מדבר שקר תרחק

מאת: 
קטגוריה: סיפורים מהחיים
ת. פרסום: 03 נובמבר 2015
סיפור מרגש על זכות של עבודת המידות שגרמה ישועות גדולות לאחר עשר שנים.
מסופר על ראש כולל "היכל הקודש" רבי יוחנן בן זכאי אב לשמונה ילדים, שהחליט לתקוע יתד בעיר רחוקה מרוחניות ורבים מתושביה לא טעמו או לדעת את מתיקות התורה. בימי בחרותו בישיבה רבי יוחנן התבלט לא רק בלימוד התורה אלא גם בלימוד המוסר שהיה יושב ולומד זמן לא מועט לתקן את המידות "תורה ללא תיקון המידות היא תורה חסרה" אהבתו לספרי המוסר לא ידעה גבול. עת הגיעו לגיל עשרים ואחד יצא לשידוכים ובשעה טובה נשא את ביתו של המשגיח שלו בישיבה הקטנה. יום שמחת ליבו ושל רעייתו חל סמוך ונראה לחג הפסח ומיד לאחר השבע ברכות פתחה רעייתו הנמרצת במסע הניקיון.

כך סיימה את הבית בניקיון ונשארה רק הספרייה הורידה את הספרים מעל המדפים ניקתה אותם ומחזירה למדפים. לפתע תפש עיניה בספר קטן "מוסר לעבודת המידות" ישן ובלוי נוכחותו הפתיעה אותה כל הספרים חדשים חוץ מזה. מיד פתחה את הספר ועל הדף הראשון היתה חותמת "מאוצר הספרים של גרשון מנדל בלכהיים בני ברק". גברת בן זכאי תמהה מעולם לא שמעתי שם כזה צריך לאתר את בעליו של הספר ולהחזירו. כשחזר רבי יוחנן סיפרה לו על כך ומיד כשפתח את הכריכה וראה את השם נזכר שלפני כחצי שנה ביקש מאותו אדם להשאיל את הספר וכשהגיע שבת חופשית לקחתי אותו לבית הורי חודשים אחרי זה יצאתי לשידוכים התחתנו וכשארזתי את הספרייה הבאתי אותו עם כולם. לכן מה שמוטל עלי להחזירו לבעליו ולהתנצל ששכחתי להחזירו.

אבל רבי יוחנן עלה במעלות התורה והרוחניות והתפרסם כמרביץ תורה קרוב לעשרים שנה עברו להם במעופה והספר? מה עם הספר? עדיין לא הוחזר לבעליו מפסח לפסח חוזרת הרבנית על הבקשה המפורסמת "הספר הישן לא שייך לנו אנו לא גזלנים". (רבי יוחנן לא היה גזלן חס וחלילה ידיו היו נקיות מגזל, אבל הוא בעצמו לא יודע להסביר למה הוא מתעכב בכך) אבל אשתו אמרה עד כאן אתה לא לומד עכשיו גש ותחזיר את הספר לבעליו, מיד קם רבי יוחנן ושלח את הספר בדואר לכתובת שקבל ב"בזק" על פי נתינת שם ושם המשפחה. באותו תקופה היתה תקופת טרור ארגון אל קעאידה משגרים איומים של קטל ופגועים אנתרקס – חומר רעיל ומסוכן במגע צבעו לבן ממש נראה כמו אבקת אפיה. פותחים את המעטפה נוגים נושמים ומתחילה הרעלה קטלנית. מעטפות האנתרקס גרמו פחד כמעט בכל בית בארה"ב וגם בישראל לפתיחת מעטפות.

גיורא בלכהיים אב לשלושה בנים קיבל הודעה לבית שיש בשבילו חבילה בדואר. בשעה חמש ושלושים אחה"צ ניגש לדואר הציג את האישור לקבלת החבילה ולפני שהוא חותם החבילה משום מה נראתה לו חשודה. "תסלח לי כבוד הפקיד, החבילה הזו בשביל אבא שלי שנפטר לפי כעשר שנים וחוץ מזה השם של השולח יותר מוזר יוחנן בן זכאי שזה שם של תנא מהגמרא.  נראה לי שהמעטפה הזאת מכילה את החומר המסוכן מי ירצה לשלוח לאבא שלי חבילה שהוא נפטר לפני עשר שנים והחליט להשאירה בסניף. כשהגיעו לביתו כולם היו תמוהים מה פירוש לחבילה הזאת. חלפו להם עשרה ימים ערב י"ב באלול יום האזכרה של אביהם רבי גרשון בלכהיים ומאותה נשימה להבדיל בתו של גרשון היום צריכה להפגש עם השידוך פגישה המכריעה "פגישה שלישית". אמא שלה סיפרה לה לפני חודש כאשר היית בת שנה היתה לך מחלה קשה ונדירה בחסדי שמים אחר הרבה תפילות הבראת ואת בריאה לחלוטין אלא שיש בעיה לפני שאת מתחתנת עליך לוודא שלבן זוגך לא היה חלילה את המחלה. כל האחים התחילו בוויכוח סוער אם צריך לספר שיש אותה אחת למיליון ואין מה לחשוש שיהיה אותה לבן זוגה וגם מצד הכלה היא נקייה לחלוטין. חלק מהאחים אומרים לספק וחלק מהאחים אומרים לא נראה להם לספר שכך לא יתפוצץ השידוך. השקיעה כבר מתקדמת האם תרצה הבחורה לספר הוא לא.

לפתע נקישות בדלת בפתח עמד לו הדוור עם חיוך רחב והודיע שאין שום אנתרקס בחבילה כמו שחשדתם אף אחד לא ישלח לכם חבילת טרור, זאת החבילה ושיהיה לכם בשורות טובות. גיורא פתח את החבילה והנה הם רואים ספר מאת המחבר רבי רברהם טובולסקי "סדרת תיקון המידות" ובכותרת "מדבר שקר תרחק". נשימתם של כולם נעצרה שראו על הכריכה את החתימה של אביהם. בני חביבי סיכמה האלמנה "הוויכוח הזה עכשיו מסתיים, ממש בדקה הזאת שקעה השמש והתחיל יום אזכרתו של אבא שמדבר אתנו כרגע מגנזי מרומים ופסק לנו "מדבר שקר תרחק" ולכן היא תספר על המחלה הנדירה.

הבחורה הצדיקה הגיעה לפגישה ולאחר עשר דקות סיפרה על המחלה הנדירה שבה חלתה כשהיתה תינוקת. הבחור אחז את ראשו "אני לא מאמין!!! אני לא מאמין!!! גם אני חליתי במחלה הזאת בילדותי אבל הורי אמרו לי שאין צורך לספר על כך כי זו מחלה נדירה ביותר ובלתי אפשרי שגם למשודכת שלך היתה אותה, אם כך לא נוכל להשתדך אבל זה רצון השם ונקבל את זה באהבה. מבט עצוב נשקף מעיני השניים והם ברכו אחד את השני לשידוך מתאים והגון במהרה.
כששמע זאת רבי יוחנן בן זכאי אמר לאשתו את מבינה רעייתי מדוע עשרים שנה המתין הספר בספרייתנו, כי עדיין לא הגיע הזמן הנכון והמדוייק לשליחתו.