שמחת החג

מאת: 
קטגוריה: מבט לחיים
ת. פרסום: 24 אוקטובר 2017
מהי הסגולה הגדולה לצאת מכל הצרות ולזכות לשמחה וישועות?
מתוך רוב שמחה והתרגשות, בעליצות ובחדווה, עומדות יהיו רגלינו בשערייך - הסוכה האהובה. הרחובות נראים כה ססגוניים - סוכות עץ ובד, דפנות מתנופפות ברוח וסכך ירוק רענן, ממלאים את מלוא האופק ומשרים אוירה חגיגית מיוחדת. שירת ה'הרחמן הוא יקים' מסוכת השכנים משתלבת בשירת 'ושמחת בחגך' הבוקעת מהסוכה שלנו, ויחדיו עולה מקהלה חגיגית, שמיחה ונעימה, לה אנו זוכים רק בחג הסוכות.
אין לב יהודי שאינו נרגש, שמח ועולץ, בבוא החג הנפלא הזה. אז נצא כולנו מבתינו, ניכנס בחדווה לסוכה המוארת, המקושטת, מרהיבת העין ומשמחת הלב. עתה תינתן לנו ההזדמנות לחבוק בידינו את ארבעת המינים, אגודה ירוקה ומרעננת, פרי עץ הדר נאה לצד ענפי לולב תמירים, עלי הדס יפים לצד ערבה ירוקה. ויהיו כל אלו לאחדים בידינו, לשמח את ליבנו, למען נזכה להיות בשמחה בחג הזה, אנחנו, משפחתנו, כולנו!

חג הסוכות נקרא 'זמן שמחתנו', ולא בכדי. זהו חג בו השמחה תופסת את המקום המרכזי, מצות 'ושמחת בחגך' נכתבה בתורה בחג הזה דווקא. יש לנו מצוה נדירה להיות בשמחה במשך שבוע תמים, 24 שעות ביממה, ללא הפסק של רגע. בחג הזה אנו שמחים!
וכאן עולה שאלה שראוי לייחד לה מחשבה: האמנם? והלא ההגיון אומר שהשמחה אפשרית בבית ממוזג כראוי, בישיבה על ספה נוחה, באכילה תחת קורת גג מגינה ונעימה. ובחג הזה - בדיוק הפוך: אנו עוזבים את הבית, את חומו הנעים ומיזוגו הקריר, ויוצאים לסוכה. בדרך כלל - בסוכה צפוף יותר, הכסאות פחות נוחים, בשעות היום קופחת השמש על ראשינו, ובלילה - צינה קרירה תחדור אלינו. הלזה שמחה ייקרא? וכי בתנאי חוסר נוחות כאלה ניתן להיות בשמחה?
התשובה היא, שחג הסוכות הוא המשך ישיר לימים הנוראים שעברו עלינו. עברנו את ראש השנה ואימת הדין, זכינו ביום הכיפורים ובטהרת הלב המובנית בו. בימים כאלה נעלים - שאגנו 'המלך' בדבקות, התמוגגנו בתפילות הנשגבות, חשנו כמה טוב ונעים להתרפק בחיקו של אבא שבשמים, הכרזנו שאנו קרובים ומחוברים אליו בכל נימי נפשנו, אוהבים אותו באמת וחפצים לעשות את רצונו.

ואז מגיע חג הסוכות. חג הסוכות הוא ההזדמנות הראשונה שלנו להוכיח את עצמנו לאבא שבשמים, להראות לו שאנו אמיתיים בהכרזתנו, שאנו אוהבים אותו באמת, שאנו חפצים בו, שאנו מתכוונים באמת בכך שביקשנו את קירבתו לאורך הימים הנוראים שחלפו. כי אז - אימת הדין היתה עלינו, ואך טבעי שנרצה להתקרב לה' בימים הללו, אבל עכשיו, בסוכות - זה הזמן להוכיח שהתכוונו באמת לכל מילה, שבאמת נכספה נפשנו לבורא עולם, לקרבתו ולעשות את רצונו!
לכן אנו כה שמחים בחג הזה, כי הוא נותן לנו את ההזדמנות לבטא, לראשונה השנה, ועם כל הלב ומעומק הנשמה, כי אהבתנו לבורא עולם אינה תלויה בתנאים גשמיים נוחים, ואינה תוצאה של אימת הדין. ההיפך, גם אחרי אימת הדין, וגם ללא התנאים הגשמיים המיטביים - אנו שמחים להיכנס ולחסות בצילו של אבא שבשמים, אנו מאושרים לקיים את מצוותיו!

העובדה הזו, היא הממלאת את ליבנו בשמחה עמוקה, היא שמובילה אותנו ליכולת לשמוח שבעה ימים רצופים, ללא הפסק של רגע. כי בכל רגע, בכל אכילה בסוכה ובכל שינה בה, בכל שהות בסוכה ובכל נטילת ארבעת המינים - אנו מביעים את אהבתנו לה', את שמחתנו בו, ומדגישים כי הדבר אינו תלוי בשבתנו על כסא נוח או תחת מיזוג אויר נעים. ההיפך - בכל מצב, בכל תנאי, בכל עת - אנו נכספים להתרפק על ה', ליהנות מזיו שכינתו, להתחבר אליו באמת!
הבה נשוש ונשמח בכניסתנו לחג הסוכות. ליבנו יימלא באושר גואה עת ניכנס לחסות בצלו של אבא, עת נכניס את כל גופנו אל ביתו, אל חיקו החמים והאוהב. הבה נשמח בקיום מצות הסוכה גם אם הדבר דורש מאיתנו מאמץ או חוסר נוחות - כי זה בדיוק מה שמעניק לנו את היכולת לאמץ בחוזקה את החיבור לאבינו שבשמים, זה בדיוק מה שנותן לנו את העונג לשמוח באמת, 'והיית אך שמח!'

במשך כל ימות השנה, יהודים רבים נושאים עמם מטעני צער, קשיים והתמודדויות. זה סובל מבעיות בריאות, אחר מתמודד עם בעיות אצל ילדיו, יש יהודים הממתינים לשמחות זמן רב ומצטערים בעיכוב הממושך, ואחרים מתקשים בפרנסתם ומחפשים מוצא מצער הפרנסה...
הנה תגלית יקרת ערך, שגילה הרה"ק ה'תפארת שלמה' מרדומסק זי"ע: הסוכה היא סגולה להינצל מכל צער, להיוושע מכל מצוקה. הלא כך פוסקת המשנה: 'מצטער - פטור מן הסוכה', וה'תפארת שלמה' דורש מילים אלו במתק לשונו:
'מצטער' - אדם השרוי בצערו, בכאבו, במצוקתו, תהא גדולה אשר תהא, הופך ל'פטור' - הוא יוצא בפטור מלא מכל צעריו וצרותיו, קשייו ומצוקותיו, 'מן הסוכה' - מכח חג הסוכות, מאוצר הברכה הטמון בסוכה!
הבה נתפוס את הסוכה בשתי ידיים, בחיבוק אמיץ של אהבה. נכון, לפעמים הסוכה קצת צפופה, לפעמים צריך לסעוד בתורנויות, לישון בלי פרטיות, ועלול להיות גם חם ומהביל. אבל הסוכה האהובה היא מצוה כבירה, שגם מוציאה אותנו מכל צרה וצוקה וגואלת אותנו מכל צער ויגון, לשמחות תמיד בלב שמח!