הגנה טובה ממעיל פרווה

מאת: 
קטגוריה: סיפורים מהחיים
ת. פרסום: 17 נובמבר 2016
מה יכול לשמור עלינו מהקור גם ללא מעיל או כפפות - סיפור מרגש על כוחה של תפילה.
עוד הרבה לפני בוא החורף, נהג הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל להיערך לקראתו, משום 'ונשמרתם' ומשום נסיונו רב השנים מול צינת החורף. כבר מהיותו ילד נחשב לרגיש במיוחד לקור, כל רוח צוננת היתה יכולה להכניסו למצב מצונן לימים ארוכים, ואמו המסורה עטפה אותו בצעיפים ושמיכות, מעילים ופרוות, בבקשה להגן עליו מפני הצינה...
גם כשהתבגר, הרגישות לקור לא השתנתה. בארון מיוחד בביתו, נשמרו צעיפים ומעילים, כובעים וכפפות, מעילים וסוודרים. כבר בשלהי אלול הורד ציוד החורף מהמדף, ורבי יחזקאל נערך והתלבש, התכסה וכמעט נאטם, מפני הקור השורר בחוצות. לא שההיערכות הגינה עליו לחלוטין, אך אם סיים את החורף בכמה הצטננויות בודדות, היה כמעט יוצא בריקוד של הודאה...

בשנת תרפ"ח, קיבל הרב אברמסקי הזמנה לעלות לארץ ישראל, ולכהן כרבה של פתח תקוה. הוא הגיש בקשה להשתחרר מרוסיה, אך השלטונות לא ראו זאת בעין יפה, ובשנת תר"צ נשפט בעוון מרד ונשלח לעבודות פרך בסיביר הרחוקה והקפואה.
ימים אחדים לפני צאתו לסיביר, הבין כי אין באפשרותו להצטייד כראוי לקראת הקור הנורא השורר בה, שכן הרשויות אינן מאפשרות לשאת ציוד כה רב. ברגע כה קשה, כשהדאגה מפני הקור הנורא מכרסמת בלבו והוא אובד עצות, החליט לשאת תפילה חרישית ונרגשת, ולפנות למי שיכול להגן באמת מפני הקור הנורא...

הוא נשא עיניו למרומים ואמר בפשטות: 'הלא חז"ל אומרים, שהכל בידי שמים חוץ מצינים ופחים' - כלומר, שהכל נקבע בידי שמים חוץ מהצטננויות וחום... והלא אני' - אמר רבי יחזקאל - 'רגיש במיוחד לצינה, עשוי לחלות בסיביר מהקור, ואין לי כל דרך להתגונן מזה...
אין ברירה', הוסיף ונשא עיניו למרומים, 'אין לי אלא לשאת עיניי לשמים ולבקש את עזרתך בורא עולם, כי תעזור לי להתמודד מול הקור הנורא. אם השלטונות לא מאפשרים לי לקחת עמי את המעילים והצעיפים, אם אני כה רגיש לקור ואין לי איך להתמודד מולו - אבקש ממך, בורא עולם אבי הרחום, להגן ולשמור עלי מכל קור וצינה, להציל אותי מהצטננות המסוכנת בקור הסיבירי המקפיא'...

רבי יחזקאל יצא לסיביר, נטול כל הגנה מהכפור. הוא עבד בידיים חשופות תחת שלג זלעפות, התרוצץ כשרק בגד דק לעורו מול רוחות עזות, עמד בשמירה שעות ארוכות כשהטמפרטורה צנחה כמה עשרות מעלות מתחת לאפס. בכל יום ויום, נטול תנאי הגנה כלשהם, ראה לנגד עיניו כיצד התפילה עוטפת אותו בחום, רק היא המגינה עליו, רק היא שומרת אותו מהקור. ובתום שנתיים מאסר ועבודת פרך בסיביר הקפואה, התברר שלא הצטנן בשנתיים הללו אפילו פעם אחת!
הסיפור, המובא בספר הזיכרון לדמותו של הרב אברמסקי זצ"ל, מוכיח כי כשיהודי נשען אך ורק על התפילה, כשהוא מבין שהוא חסר יכולות ונטול עצות להתמודד ורק התפילה היא העומדת בעדו - תפילה כזו מחולל מהפכות, משנה סדרי עולם, וגם דברים הנראים מעבר לגדרי הטבע - הופכים לפשוטים וקלים לביצוע...

אם אנו מתמודדים עם קשיים, נאלצים להחזיק מעמד מול מהמורות, נתקלים במחסומים הנראים בלתי עבירים - צריך רק לשאת עיניים השמימה ולהתפלל, ולהישען על התפילה, להאמין בה ובכוחה בלבד. אנו מתכנסים עם הבעיות שלנו לתוככי תיבות התפילה מתוך אמונה כי היא תפתור אותן, ולכן - לא נוכל להתפלל כשיד אחת וחמישים אחוזי ריכוז מופנים לטלפון הנייד, לדאגות שאנו חושבים שנפתור בכוחות עצמנו - הרי אנו נשענים רק על התפילה!
הבה נאמץ את התפילה, נתחזק בה בכל ליבנו. אבינו מלכנו, פתח שערי שמים לתפילתנו, ושמע קול זעקתנו!