מאמינים באבא

מאת: 
קטגוריה: מבט לחיים
ת. פרסום: 17 פברואר 2019
כיצד נזכה להרגיש אמונה פשוטה ותמימה בלי שום ספקות או נגיעות...
בפרשת כי תשא, אנו קוראים על חטא העגל. אותו חטא חמור כל כך, בו בני ישראל, בעודם על יד הר סיני, חטאו בעשייתם את עגל הזהב. לאחר החטא, מבקש הקב"ה להשמיד את בני ישראל, אך נעתר לתפילת משה רבינו ומתנחם על הרעה.
בפרשה זו, שהיא ללא ספק אחת המורכבות להבנה, אנו נתקלים בשני מאפיינים בולטים: האחד – החובה של עם ישראל להאמין בהשם, אמונה פשוטה וברורה ללא שאלות ומענות. השני – רחמי אבא על בניו, רחמים שאין עליהם עוררין וכל מאורע בעולם לא יכול לפגוע בהם!
שני המאפיינים הללו, חבוקים זה בזה: אמונה וביטחון קוראים להם. יהודי שמאמין בהשם, אמונה פשוטה וברורה בלי שאלות, זוכה להרגיש ביטחון אמיתי, חש מוגן בכל מצב. אם אני מאמין כל כך חזק באבא שלי שבשמים, בוודאי שאני בידיים טובות ואין לי מה לדאוג!
עד כמה יכולה האמונה להחזיק אותנו, גם במצבים הקשים ביותר?

רבי נתנאל תפילינסקי, שהיה יהודי עני ואביון, זכה לארס את בתו המתבגרת בשעה טובה, וזה הזמן לדאוג לארגן את כל צרכי החתונה. אלא שלא היה לו פרוטה לפורטה, ודאגתו בלבו - מניין יביא את כל הוצאות החתונה היקרות?
בצר לו, החליט המחותן הטרי לכתוב מכתב ובו בקשת סיוע, בכתב ידו ומקירות לבו. תיאר את הלחץ מבתו המתבגרת, עד שהוכרח להתחייב על סכום גבוה של כסף לצורכי נישואיה, הרבה יותר מהשגת ידו. לאחר מכן פנה אל ידיד מוכר המשמש גם כמנהל מוסד, וביקש כתובות של תורמים פוטנציאלים...
המנהל חשש פן יפסיד המוסד כתוצאה מהעברת הכתובות, ולפיכך לא נתן לו אלא כתובת אחת בלבד, של ידיד הישיבה התורם סכום פעוט של 10 דולר בחודש בלבד. 'חבל על הבול', אמר מנהל המוסד לידידו, 'זה לא התורם שאתה מחפש, הוא לא בעל הון. אלא שאת כתובות בעלי ההון לא אוכל להעביר'...

'לא צריך!' אמר ר' נתנאל בביטחון. 'כתובת אחת מספיקה, ובכלל לא משנה של מי. אם הוא לא יעניק לי את סכום העתק הדרוש לי – יגיע הכסף ממקור אחר. אני עושה השתדלות וזהו!'
לא חלף אלא שבוע ימים, והנה מכתב תשובה בתיבת הדואר. ר' נתנאל פותח את המעטפה, ובתוכה הוא מגלה שיק על מלוא הסכום המבוקש, טבין ותקילין, מונח בשלווה...
הוא ממהר להתקשר למנהל המוסד, שממהר להתקשר לאותו תורם. 'התעשרת במפתיע ולא הודעת', הוא מעיר בציניות לאותו תורם, 'לנו אתה נותן 120 דולר בשנה, ולאיזה אדם אלמוני סכום עתק כזה ללא מאמץ? אתמהה!'

'אספר לך את כל האמת,' אומר התורם כמתנצל, 'לא התעשרתי ולא כלום. יש לי בת חולה כבר כמה שנים, ועתה עמדה בפני ניתוח מכריע אם תבריא אם לאו, כשהסיכויים אינם לטובתה. קיבלתי על עצמי שבאם הניתוח יעבור בהצלחה, אתרום מחצית מהסכום אותו חסכתי לנישואיה להכנסת כלה.'
האיש נשם עמוקות והמשיך: 'לא תאמין את ההמשך. שלשום אני חוזר הביתה, ובתיבת הדואר שתי מעטפות. האחת, עדכון מבית החולים כי הבדיקות העלו שהניתוח הצליח ובתי הבריאה. בעודי מתרגש מהבשורה אני פותח את המעטפה השניה, ומגלה מכתב בקשה להכנסת כלה, בסכום נאה מאוד.
הדבר הראשון שעשיתי, הוא להתקשר לשמוע כמה יש בתוכנית החיסכון שלה לחתונה. כשהבנתי שמחצית משווי תוכנית החיסכון הוא בדיוק הסכום שאותו יהודי מבקש להכנסת כלה, כבר הבנתי כי שתי המעטפות שידכו עצמן זו לזו!'

ככה זה כשאבא עומד למעלה, דואג ושומר. בצד אחד יהודי זקוק לישועה לרפואת בתו, בצד השני יהודי זקוק לישועה לנישואי בתו. הבוטח בהשם חסד יסובבנו - מסובב השם את כל ההתרחשויות עלי חלד, כדי ששניהם יזכו לישועה יחדיו!
רק אמונה בהשם, ביטחון באבא שלנו. ברוך הגבר אשר יבטח בהשם - ואז: והיה השם מבטחו!