מעלת הקדושה

מאת: 
קטגוריה: דברי הרב
ת. פרסום: 15 יוני 2020
מה קורה בשמים כשמישהו מתגבר על נסיון של קדושה? כמה חשוב בשמים להתרחק מהטומאה.
הקדושה זוקפת את קומתו של האדם. אדם שהוא קדוש כל השרפים והאופנים שואלים עליו: מי זה פלוני אלמוני שהוא גדול כל כך. מאידך הטומאה כופפת את קומתו הרוחנית של האדם בעולמות העליונים. לא רואים אותו למעלה!
כמו שאנו אומרים בברכות "אשר קדשנו במצוותיו וציונו" כשאדם מקדש את עצמו, לא רק שהוא מרויח את הקדושה עצמה, אלא ככל שהוא יותר קדוש יש ערך גדול יותר לכל המצוות והמעשים טובים שלו, כל הברכות והתפילות שלו יש להם ערך אחר ודרגה אחרת. הלימוד התורה של אדם סתם אינו דומה ללימוד תורה של אדם קדוש, זה רמה אחרת בכלל, זה לא אותו דבר! וכמו שאומר דוד המלך ע"ה אומר "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך". גל עיני? וכי תורה לומדים עם העיניים?! אלא שכשהעיניים פגומות אי אפשר להבין תורה, כשהעיניים קדושות יש יותר הבנה, יותר נקיות, יותר קניין בתורה.
ויצר הרע יעשה הכל כדי שלא ילמדו תורה, כי התורה היא תבלין ליצר הרע, היא הורגת את היצר הרע. ולפעמים, יצר הרע מכשיל את האדם בעבירה כדי שלא ילך לשיעור תורה, כדי שיתייאש מעצמו.

אשרי מי שבא לכאן ממרחק ובאישון ליל, כמה זכותו גדולה, למרות הקשיים והניסיונות קובעים עיתים לתורה בעקביות תמיד. אדם שמקריב קרבן כספי או אחר, ובלבד שלא להפסיד שיעור תורה, יש ערך ללימוד שלו פי כמה וכמה. ולהפך, מי שמבטל תורה בגלל ריוח כזה או אחר, בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה.
בלק קורא לבלעם הנביא של אומות העולם לקלל את ישראל. מי היה בלעם? כתוב בפסוק "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה", ואמרו חז"ל בישראל לא קם אבל באומות קם ומיהו? זה בלעם בן בעור. במה היה בלעם גדול ממשה רבינו? שהיה יודע דעת עליון. ומפרשת הגמ' (ברכות דף ז) ואין כל בריה יכולה לכוין אותה שעה חוץ מבלעם הרשע דכתיב ביה ויודע דעת עליון -  מלמד שהיה יודע לכוין אותה שעה שהקדוש ברוך הוא כועס בה!

אם כן, כוחו של בלעם היה שהיה יודע לכוון אותה שעה, ומשה רבינו לא ידע זאת. והקב"ה ברוב אהבתו לעם ישראל, שינה את הטבע, וכל אותם הימים לא כעס! כמה הקב"ה אוהב אותנו אהבתי אתכם אמר ה'! בלעם לא הצליח לקלל את עם ישראל!
מה עשה בלעם הרשע? אמר לבלק תראה, הקב"ה לא רוצה לקלל אותם, אתן לך עצה לעקוף את הקב"ה, אלוקיהם של אלו שונא זימה תכשיל אותם בזימה ותראה מה קורה. ואכן, עצת רשעים התקיימה, ונפלו עשרים וארבע אלף במגפה! כמספר כל החיילים שמתו בכל מלחמות המדינה עד היום. בחטא העגל, עבודה זרה בעוד המלך במסיבו, מתו רק שלושת אלפים איש, וכאן מתו עשרים וארבע אלף איש! פי שמונה!! רואים אנו כמה הקב"ה שונא זימה!

אבל באמת הדברים נוראים אף יותר! הנה קראנו בפרשת שבוע שעבר, פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם, ולא כיליתי את בני ישראל בקנאתי. שימו לב למילים, "ולא כיליתי"! אילו פנחס לא היה עושה את מה שעשה היתה כלייה! לא רק עשרים וארבע אלף איש! ובמעשה שלו הציל את כל עם ישראל!!

הרי אנחנו יודעים שהקב"ה לא שורה במקום טומאה, אין הקדושה שורה במקום טומאה, איך שרתה השכינה על בלעם הרשע, טמא מטומא?! אלא שימו לב, בלעם הרשע כולו היה פגום, אבל אבר היה לו קדוש, זה העין שהייתה סתומה, שם שרתה השכינה! ולכן בלעם משתבח ואומר כמה פעמים "נאום הגבר שתום העין", כי בגלל העין שלא ראה בה שרתה עליו שכינה, כי את העין הזו לא טימא! מעתה נבין ונתפעל מה גודל מעלת העין! שעין אחת של בלעם כמה גדול הכוח שלה. א"כ יהודי קדוש, ששתי העיניים שלו קדושות איזה שכינה שורה עליו!! איזה קדושה יש בו!! איזה זכות להיות יהודי ולהיות קדוש וקרוב לבורא יתברך!
שבת שלום!