הוא לא יחזיק עד הבוקר

מאת:  מכתבים
קטגוריה: מכתבי תודה
ת. פרסום: 02 יולי 2013
אדם שעבר התקף לב וכך הרופאים אמרו "הוא לא יחזיק עד הבוקר". ובזכות פדיון הנפש החלים והיום מתפקד כרגיל ב"ה.
ברצוננו להביע תודות מרובות עקב מה שקרה בשנת 96
בעלי קיבל התקף והיה מאושפז בבי"ח בלינסון במחלקה לטיפול נמרץ, מחובר למכשירים. הרופאים
תמיד אמרו לנו שאין מה לקוות ולצפות כי הלב שלו הוא לא לב אלא "סמרטוט", אפילו הגיעו למצב
שאמרו לנו: "הוא לא יחזיק עד הבוקר".

לאחר ששמענו דברים אלה מפי הרופאים שלא נתנו לנו תקווה בכלל החלטנו לפנות לרב דניאל זר.
וביקשנו ממנו שיבוא לבית החולים לתת את ברכתו לבעלי. ובאמת, הרב הגיע בשעות הקטנות של
הלילה לבית בחולים ונתן את ברכתו ותפילתו לחולה, ולאחר יום הפלא ופלא בעלי התחיל להתאושש
לאט לאט עד כדי כך שכבר לא היה צריך להיות מחובר למכשירים.

לאחר 4 שנים, קיבל בעלי שוב התקף לב והפעם קשה יותר מקודמו מכיוון שהוא הגיע למצב כזה
שלא יכל לתפקד כלל לבדו ואפילו ללכת על רגליו לא יכל והיה צריך להשתמש בכסא גלגלים.
וכשפניתי לרופא המטפל שלו בבי"ח בשאלה מה מצבו, הוא ענה לי "אל תקווי ליותר מדיי, לנו אין כבר
מה לעשות במצב שלו". אז אמרתי להם "אותו דבר אמרתם לי בהתקף הקודם ועובדה שהוא יצא
מזה". ואז הרופא ענה לי "קרה לכם נס" אז כעת קרה לנו נס כפול ומכופל לאור המצב העגום בבית
החולים החלטתי לשחררו ולקחת אותו הביתה ולטפל בו. היינו צמודים אליו 24 שעות ביממה, וטיפלנו
בו כמו תינוק. וכשראינו כי יש ירידות במצבו אמרנו כי ברכתו של הרב דניאל תוכל לייצב את מצבו
ובאמת כך עשינו.

פנינו אליו וביקשנו ממנו כי יבוא לתת את ברכתו מכיון שהוא לא מסוגל לזוז, והרב הגיע במשך 3
לילות בשעות הקטנות של הלילה ונתן את ברכתו ועשה לו "פדיון נפש ותיקון". ולאחר שלושת הימים
הללו התמונה השתנתה וראינו אור בקצה המנהרה מכיוון שלאט לאט מצבו של בעלי התחיל
להשתפר עד כדי כך היום הוא מסוגל לעמוד על רגליו, לרדת מדרגות ללכת לבד לתפקד ברב הדברים בעצמו.

הרינו מודים מקרב לב לרב דניאל זר על המאמצים המרובים שעשה בשביל להגיע אלינו ותת לנו את
ברכתו שחיזקה אותנו ונטעה בנו תקווה ועזרה לנו רבות...

ישר כח.

אהבתם? תנסו גם את אלו