פטירת רשבי

מאת: 
קטגוריה: דברי הרב
ת. פרסום: 23 מאי 2016
מה קרה ביום האחרון של רבי שמעון בר יוחאי וכיצד הוא נפטר, ומדוע אנו נוהגים להדליק מדורות בל"ג בעומר?
רבי שמעון בר יוחאי, התנא האלוקי, שנשמתו היתה צופה בעולמות העליונים, כל פמליא של מעלה שרפים ואופנים, היו יורדים לשמוע ממנו סודות התורה, והיו מצפים לזכות בכך, אדם הראשון ומשה רבינו היו מתגלים אליו, מלאך עלי אדמות. וישראל עם קדושים זה אלף שנה עולים מירונה, כל השנה כולה ובימי ההילולא בפרט, רבבות. אומר אני כי כשבאים לרשב"י, הצדיק לוקח את נשמתו של האדם רוחץ אותה ומחזירה אליו טהורה, ובלבד שיבוא בשביל לחזור בתשובה שלמה. ואוי לאלו שבאו מתוך חילול שבת, או בלי צניעות הראויה, ד' ירחם. ויש להרהר בתשובה לפני שבאים לצדיק. כ"כ האור החיים הקדוש. האור החיים הקדוש היה יורד מהחמור והולך על ארבע כדי לעלות מירונה, והיה אומר מי אנו שנעלה במקום אש שלהבת אשר עליונים ותחתונים שרפים רועדים במקום הזה. ושם במקום אש שלהבת באים מתוך עבירות ח"ו? אם מאמין אתה בצדיק, כיצד אתה יכול להשתתף בשמחתו, ולא לקיים המצוות...

ביום פטירתו גילה רשב"י סודות נוראים, שלא גילה ולא שמעה אוזן מעולם. האידרא זוטא סודות גילה רק הוא ביום פטירתו, עד שהגיע לפסוק חיים עד העולם, ובמילה חיים פרחה נשמתו, וכך מבוארים הדברים באדרא זוטא ...וההוא חסד (המשך מסודות התורה שגילה רשב"י לפני פטירתו) עולה לקודש הקודשים דכתיב כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם. אמר רבי אבא: לא סיים התנא הקדוש לומר חיים עד שנפטר, ואני כתבתי את ההמשך מסברא, ואחר כך שמעתי בת קול: אורך ימים ושנות חיים תוסיפו לך... כלומר, רבי אבא לא שמע ההמשך ולא ידע מדוע לא ממשיך רבי שמעון, כיון שלא יכול להרים עיניו מחמת האור הנורא שבקע ממנו, עד ששמע הבת קול אורך ימים וגו' ועוד בת קול כדלהלן. ממשיך רבי אבא באידרא ומספר: שמענו קול אחר: חיים שאל ממך וגו'. כל אותו היום לא פסקה האש מהבית, ולא היה מי שיכל להתקרב לבית, שהאש והאור הקיף את הבית (ולכן נוהגים להדליק מדורות בל"ג בעומר, שכל הלילה היה אש סביב לבית). כל אותו היום נפלנו על פנינו ובכינו. לאחר שהסתלקה האש ראינו את התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי שוכב על הרצפה, מעוטף, שוכב על ימינו ופניו מחייכים. ולאחר שמספר האידרא על מילות הפרידה ממשיך ואומר: היו נחלקים ביניהם חשובי הכפר ובני מירון צווחין שיקבר אצלם, ולאחר שיצאה המיטה עלתה באויר ואש לוהטת לפניה, שמעו קול האומר, בואו והתאספו להילולא דרשב"י יבוא שלום ינוח על משכבו, וכשבא למערה שמעו קל האומר, זה האיש כו'. זכאי חלקו לעולם וכמה עולמות גנוזות לו ועליו נאמר תנוח ותעמוד כו'.

