ספק בקריאת שמע ובברכותיה

מאת: 
קטגוריה: הלכות תפילה
ת. פרסום: 05 מרס 2018
אם הסתפק אם קרא קריאת שמע האם צריך לחזור ולקרוא? אם באמצע קריאת שמע התבלבל במילים מאיפה צריך לחזור ולקרוא??
1. הקורא קריאת שמע למפרע לא יצא ידי חובה, והיינו שקרא סדר בפסוקים לא כסדר כגון שקרא פסוק "ושננתם לבניך וכו'" לפני פסוק "והיו הדברים האלה וכו'", אבל אם הקדים פרשה אחת לשניה כגון שקרא פרשת "והיה אם שמוע וכו" לפרשת "ואהבת", או שקרא פרשת "ציצית" לשתי הפרשיות הקודמות, לכתחילה אין לעשות אולם בדיעבד יצא ידי חובה.

2. אם קרא קריאת שמע ודילג פסוק אחד באמצע הקריאה, צריך לחזור לאותו פסוק שדילג עליו ולקרוא מתחילת הפסוק ומשם ימשיך הלאה, ואין לקרוא את הפסוק וימשיך היכן שהיה משום שזה קורא קריאת שמע למפרע, ואם דילג על פסוק ואינו יודע איזה פסוק דילג, צריך לחזור לתחילת הפרשה שבה יש לו ספק איזה פסוק דילג, וכן אם התבלבל במילים ואינו יודע היכן הוא הדין הוא שצריך לחזור לתחילת הפרשה שיש לו שם ספק, וכל דין זה בשוגג אולם אם במזיד דילג צריך לחזור לתחילת קריאת שמע מההתחלה.
אם דילג תיבה אחת באחד מן הפסוקים, יש להחמיר שיחזור לראש אותו פסוק וימשיך משם והלאה על סדר הקריאה.

3. אם סיים פרשה ואינו יודע איזה פרשה סיים אם פרשה ראשונה או פרשה שניה, יחזור לסוף פרשה ראשונה "ואהבת", ויתחיל פרשה שניה "והיה אם שמוע תשמעו וכו'".

4. אם אמר פסוק "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך" ואינו יודע איפה הוא נמצא, אם בפרשה ראשונה או בפרשה שניה, צריך לחזור לפרשה ראשונה וימשיך משם כסדר, אולם אם מצא את עצמו אומר "למען ירבו ימיכם" אם כן חזקה שהוא נמצא בפרשה שניה, שכן מחמת לשונו המשיך כן ואם כך סימן שהוא נמצא שם, והוא הדין בכל מקום שהוא מוצא את עצמו בשעת קריאת שמע באמצע פסוק מסוים יש לומר שחזקה שהוא אמר את כל מה שלפניו.
וכן אם קורא קריאת שמע עם הציבור ביחד ופתאום הוא נמצא בפסוק "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך", ואינו יודע איפה הוא נמצא אם בפרשה ראשונה או בפרשה שניה, ושמע את הציבור שהם ממשיכים "למען ירבו ימיכם וכו", יש לתלות שהוא נמצא עם הציבור ולכך ימשיך "למען ירבו ימיכם", והוא הדין להיפך אם שומע מהציבור שהמשיכו "והיה אם שמוע וכו'" יש לתלות שהוא נמצא עם הציבור ולכן ימשיך "והיה אם שמוע וכו'", וכל זה שהוא אומר אם הציבור קריאת שמע דהיינו שקורא עמהם, אבל אם קורא לאט מידי אזי יש לתלות שהוא נמצא בסוף פרשה ראשונה, אפילו שהוא שומע את הציבור אומרים "למען ירבו ימיכם וכו'".

5. לכתחילה אין להפסיק אפילו בשתיקה בקריאת שמע ובברכותיה, אולם אם ממתין ב"שירה חדשה" שבסיום ברכת "אמת ויציב" לענות לקדיש או קדושה רשאי לעשות כן, כיוון שאם יתחיל שמונה שערה אינו יוכל לענות לדברים שבקדושה, ולמנהג הספרדים ועדות המזרח אם הפסיק באמצע קריאת שמע וברכותיה, אזי אפילו אם "שהה כדי לגמור את כולה" ימשיך ממקום שהפסיק ואין צריך לחזור לראש, ואפילו עשה כן כמה פעמים (שהה כדי לגמור את כולה הכוונה שהפסיק שיעור של זמן שבאותו הזמן שהפסיק היה יכול לומר את כל קריאת שמע מתחילה ועד הסוף), אולם מנהג האשכנזים אם שהה כדי לגמור את כולה מחמת שהיה אנוס כגון שהיה צריך לנקביו ואינו יכול להמשיך להתפלל או שהיה במקום מטונף שאסור לו להתפלל שם, צריך לחזור ולקרוא קריאת שמע מתחילתה, ואין הבדל בין אם הפסיק באמצע הפרשה או בין הפרשות, ואם זה אינו מחמת אונס אלא שהיה יכול להמשיך צד עצמו ורק הפסיק מסיבה אחרת ימשיך ממקום שהפסיק.
ואין הבדל בסעיף זה אם הפסיק השתיקה או בדיבור (אף על פי שאסור לדבר), ואפילו אם הפסיק בדיבור במזיד מעיקר הדין ימשיך ממקום שהפסיק, אולם המחמיר לחזור לתחילת קריאת שמע אם הפסיק במזיד תבוא עליו ברכה, אולם בברכות קריאת שמע שיש שם ספק ברכות להקל אין לחזור לראש אלא תמיד יחזור למקום שהפסיק.

6. אם נסתפק אם קרא קריאת שמע וברכותיה, צריך לחזור ולקרוא קריאת שמע עם ברכותיה, ואין בזה ספק ברכות להקל, אבל אם קרא קריאת שמע ונסתפק אם אמר ברכותיה, אין צריך לחזור ולברך ברכות קריאת שמע, וכל זה דווקא לענין קריאת שמע אבל בשאר מצוות התורה אפילו אם יש ספק אם עשה את המצוה שהדין הוא שחייב לחזור ולעשות את המצוה אולם אינו רשאי לברך עליה, כגון אם יש לו ספק אם שמע תקיעת שופר הדין הוא שחייב לחזור ולשמוע את התקיעות אולם אין לו לברך, והטעם שקריאת שמע שונה כיוון שכך הייתה התקנה מעיקרא לאמרה עם ברכותיה.
ואם יודע בוודאות שקרא פסוק "שמע ישראל", ונסתפק אם קרא שאר קריאת שמע ונסתפק גם אם אמר ברכות קריאת שמע, צריך לחזור ולקרוא קריאת שמע אבל אינו מברך לפניה ולאחריה.   
אם עבר כבר זמן קריאת שמע ונסתפק אם קרא קריאת שמע, צריך לחזור ולקרוא קריאת שמע, אולם אין לו לברך על ברכותיה לא לפניה ולא לאחריה, וברכת "אמת ויציב" צריך לאומרה בלי ברכה, ואם יודע בוודאות שאמר ברכת "אמת ויציב" ויש ספק אם אמר קריאת שמע, הדין בזה שאינו צריך לחזור קריאת שמע שמסתמא כבר אמר קריאת שמע, ומכל מקום טוב שיחזור ויקרא קריאת שמע.