חומרת השבת

מאת: 
קטגוריה: דברי הרב
ת. פרסום: 04 מרס 2019
כמה חמורת מצוות השבת, שאפילו אדם יעשה צדקות כל ימי חייו ויחזיק את כל עולם התורה לא ינצל מיסורים אם לא ישמור את השבת.
אומר דוד המלך בתהילים (מזמור מט): אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו. אומר הזוהר הקדוש, אדם שהדבר הכי יקר שיש לו, לא נמצא אצלו, הוא כבהמה, איזה דבר הכי יקר יש לאדם - הנשמה שלו. איך יתכן שאדם אין לו נשמה? זה מי שמחלל שבת, יש כמה חלקים בנפש, לכל יהודי יש נפש רוח נשמה. אדם יכול לקדש את עצמו יותר ויותר עד שיקבל נפש רוח ונשמה, חיה יחידה זה כבר דרגות נוראות מחוץ לגוף, ורק יחידי סגולה באים לזה, לקבל אורות נפלאים ונוראים! אומר הזוהר הקדוש מי שמחלל שבת אפילו נפש של אדם מסתלקת ממנו, נשאר לו נפש בהמית בלבד! הוא והפרה אותו הדבר! הנשמה לא נמצאת אצלו, הוא נמשל כבהמה, הוא כבהמה על שתיים, אדם חושב אני אוכל שותה מבלה... אתה כלום! אינך יכול להרגיש הנאות רוחניות, כמו פרה, וכי פרה יודעת מה זה קדושה? וכי פרה תטבול במקוה?! אין לה נשמה! מי שמחלל שבת וטובל במקוה איזה משמעות יש לזה? הוא כבהמה!
אל יאמר אדם אם כך לא אלבש ציצית, ולא אניח תפילין, אלא להפך, יאמר לעצמו אני קדוש בן לעם קדוש אתחזק יותר ויותר בשמירת כל התורה והמצוות.

וצריך לדעת שיתרה מזו, אם יהיה  אדם מיליארדר ויחזיק את כל הישיבות וכל תנועות החסד, ישמח יתומים ויגל אלמנות. אם הוא מחלל שבת סופו לגיהנום. הוא לא קיים בשמים, לא רואים אותו.
פעם עבר החפץ חיים באיזה עיירה, ובוודאי כשהחפץ חיים בא כולם באים לראותו עומדים בתור לקבל ברכה ממנו. והנה הגיע עשיר גדול בעל מפעל גדול, ובידו חבילה גדולה של כסף לצדקה, החפץ חיים תופס את הידים שלו ובוכה ובוכה ובוכה... אמר לו על מה הרב בוכה, אני אתן כל מה שהרב דורש. אמר לו החפץ חיים אתה חושב שעל הכסף אני בוכה? על הידיים שלך שכל כך נדיבות אני בוכה על שילכו לגיהנום, מדוע אתה מחלל שבת?!

ולמה? כי אמנם מצות צדקה גדולה מאד, אבל צריך קודם כל שיהיה בסיס של היהדות, והשבת קודש זה הבסיס, אמנם צדקה מצילה מיסורים אבל רק אם יש בסיס, אם שומרים שבת, אבל אם אדם לא שומר שבת חסר לו הבסיס, וכשאין לו חלק בעם ישראל אין למעשים ערך.
שבת קשה לך לשמור?! אין עונג רוחני כמו שבת קודש, כמה מפסידים אלו שלא שומרים שבת כדת. ואמר הכתוב (דברים ד) ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום, רק מי שהוא דבוק בקב"ה קרוי חי מי שאינו דבוק בקב"ה אינו חי. כמו שכתוב (ירמיה ב) "אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בארות בארות נשברים אשר לא יכילו המים" מי שעוזב את הקב"ה הוא כמי שעוזב מי בושם להשתכשך במים צואים, כמי שעוזב מעיין מים טהור לשתות מי ביוב. אדם יבלה כל תענוגיו, יהיה בכל מקומות הבילוי ולא יבוא לחלקיק קטן מהנאתו הרוחנית של מי שלומד תורה בשבת.

שבת קודש היא מקור הברכה, מעיין מים טהור, מיום ראשון עד יום שישי לקראת שבת נכספה נפשי. מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, אומר רבי יעקב אבוחצירה זיע"א, ככל שאדם טורח בששת ימי המעשה, שהם כולם ערב שבת, כפי שיזכך נפשו בתורה ועבודה וגמ"ח, כך יזכה בשבת ויאיר עליו אורות עליונים והשגות גבוהות, אם אדם מדליק מנורה של עשר ואט יקבל אור של עשר ואט, מנורה של שישים ואט יקבל אור של שישים ואט, הכל לפי ההכנה של הנשמה. כמה שאתה יותר קדוש כך האורות העליונים המושפעים עליך הם יותר גדולים.

כתוב בספר ערבי נחל, אדם רוצה לחזור בתשובה, רוצה להתקדש ולהטהר, צריך שידע כי שמירת שבת היא הדרך להתקרב לקב"ה "תחילה למקראי קודש". כשאדם מקבל על עצמו להתחזק בשמירת שבת, הוא נכנס לחמישים שערי קדושה, ונחשב לאדם כאילו היה צדיק ארבע מאות יום רצופים! ולמה, כי כל הכח של הסט"א הוא בארבע מאות כחות, יש תיקונים שצריך ללבוש שק שזה גימ' ארבע מאות, להכניע כחות הסט"א. ומי ששומר שבת כאילו ארבע מאות יום היה צדיק במעשיו. שנזכה לשמור שבת כהלכתה, אמן.