חייט ליצן

מאת: 
קטגוריה: סיפורי צדיקים
ת. פרסום: 07 יולי 2014
עוצמתה של חזרה בתשובה אפילו אדם המרוחק ומאוס בכוח התשובה מגיע לדרגות מרוממות.
מסופר על יהודי חייט שהיה ליצן גדול, בביתו כל הזמן שמעו צעקות לא דין ולא דיין,  אין הלכות ואין שום דבר על פי התורה. אנשי העיירה היו מתאספים סביבו וכך כל היום היו צוחקים ומתבדחים.  מרוב הצלחתו הגיע שמועה עד פריץ העיירה יש בו אהבת נפש תמיד לצחוק. מיד ביקש הפריץ, הביאו אותו לפני כמה שיותר מהר. הגיע הליצן לפני הפריץ, סיפר לו כמה בדיחות וסיפורים מצחיקים. הפריץ התפקע מצחוק, דמעות זלגו מעיניו, מרוב שמחת הפריץ בכך ביקש שמהיום יהיה ליצן העיירה בביתו של הפריץ, האוכל והשינה על חשבוני. הליצן הסכים למלאות את בקשתו של הפריץ ממש נפלא האוכל והשינה על חשבון המקום.

יום אחד הגיע הליצן לפריץ וסיפר לו שראה פרסום ברחובות של העיר "אדמו"ר בא לעיר". תן לי אישור שהנך מסכים לי ללכת ולהתארח אצלם בשבת, כדי שאני יראה את מעשה האדמו"ר וכשאני יגיע לכאן אני אחקה לך את האדמו"ר ותצחק. הפריץ שמע זאת, מיד הסכים לבקשתו וחתם לו.
הלך הליצן והתארח אצל האדמו"ר. הגיע סעודת שבת, הליצן ישב מול האדמו"ר כל השבת. האדמו"ר בדרך כלל היה נותן חידושים בפרשת שבוע, רעיונות, אבל אותה שבת דבריו היו רק דברי מוסר וביקורת נוקבת, ככה כל השבת. הליצן יושב שומע את דברי הרב ומעיו מתהפכות בקרבו וחושב שכל מה שהרבי מדבר מרמזים אליו. הגיע מוצאי שבת, התפרץ הליצן ורץ לאדמו"ר, התחיל לבכות ומבקש כפרה וכל רצונו הוא אך ורק לחזור בתשובה, באמת רצוני לחזור בתשובה. אמר לו האדמו"ר אני רואה שאתה באמת רוצה לחזור בתשובה, אבל תדע תשובתך היא לא קלה, אתה עברת על כל העברות שבתורה, אכלת טרפות אצל הפריץ, ליצנות בלי דין ובלי דיין, אתה צריך לצום שבועות שלמים ובשבתות אתה יכול להתארח אצל אנשים עד שמשמים ירמזו לך שנגמר התיקון שלך. פתח לו האדמו"ר את בית הכנסת וביקש שישב שם כל היום ויתפלל ויתוודה על כל חטאיו שעשה עד היום הזה.  כך קיבל עליו הליצן ובכה כל היום והתפלל, הגיע שבתות הגבאי ראה אותו והזמינו שיתארח אצלו שבת. כך היה שבת ועוד שבת היה מתארח אצל הגבאי. עד ששבת אחת הגבאי שכח להזמינו, רץ אליו הגבאי וביקש ממנו סליחה ומחילה על ששכח להזמינו מחמת שהיה טרוד.
באותה לילה הגיע לליצן אליהו הנביא ואמר לו נגמר התיקון שלך אתה יכול לחזור הביתה במוצאי שבת, כשתחזור תעשה הבדלה ואחרי הבדלה אני מגיע אליך הביתה  ואני יגיד לך מה לעשות.

מוצאי שבת חזר הליצן הביתה. אשתו לא הבינה מה קרה שחזר הביתה? דיבר איתה רגוע ובנחת בדיוק הפוך מפעם שהיה עצבני וכל דבריו היו בצעקות ומריבות וביקש מאשתו לעשות הבדלה. התפלאה אשתו "הבדלה" מה לנו ולהבדלה. אמר לה, אני לא אותו אדם שהייתי אני אדם אחר. אשתו ידעה שהוא ליצן, חשבה שהוא עושה עליה עוד צחוק. הוא התחיל לעשות הבדלה, אשתו ראתה איך הוא עושה את ההבדלה בהתרגשות, התפלאה. אמר לה עוד מאט יגיע משהו ותראי שאני רציני. סיים את ההבדלה, אליהו הנביא נכנס. אמר להם לו ולאשתו יש מקווה מחוץ לעיר ומיד אחרי המקווה יש בית נטוש, לכו ותגורו שמה איני רוצה שתגורו פה יותר ואני יגיע כל לילה ללמד תורה עם בעלך, ששמע זאת שמח שמחה גדולה ביותר.

הרב של העיר, היה מנהגו כל יום ללכת למקווה בחצי הלילה. הנה בדרכו למקווה רואה את הדירה הנטושה שמאחורי המקווה דולק אור בתוכה. התפלא ממתי גרים פה אנשים. הרב התקרב לבית הציץ מהחלון ורואה את החייט עם זקן אחד כולו לבן. ניגש הרב, דפק בדלת וראה את החייט לבד. שאל אותו מי היה איתך פה. החייט לא השיב מאומה. גזר עליו הרב גזרה, אתה חייב לומר לי מי היה איתך. אמר לו החייט בלית ברירה, אליהו הנביא בא ולומד איתו כל לילה תורה. התחיל הרב לבכות, אני הרב של המקום ואליהו הנביא לא בא ללמוד איתי תורה ואליו הוא בא. אבל עדיין היה קשה לו להאמין שאליהו הנביא מגיע לליצן ללמדו תורה. לכן אמר לו, תגיד לאליהו הנביא שייתן סימן שבאמת הוא ולומד איתך תורה.

אמר לו החייט, מהיום למשך שלושים יום אף אחד מהעיירה לא ימות. שמע זאת הרב הלך לדרכו  וביקש מחברא קדישא שאם משהו ימות יבואו ויאמרו לו. עוקב יום אחר יום, באים אליו חברא קדישא ואומרים לו מת אחד בעירה הסמוכה וכך כל יום אבל אף אחד מהעירה לא מת. עברו שלושים יום ניגשו אליו והודיעו לו שמת אחד מהעיירה, מי זה? החייט. איך ששמע זאת רב העיירה התחיל לשבת על הרצפה ולבכות. אמרו לו על צדיקים גדולים אתה לא בוכה ועל חייט כזה אתה קורע ובוכה.
אמר להם הרב בהלוויה תשמעו הכל. עשו את ההלוויה, הרב סיפר את כל הסיפור של הליצן מהיכן הוא התחיל ולאן הוא הגיע עד כדי כך ללמוד תורה עם אליהו הנביא. כולם התחילו לבכות והתחזקו.