מאמץ בברכת כהנים

מאת: 
קטגוריה: סיפורים מהחיים
ת. פרסום: 04 יוני 2017
סיפור מרגש כיצד יכולה מצוות ברכת כהנים לשלוח רפואה שלמה לכהן שהוא בעצמו היה חולה סופני...
כששמע ר' משה הכהן את הבשורה המחרידה, כמעט ונפל מתעלף. הרופא שישב מולו נותר בסבר פנים חתום בחומרה, אך ר' משה הרגיש כי אפילו לבו של הרופא לא עומד בכאב המפלח, וגם הוא בקושי מצליח להגות את המילים מפיו, שעה שהוא מבשר לאב צעיר לששה ילדים כי חלה בנוראה שבמחלות. החודשים הבאים, עברו עליו בחרדה משולבת בחולשה. המחלה לא עשתה לו הנחות, הוסיפה והתגברה עליו, מכניעה את גופו הדאוב והכאוב...
הוא נאלץ לעזוב את עבודתו, ולהתמסר לטיפולים השוטפים. רוב שעות היום שכב ללא תנועה, מחוסר כח להניע אבר, ואף לבית הכנסת לא יכול היה להגיע, כך שנבצרה ממנו הזכות להתפלל בציבור ולשאת את כפיו במצוה האהובה של ברכת כהנים. בשוכבו על מיטת חוליו לא הפסיק להרהר בשאלה מה יוכל לעשות כדי לצאת ממצבו, ואז אינה ה' לידו את דברי הרמב"ן בפרשת 'בהעלותך', כי 'ברכת כהנים' הינה העבודה היחידה שניתנת לכהנים האפשרות לעשותה בזמן הזה.

דברי הרמב"ן נסכו בו כוחות חדשים ורעננים. בהבזק של רגע הבין כי עד עתה לא היה מודע מספיק למתנה הנפלאה המצויה בין שפתיו, והוא יכול לבטאה מדי יום ביומו. 'אבל אם אני עוד יכול לעשות עבודת כהונה - איך אוותר על כך?!' - לחש לו קול חזק בעומק לבו. 'עכשיו אני יכול לזכות במעלה הנפלאה של ברכת כהנים, לזכות לעבוד עבודת ה', כעבודת הכהנים בבית המקדש. האם לא אגיל ואשמח ואתאמץ מעל ומעבר לכוחותיי כדי להצליח לעשות את עבודת הכהונה שנותרה לי?'
באותו לילה החליט: מחר, בכל מחיר, יקום לעבודת הכהונה שלו. לא משנה כמה יהיה תשוש ומחוסר כוחות, לא משנה כמה יהיה חלוש ואובד עשתונות - הוא יאסוף את עצמו ויגיע לבית הכנסת, לשאת את כפיו ולברך את עם ישראל באהבה! על זכות כה כבירה לא יוותר, יתאמץ מעל ומעבר כדי לזכות בה!
כשיצא לבית הכנסת בבוקרו של יום, הופתעו שכניו ומכריו לראותו. הם ידעו שחלה ומסתגר בביתו, אבל לא העריכו נכונה כמה חלש ייראה, כמה כאב ישתקף מעיניו. הוא נראה חיוור כסיד, בקושי הצליחו לזהותו... גם עובדה זו לא נסתרה מעיניו של ר' משה, והכבידה עוד יותר על לבו בצאתו מהבית. אך גם לזה לא נכנע, ובאומץ ובגבורה הוסיף לשרך את רגליו אל בית הכנסת, נטל את ידיו וניגש לשאת את כפיו.

בעיניים דומעות וברכיים חלושות, נעמד ר' משה בשורת הכהנים. כשכולם הסתובבו לאחור, התקשה מעט בשל חולשתו, אך התאזר בגבורה והמשיך. יישר את שתי כפות ידיו, אירח את השכינה בין אצבעותיו, ונשא קולו בהתרגשות: 'יברכך...'
כשסיים, אך בקושי החזיק מעמד ולא קרס ארצה. אך הוא הרגיש שברכת הכהנים הזו נסכה בו כוחות מחודשים, והמאמץ היה בהחלט כדאי. הוא הרגיש שברכת הכהנים הזו שנשא במסירות נפש תבשר לו טובות, אסף את שארית כוחותיו ושב לביתו.
כך ביום הראשון, ביום השני, וגם בהמשך. למרות הקושי, על אף החולשה, לא ויתר ר' משה הכהן על הזכות העצומה של עבודת הכהונה, על האושר הייחודי להיות שליחו של בורא עולם לברך את עמו ישראל. הוא הוסיף והתאמץ למען 'ברכת כהנים', והברכה השיבה לו כגמולו הטוב:
שבועות ספורים אחר כך, התבשר כי באורח פלא, המחלה החלה לסגת לאחור. שיפור רדף שיפור, מינון הטיפולים והתרופות ירד בהתמדה, וכעבור כמה חודשים כבר התבשר בבשורה המאושרת:
המחלה נעלמה, כליל. הוא בריא ואיתן, כאחד האדם. נס של 'ברכת כהנים'!

את הסיפור שמענו מהרה"ג ר' אליהו דיסקין שליט"א ששמע אותו מהכהן בעצמו, והוא נושא מסר כפול, גם לכהנים וגם לכל בית ישראל:
לכהנים - כמה רבה ועצומה הזכות שבכפות ידיהם, כמה גדולה המצוה אותה הם מקיימים בנשיאת כפיהם. לאיזו ברכה ושמירה עליונה זוכה הכהן בזכות ברכתו, כמה ברכת שמים מלווה את אמריו. הרי כך מגלה הריטב"א במסכת מגילה דף כ"ז, ש'כל המברך ברכת כהנים - מתברך ומאריך ימים!'
וגם לנו, לכל יהודי: כי אם ברכת הכהנים יכולה לרפא חולה במצב כה קשה, אין משהו שאינה יכולה לעשות. הבה נקפיד להתברך בברכה המשולשת בתורה, הבה נכוון בכל מילה ונקפיד על שמיעת כל הברה, כדי שנזכה לרוב השפע והטובה שברכת כהנים נושאת בכנפיה אלינו.
הרי אין לנו ברכה נוספת, בה בורא עולם מטיל בכבודו ובעצמו את כל כובד משקלו לברכנו, כמו 'ואני אברכם' - האמורה בברכת כהנים. הכהנים - שמים את שמו יתברך, מברכים בשליחותו. ובורא עולם משלים ופותח לנו שערי שפע וברכה, הגנה ושמירה, כהבטחתו: 'ואני אברכם!'