מינוס בבנק - פרשת ויחי

מאת: 
קטגוריה: מתוך הפרשה
ת. פרסום: 20 דצמבר 2018
מה רצה יעקב אבינו לברך את השבטים, ממה אנו צריכים להזהר ביותר?
"ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה", ויחי בגימטריא 34, אלו השנים היפות של יעקב, 17 שנים לפני שנמכר יוסף, ועוד 17 שנים שהיה אתו במצרים.
הזוהר הקדוש אומר שצדיקים תחילתן יסורים וסופן שלוה, כדי לזכות להגיע לקדושה צריך עבודה קשה אבל אחר כך מקבלים מתנות.

"ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה", כתוב כאן שיעקב נפטר בגיל 147, וראינו בפרשת ויגש שיעקב אומר ליעקב שהוא בן 130, ומעט ורעים היו ימי שני חייו, והורידו ליעקב 33 שנים מחייו בגלל שבכה לפני פרעה על גורלו המר, ובורא עולם עשה הכל לטובתו, ולכן כל מילה עלתה לו בשנה של חיים. ברוך ה' שאותנו לא דנים ברמה הזו, שאם לנו היו מורידים על כל מילה שנה, היינו היום במינוס של שתי מליון שנה! אותנו לא תופסים על כל מילה.

ולכאורה למה צריך לומר שיעקב היה בן 147 בפטירתו, והרי אנחנו יודעים חשבון, שהגיע יעקב למצרים היה בן 130, וכתוב בתחילת הפרשה ויחי יעקב בארץ מצרים 17 שנה, וביחד זה שוה 147 שנה! למה התורה לא סומכת עלינו שאנחנו יודעים חשבון פשוט.
אלא רוצים להזכיר לנו שהשנים של יעקב התקצרו בשלושים ושלש שנה שהיה צריך לחיות 180 שנה כמו אביו יצחק. ולמה נתקצרו כל כך.
תירוץ אחד ראינו בפרשת ויגש שעל כל מילה שהתלונן אצל פרעה הורידו לו שנה. ובעל הטורים מתרץ דבר מבהיל, למה הורידו ליעקב 33 שנה. שבשעה שלבן רדף אחרי יעקב ואמר לו "למה גנבת את אלהי", ויעקב אמר לו מי שגנב את אלהיך לא יחיה. יחיה בגימטריא 33, כי בגלל המילים האלו רחל נפטרה ועל זה נענש יעקב והורידו לו 33 שנה כמנין יחיה! והוא הרגיש שימיו ספורים ולכן כתוב "ויקרבו ימי ישראל למות". וכל זה כי קללת צדיק אפילו על תנאי היא תופסת, מזה נלמד כמה צריך להיזהר לשמור על הפה מדיבורים רעים אפילו בלי כוונה!

"ויקרא לבנו ליוסף, ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי, ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים" למה אומר חסד ואמת, וכי חסד זה לא אמת, אלא יש חסד שהוא אמיתי ואומר רש"י חסד שעושים עם המתים הוא חסד של אמת, שאינו מצפה לתשלום גמול.
אדם צריך להתפלל שה' יזכה אותו לעשות חסד במקום הנכון, יש אנשים שמתחזים ואתה עושה איתם חסד, והם לא זקוקים לחסד. וצריך תפילה לזכות לעשות צדקה וחסד עם אנשים אמיתיים.

הגר"ל כחלון שליט"א מספר שפנה אליו אדם שאין לו כסף לשכר דירה, ובעל הדירה רוצה להוציא אותו מהדירה ובכה בדמעות שליש קורעי לב, והיה צריך 3,000 שקל. הרב התקשר לאחד התלמידים שהוא סגן מנהל בנק, וביקש ממנו לסייע לאדם הזה בשלושת אלפים שקל. שאל סגן המנהל עבור מי זה, אמר לו הרב עבור פלוני.
אמר לו סגן המנהל לרב אני מוכן לעזור, אבל יש לפלוני הזה פק"מ של 60,000 ₪! הרב פנה לאותו אדם ואמר אם אין לך כסף אני אצא "לקרב" לכבודך לאסוף כסף, אבל אם יש לך כסף זה לא יפה שאני יעשה מגבית עבורך, ושמעתי שיש לך פק"מ של 60,000 ₪! האם זה נכון? אמר לו זה נכון ואני שומר את הכסף לימים הקשים! וזה לא הוגן, ה' נתן לך כסף להשתמש בו, אם מגיע מצב שאין, אז פונים לעם ישראל הרחמנים.
ולכן אומרים חז"ל לעולם יתפלל אדם שלא יכשל בצדקה שאינה הוגנת. "ועשית עמדי חסד ואמת", אומר רבי יהונתן אייבשיץ, שכל אחד יכול לעבוד עליך בענין הכסף, אבל לא ראינו מישהו שיעשה עצמו מת כדי שיקברו אותו, אין נוכל כזה! לכן החסד הכי אמיתי בכדור הארץ זה לקבור נפטר, לכן זה חסד ואמת.