מסופר בזהר הקדוש, פעם בא אליהו הנביא לפני רשב"י ואמר לו שאלה ששואלים הצדיקים בג"ע ואמר הקב"ה לשאול את רשב"י, ומיד אמר לו רשב"י תשובה. ואמר אליהו הנביא, אשריך שענית תשובה שהקב"ה אמר. וכדי לא להחזיק כביכול טובה לעצמו שלח לשאול אותך. אשריך שהקב"ה משתבח בך לעולם הבא, ועליך כתוב צדיק מושל ביראת אלוקים. לכל הצדיקים אין תשובה, ולרשב"י יש מיד את התשובה שהקב"ה רצה לענות אותה. אנחנו יהודים! במה נתפאר? בכדורגל?! ברדידות?! או אולי בשחיתות?! גונבים בפארקים, רוצחים, כדור ברגל! כבוד לעם ישראל! במקום להביא בנים לתורה ויראת שמים, הולידו בנים לגהנום. אני מכיר אדם שיש לו מסעדה, מכיר אותו שנים, הוא רב עם אחד המלצרים ועשה לו מכות ובושות, הוא מתחצף אליו ואומר לו אשבור לך את האוטו, מקלל אותו בפני אשתו. אמרתי לו אם זורעים קוץ יצא קוץ, איך אפשר שמחינוך חילוני יצא בן אדם.

שלמה המלך אומר בסוף ספר קהלת, "סוף דבר הכל נשמע, את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם"! הדבר היחיד שעושה בן אדם, זה יראת שמים!! אמהות בוכות והורים בוכים על ילדים הרוסים, על חברה הרוסה.
ראו מפעלות ד' בארץ, ראו את הצדיקים! את רבי שמעון בר יוחאי, את רבי מאיר בעל הנס! (דברים ד) ואתם הדבקים בד' אלקיכם חיים כלכם היום מי שדבק בקב"ה הוא חי ומי שפורש ממנו הוא כפורש מן החיים, אותי עזבו מקור מים חיים", למה? "לחצוב להם בורות נשברים אשר לא יכילו המים" (ירמיה ב). בארות חיים הם השבת והתפילין, שיעורי תורה, זה מקור מים חיים, תהיה בן אדם. זה הקשר אליו ית', התנתקות מהם היא התנתקות מהקב"ה!!

מסופר בזהר הקדוש שיומים ישבו רבי שמעון ור' אלעזר ולמדו, ומרוב דבקות בתורה לא חשו ולא ידעו שעברו יומיים ולא אכלו ולא שתו! ואמרו אם מיומיים של תורה כך, משה רבינו שלמד ארבעים יום על אחת כמה וכמה שלא מרגיש רעב וצמא.
ומסופר עוד בזהר הקדוש, שהיה מקום שהיה שם מגפת הדבר, ורבי שמעון אמר אני כאן ודבר כאן? ופסק הדבר! תלמידיו של רבי שמעון היו לומדים מרשב"י תורה, היו צריכים להסתיר פניהם מנו, מרוב אורה, וכשיצאו לרחוב לא יכלו להסתכל בפניהם מהאור שבקע מהם.
ומלאך המות פחד מרשב"י, פעם לימד את תלמידיו, וידע כי רבי יצחק תלמידו מגיע גם הוא, ומלאך המות מרקד לפניו, אמר לבנו רבי אלעזר, עמוד בפתח וכשיגיע רבי יצחק אמור כך: מי שרגיל להכנס יכנס ומי שאינו רגיל להכנס שלא יכנס, ומלאך המות נשאר בחוץ, ואמר רשב"י לרבי יצחק היית צריך למות אך אני מעמידך בחיים עד יום מותי! מלאך המות כבר בא, אבל רשב"י גוזר והקב"ה מקיים, אין כניסה למלאך המות. ועוד מבואר שכשהיה מוסר שיעורים בחוץ, והיה שם שמש, היו העצים מתכופפים להסתיר השמש ממנו, וכשלא היה מספיק היו באים אלפי ציפורים להצל. כל הבריאה כפופה לצדיק. איזה מעלה יש לעם ישראל - רק תלמד תורה וכל הבריאה כולה תתכופף אליך!