשהתחתנתי היתה לי חתונה פשוטה כל ימי הייתי  חוסך כל סכום שהוא, כדי שיהיה לי ילדים אני יוכל לשלם למלמדים שלהם. ככה חלפו להם עשרים שנה עד שכבר הצטבר לי חמש מאות רובל. אבל לא זכיתי לפרי בטן, כבר עשרים שנה שאין לי ילדים, אמרתי לעצמי לפחות שהסכום הזה אם לא לבני ילך לתלמידי חכמים שילמדו תורה.
המהרש"א שמע כך מאוד התרגש והבטיח לו כל זמן שאני חי יהיה לך בן. כך היה באותו שנה אשתו התעברה ונולד לו בן לאחר עשרים ואחד שנה. כל היהודים באותו מקום שמחו בכך ועוד יותר שהמהרש"א יהיה סנדק, שהרב לא היה הולך לכל אחד. לאחר הברית המהרש"א תפס את התינוק וברכו שיהיה גדול בישראל וכשיגדל ילמד אצלו בישיבה. האבא כל כך התרגש שלא חלם על רגע כזה בחייו והיה מאושר עד השמים.

הגיע הבר מצווה, הלך האבא עם בנו לישיבה של המהרש"א להכניסו כמו שהבטיח לו המהרש"א. הרבנים לא הבינו מה היהודי מביא ילד לישיבה כולם כאן אריות. אמר להם, המהרש"א הבטיח לי שבני ילמד בישיבה הזאת ועכשיו הגיע זמנו. אמרו לו הרבנים, קח אותו עד שיתמלא בש"ס ופוסקים ולאחר מכן יכנס לישיבה. אביו שמע כך היה לו צער, אבל לא ויתר ומיד ניגש לביתו של המהרש"א וביקש שיכניסו אותו אליו. המהרש"א שמע את כל הסיפור שלא רוצים להכניס אותו עד שיתמלא ש"ס ופוסקים. אמר המהרש"א לאביו תביא אותו אלי אני ילמד אותו וידאג לו כמו בן שלי ויעשה אותו גדול בתורה, וכך זכה האבא לבן גדול בתורה.

ובזכות תרומתו להקמת התורה זכה גם לבן וגם לבן תלמיד חכם.