מחלה ממארת

מאת: 
קטגוריה: סיפורים מהחיים
ת. פרסום: 09 דצמבר 2015
הרבה פעמים אנחנו חיים בתוך זרימה של החיים והכל טוב לנו ואין אנחנו שמים לב לבורא עולם, עד שכבר צריך לשלוח לנו איתותים מן השמים.
יום אחד לאחר העבודה אדון רענן הגיע עם כיפה על ראשו. אשתו יחסה את זה לעובדה שהוא מסתובב סביב לזנב של עצמו, מחפש כיוון ומשענת. נו טוב, אז הוא מצא לו פינה חמה ונעימה בבית הכנסת השכונתי שם נערכים להם שיעורי תורה על ידי רב השכונה. זה יעבור לו, היא חשבה. יום יומיים, והוא בעצמו ירגיש מגוחך ויטמין את הכיפה בארון, כדי לפגוש אותם רק בחגים. אבל היא לא ירדה לו מהראש. "ריבונו של עולם רק שלא יחזור לי בתשובה, אני לא מסוגלת לחשוב על זה" הרהרה בליבה.

לניצנית מאור מתל אביב יש דעה עצמאית היא אישה בת 30 משכילה עובדת בענף היי – טק מצליח, ויש לה השקפת עולם ברורה "הדתיים נחמדים אני לא נגד ולא בעדם. אני מכבדת דתיים מרחוק. אבל מה לעשות שבעלה רענן האקדמאי המבריק שהחזיק גם הוא בדעתה התחיל למסמס את התזה הסימפטית הזו ובמשך חודשי האבטלה שלו התחיל להיחשף לדת. והכיפה? אינה רוצה לרדת מראשו.

רק להבין שמדובר הזוג אקדמאיים איכותי. אינם מנהלים שיחות בצעקות, לשיחות בניהם יש קו מתון ועדין ובלשון גבוה ונקיה. "תשמע" אומרת ניצנית "אני מוכנה איכשהו לסבול את הכיפה הסרוגה שיש לך על ראשך אבל אל תסחף לי גם לציציות... זה ממש מלבוש משונה". והוא ענה לו "יקירתי, עד כמה שהספקתי להבין, יהדות זו עסקת חבילה, אם מדובר כאן באמת אי אפשר לקחת חצי". וכך הזוג החביב ניהל אורח חיים ברמת חיים גבוה, אך לא זכו לפרי בטן.

אולם בשלב מסויים ניצנית החלה לחשוב על גירושין בלי לריב לבצע חלוקת רכוש ברוח טובה. אבל בעלה לא היה מוכן "את אישתי היקרה לי, לעולם לא אוכל לחיות בלעדייך. את טובה ורגישה, ואין לי ספק שניישר קו עוד מעט, תהיי סבלנית את אולי לא מבינה ולא מספיק מאמינה אבל אנחנו זוג משמים." המילים החמות האלו חדרו פנימה עמוק לתוך ליבה של ניצנית שגם היא אינה רוצה לוותר על בעל כזה טוב.

ניצנית הסכימה לשמור שבת ולאחר זמן התחילה בטהרת המשפחה ולאחר תקופה למדה לברך. אבל על דבר אחד היא עמדה בתוקף "אינני מסוגלת לשים על עצמי כיסוי ראש. הקב"ה רחמן והוא יקבל אותי כמו שאני, והוא מבין אותי ויסלח לי" וכאן היא הייתה באמת עקשנית שנה ועוד שנה, שומרים שבת שומרים הכל אבל ניצנית בלי כיסוי ראש.

ואז האסון. ניצנית התמוטטה, המחלה הנוראה מקננת בה בדם. "אני נורא מצטער את תקלעי למצב לא נוח מבחינתך לאחר הטיפול שנעשה לך השיער שלך ינשור, אבל לעודד אותך ההחלמה שלך במצב סביר."
ניצנית חזרה לביתה ופנתה לבעלה "רענן אני לא טיפשה אבא שבשמים מדבר איתי ואומר לי "ניצנית שלי, אני כל כך אוהב אותך את הבת יקרה ונפלאה חזרת בתשובה בסבלנות עלית בסולם הרוחני אני כל כך מרוצה ממך. אבל רק דבר אחד גורם לי צער, הצניעות. שיער פזור לאשה נשואה זה נורא. אם את לא רוצה לכסות אותי, אז אני אעזור לך להיפטר ממנו. תביני אותי אני, אני אוהב אותך ורוצה רק בטובתך..." כך אומר לי אבא שבשמים. בעלי אינני יודעת אם אשאר בחיים אחרי המחלה הארורה, אבל דבר אחד נותר לי לעשות למען השם שיער עדיין לא נשר לי מן הטיפולים ובעודה מדברת לקחה מספריים והחלה לגזור את שערותיה "אם ירחמו עלי מן השמים אגדל שיער חדש ואחביאהו מתחת לכיסוי הראש".
אנחנו עשר שנים מאחורי הסיפור  ניצנית בריאה לחלוטין וברוך השם נולדו לנו שלשה ילדים. רענן הוא אברך כולל וניצנית פתחה עסק לכיסוי ראש שרבים מנשים חיזקה לכסות את שיער ראשם.