הפסד משתלם במיוחד

מאת: 
קטגוריה: סיפורים מהחיים
ת. פרסום: 02 פברואר 2021
סגולה עצומה לבנים צדיקים, פרנסה בשפע וכל טוב - לקבל את פני השבת הקדושה כמה דקות לפני הזמן!
הסיפור הבא, מובא בספר 'רחמי האב' שחיבר הגאון רבי יעקב קטינא זצ"ל, והופיע בדפוסים כבר לפני למעלה ממאה שנים. וזה דבר המעשה:
הגביר ר' איסר'ל, נודע כיהודי עשיר מופלג, בעל עסקים מסועפים ומצליחים. כעשירותו גודל צדקותו, וגם נסיון העושר לא הצליח להזיזו כמלוא נימה מדבקותו בתורה ובמצוות, מתוך יראת שמים טהורה שהיתה ספוגה בדמו.
ר' איסר'ל החזיק במרכז העיר חנות גדולה ויוקרתית, בה נמכרו אריגי משי ייחודיים ויקרים לעשירי העיר, שביקשו לרכוש בד לצורך תפירת בגד חדש. החנות הזו היתה מרכז עסקיו של ר' איסר'ל, לצורכה נסע לייבא כמויות גדולות של בד מובחר, וגם בין עשירי עיר נודע שמו כסוחר הגון וממולח, שעל אף שמחירי הבדים בחנותו יקרים, עם זאת הם שוים כל רובל...

לצד הקפדתו בתורה ובמצוות, קיבל על עצמו ר' איסר'ל לסגור את חנותו מדי יום ששי בחצות היום, ולפנות לקבל את שבת המלכה כבר בצהרי יום ששי. גם בימי היריד הגדולים וכשהזדמנו לעיר סוחרים עשירים, לא הרפה ר' איסר'ל ממנהגו זה, והמשיך להקפיד עליו בדביקות. אך הורה השעון כי שעת חצות היום קריבה, נעל ר' איסר'ל את החנות והגיף את התריסים, נשק למזוזה ופרש לביתו, להתכונן לקראת שבת המלכה...
היה זה ביום ששי אחד, בשעת בוקר מוקדמת. אל החנות נכנס רוזן נכבד, שחזותו העידה על עושרו הרב. הרוזן החל בוחן את הסחורה המוצגת על המדפים, מתבונן באריגי המשי המפוארים והיוקרתיים, ממשש אותם בהנאה ובוחן אותם בקפידה. אחר כך, בחר בכמה מהטובים והיקרים שבהם, והחל מודד את המידה לה הוא נזקק מכל אריג.

הרוזן לא מיהר לשום מקום, כל יומו עוד לפניו. לעומתו, ר' איסר'ל החל להילחץ, הן שעת חצות היום קריבה והולכת, ובעוד שעה קלה עליו לסגור את החנות. הוא החל להאיץ ברוזן, אך נדמה כי האצותיו רק גורמות להאטת הקצב... הרוזן בוחן ובודק, משווה בין המידות ומשרטט בין הקפלים. הוא לא ממהר בכלל, ובעוד רבע שעה חצות היום...
הדקות נוקפות, והנה הגיעה שעת חצות היום. בלבו של ר' איסר'ל התחולל מאבק לא פשוט – מחד גיסא זו עיסקה נאה וטובה, שספק אם תקרה אי פעם בעתיד... מאידך גיסא, הרי הגיעה שעת חצות, ובדיוק בשעה הזו עליו להגיף את התריסים ולנעול את החנות...
אחרי מאבק לא קל, היה ר' איסר'ל נחרץ. 'כבוד הרוזן', פנה אליו בנימוס, 'הן תדע כי הנני יהודי, ואני נוהג לסגור את החנות בשעת חצות של ערב שבת. עתה הגיעה שעת חצות, אשמור את כל הבדים שבחרת ליום ראשון, וכבודו מוזמן לבוא ולסיים את העיסקה ביום ראשון בבוקר'...
הרוזן האזין, אך דחה את דבריו בשתי ידיים. 'אדוני הסוחר, אני צריך את הבדים להיום, לא ליום ראשון', השיב בנחרצות. 'הרי לא בכל יום מזדמנת לפניך כזו עיסקה, ועד כניסת השבת שלך נותרו שעות ארוכות. לא יקרה כלום אם תואיל להמתין שאסיים את הרכישה, כי אם לא – אני לכאן כבר לא חוזר!' – הודיע בטון ברור...

