כרטיס כניסה לגן עדן

מאת: 
קטגוריה: סיפורים מהחיים
ת. פרסום: 11 יוני 2017
חברו התגלה אליו בחלום לאחר שנפטר וסיפור לו מה היה הכרטיס כניסה שבזכותו פסקו שיכנס ישירות לגן עדן.
שני ידידים אהובים חיו בירושלים של מעלה, אנשי מעש ויראי אלוקים, אותם הכיר ואת סיפורם סיפר הגה"צ רבי אליהו רוט זצ"ל. שני הצדיקים היו רבי שמעון קלפוס זצ"ל ורבי מרדכי אהרן שיינברגר זצ"ל, דמויות הוד משרידי דור דעה, שעבודת השם שלהם נודעה בשערים. הם היו תלמידי חכמים מופלגים שעסקו בתורה בהתמדה ללא הרף, לצד תפילתם המרוממת שנישאה שעות ארוכות בדבקות.
לצד זאת, עסקו השניים גם בחסד, ונהגו לכתת רגליהם פעם בשבוע לקבץ צדקה פרוטה לפרוטה, אותה חילקו לעניי העיר המשוועים לעזרה. כך נהגו השניים במשך שנים רבות, בהקדישם שעות רבות וארוכות למלאכת החסד הטבועה בדמם. הם לא הביטו על ערכם ורוממותם, לא ביקשו כבוד לעצמם, ועסקו בחסד יום אחד בשבוע.

לימים, חלה רבי שמעון קלפוס את חוליו האחרון, ממנו לא קם. כשמצבו החמיר, קרא לידידו הרב שיינברגר ושוחח עמו ביחידות שיחת פרידה ארוכה ונרגשת, במהלכה ביקש הרב שיינברגר בקשה לא שגרתית:
'הן היינו יחדיו בעולם הזה ידידים קרובים' - אמר בדמעות שליש, 'ידינו לא משה זה מזה, עסקנו יחדיו במגוון פעולות תפילה, תורה וחסד. מבקש אני ממך בקשה אחת: בעלותך השמימה ולאחר שייפסק דינך בבית דין של מעלה, תבוא אלי ותעדכן אותי מה נעשה בדינך, שתספר לי כיצד התגלגלו הדברים...'
אכן, בקשה לא שגרתית, שאפשר לשמוע רק בין שני צדיקים של ממש... ורבי שמעון, קודם שנפרד מידידו, הבטיח כי באם יתאפשר לו - יקיים את הבקשה במלואה, ויבוא לספר מהנעשה בבית דין של מעלה...
ויהי לתקופת הימים, אין ויהי אלא לשון צער. הצדיק רבי שמעון אכן הסתלק לבית דין של מעלה, מותיר אחריו משפחה שבורה ורצוצה, תושבי ירושלים המבכים את לכתו, וידיד קרוב ואהוב - הרב שיינברגר, שהצטער צער רב. לצד הצער הגדול, המתין וציפה הרב שיינברגר בדריכות לקיום ההבטחה, ייחל לפגוש את ידידו שיבוא לספר מהנעשה בכבשונו של עולם...

ואכן, כמה חודשים אחר כך, התגלה רבי שמעון לרבי אליהו רוט זצ"ל בחלום הלילה, ואחר כך גם לידידו הרב שיינברגר זצ"ל. באופן מפעים, סיפרו שניהם את הדברים בעדות אישית תואמת, עדות מטלטלת ומסעירה מבית דין של מעלה:
רבי שמעון סיפר בראשית דבריו, כי לא ניתנה לו הרשות לספר ולחשוף אלא טפח מהנעשה בשמי מעל, ועל רוב הדברים כבר אמר הכתוב 'כבוד אלוקים הסתר דבר'. עם זאת, התייחס לשאלה שנשאל לגבי מה נעשה בדינו, ותיאר מהנעשה בבית דין של מעלה:
מיליוני מלאכים נקבצו ובאו לדיון בעניינו של רבי שמעון, נושאים בכנפיהם צרורות של זכויות. שעות לימוד תורה ארוכות ומייגעות, זכויות של מצוות רבות, תפילות ארוכות ונלהבות. הכל עלה על שולחן הדיינים, הדיינים בחנו ובדקו, החלו לחשב חשבונו של עולם האמת...
במתח רב ובציפיה דרוכה הביט רבי שמעון במתחולל לנגד עיניו, מצפה שהזכויות הללו יעניקו לו את כרטיס הכניסה הנכסף לגן עדן. אך בית הדין דן ארוכות, בחן את כל הזכויות הללו, ועדיין - הדיינים לא קבעו דבר, כנראה, אין די בזכויות עד עתה!
כמה נורא יום הדין הגדול! הגיעו עוד המוני מלאכים, צרורות של תפילות, תיקוני חצות, מצוות רבות שקיים רבי שמעון במסירות ובהקפדה. כל אלו עשו רושם רב בשמים והדיינים התייחסו אליהם בכובד ראש, אך עדיין, למרבה החרדה, רבי שמעון עומד ומביט כיצד הדיינים קובעים פה אחד: 'זה עדיין לא מספיק!'

לא ייאמן! אחד מצדיקי ירושלים, שעבודת ה' שלו היתה לשם דבר, שתפילתו נישאה שעות ארוכות, שכל קריאת שמע שלו ארכה שעות! - אך זה לא מספיק! ושעות לימודו, התמדתו העצומה, מצוותיו הרבות ומידותיו התרומיות - עדיין לא הספיקו, עדיין לא נחרץ גורלו לגן עדן! ועודו עומד וחרד, מתוח ודואג, מי יודע מה ייפסק לבסוף, מה יוכרע לגביו...
ואז, הגיעו משלחות של מלאכים, והעלו על השולחן את היום השבועי בו כיתת רגליו למען עניי ירושלים. סיפרו כיצד התמסר לעשיית חסד, וזכויות החסד הן שהכריעו את גורלו:
'זכאי בדינו, ישר לגן עדן!' - הכריז הכרוז, ורבי שמעון, בבת שחוק על שפתיו, בישר זאת לידידיו שנשארו בעולם הזה, למען יידעו הכל ויבינו: כרטיס הכניסה לגן עדן, תלוי בחסד, תלוי בעשיה למען הזולת. בוודאי ש'תלמוד תורה כנגד כולם', אבל כל יהודי חייב לשלב עיסוק בחסד, כי חסד הוא חלק ממהותו של יהודי!

כרטיס הכניסה לגן עדן הוא חסד! לעשות למען הזולת, להיטיב לאנשים נוספים! רק בעזרת החסד יכול יהודי להבטיח לעצמו מקום מכובד במקום שצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם!
וסיפור זה, המופיע בספר 'ברכי נפשי', כתמרור אזהרה בוהק הוא לנו, כמה גדולה הזכות להיות בעל חסד, כמה כדאי להשקיע זמן ומאמץ למען הזולת, כמה חשוב לשלב חסד בסדר היום שלנו, לקבע זמן לעשיית חסד.
הבה נגמול חסד איש לרעהו, הבה נחפש את ההזדמנויות לגמול חסד זה לזה. לא חייבים לחפש אנשים זרים או מוגבלים, חסד יכול להיעשות בבית פנימה, במטבח שלנו, בבית שלנו, עם החברים הקרובים וגם עם אנשים זרים. הבה נחפש כל הזדמנות לעשות חסד עם הזולת מכל הלב, ועם כל הנשמה!