'זכותך לקבל כל החלטה שתבחר,' השיב ר' איסר'ל בקור רוח, 'אך אני סוגר את החנות, ממש עכשיו. תרצה – תחזור ביום ראשון, לא תרצה – אני אחזיר את הבדים למדפים ביום ראשון, ואת הנזק על הבדים שנגזרו כבר – אאלץ לספוג על חשבוני. אך החנות סגורה, כאן ועכשיו!', אמר בקול תקיף, והחל להגיף את התריסים בזה אחר זה...
חמתו של הרוזן בערה בו. 'יהודון מחוצף! באים לסגור אתו עיסקה באלפי רובלים, ויש לו זמן למשחקי שעה יותר או פחות. אם לא נאה לך לעשות אתי עסקים' – אמר והניף את צרור מזומניו התפוח באויר – 'אז לא. לא תראה אותי פה יותר!' אמר בזעף, ועזב בחרון אף את החנות...
ר' איסר'ל העיף מבט בצרור המזומנים התפוח, ואין ספק כי צרור הכסף אכן העיד כי עיסקה טובה היתה לפניו. אך הוא לא שת לבו לכך – בתוככי לבו שמח ועלץ עד אין קץ, על כי עמד בניסיון בגבורה, וגם השבוע סגר את החנות בשעת חצות היום, בכל מחיר שבעולם!

לאמיתו של דבר, לא היה זה רוזן אלא השטן, שהתלבש כרוזן כדי לנסות את ר' איסר'ל, לבדוק אם הוא עומד בניסיון בגבורה, לבחון אם הוא מחושל דיו כדי לא להיגרר לעיסקה אחרי חצות היום, משתלמת ככל שתהיה...
אך באותה שעת חצות, בלי לדעת, עשה ר' איסר'ל עיסקה משתלמת שבעתיים. בזכות עמידתו בנסיון הקשה, בזכות ההתגברות על צרור המזומנים לטובת סגירת החנות בחצות היום בדיוק - זכה ר' איסר'ל בבן מאיר עולם, מגאוני הדורות שרבבות עם ישראל צועדים לאורו!
אחרי תקופה, נולד לו בן, ונקרא שמו בישראל משה, הוא רבי משה איסרליש הנודע בכינויו הרמ"א, אשר חיבר את ה'דרכי משה' על הטור, ופרש את 'המפה' על השולחן ערוך, שלאור פסיקותיו צועדים רבבות אלפי ישראל כבר מאות בשנים ולנצח נצחים!
כולנו רוצים ילדים טובים, מי מאיתנו אינו חולם על בן מאיר עולם בתורתו, על צאצא גאון עולם בחידושיו, על בנים ובני בנים הולכים בדרך התורה, מתייגעים באהבתה ואוהבים את יגיעתה. רבי איסר'ל זכה לכך, כיצד? כי הקפיד להקדים לקבל פני השבת! כי לא ויתר על סגירת החנות בחצות היום בדיוק, לכן זכה בבן מאיר עולם בתורתו!

על כך, חוזר ומעורר ה'חפץ חיים' בספרו 'משנה ברורה'. שוב ושוב הוא חוזר ומזכיר, מעורר את הלב ומפנה את אלומת האור: יהודים יקרים! ילדים טובים תלויים בהקדמת קבלת השבת! או כלשונו בסימן רנ"ו: 'המתחזקים בדבר זה – הוא 'תוספת שבת' – יזכו לבנים גדולי ישראל!'
כמה אנו משקיעים, שואפים ומתאמצים, מתפללים ומחנכים, כדי לזכות לילדים טובים? הנה המפתח, זה הכלי, זו הדרך: 'תוספת שבת' – היא המזכה בילדים טובים, בחותמו של הכהן הגדול מאחיו ה'חפץ חיים' זצ"ל!
'תוספת שבת' – כי נכספה גם כלתה נפשי לשבת קודש, מתי אבוא ואיראה...