המאחר לתפילה

מאת: 
קטגוריה: הלכות תפילה
ת. פרסום: 20 יוני 2017
מה יעשה אדם שהגיע מאוחר לתפילת שחרית, סדר העדיפויות על מה לדלג, בפסוקי דזמרה, בקורבנות, ובשבת.
1. מי שהתאחר לבא לבית הכנסת ומצא ציבור שעומדים בפסוקי דזמרה או בברכות קריאת שמע, ואם יתפלל כסדר התפילה הרגילה לא יספיק להתפלל עם הציבור שמונה עשרה, לכן צריך לדלג על חלק מהתפילה, ולכן כל ציבור הוא לעצמו, שכן יש ציבור שהם מתפללים לאט ולכן יכול לקרוא את כל פסוקי דזמרה כסדר וגם ברכות קריאת שמע, ויש ציבור שמתפללים מהר מאוד ואם יקרא חלק מפסוקי דזמרה לא יספיק להתפלל עם הציבור, וכן יש אדם שהוא מתפלל מהר ויש אדם שמתפלל לאט, ולכן כל מקרה בעצמו, ומה שנרשום כאן הוא כללים ראשים, וכל אדם יראה וידע לעצמו.

2. אם בא לבית הכנסת מצא ציבור מתפללים, ואין לו שהות לומר כל ברכות השחר וברכות התורה, הדין הוא שצריך שיאמר ברכת "אלהי נשמה" עד סוף הברכה "המחזיר נשמות לפגרים מתים", מפני שאם לא יברך את ברכת "אלהי נשמה" ויתפלל שמונה עשרה אינו יכול לברכה אחר שכבר התפלל שמונה עשרה, מפני שיצא ידי חובה בברכת מחיה המתים שבתפלת שמונה עשרה, ואחר שברך "אלהי נשמה" יברך ברכות התורה, מפני שאם לא יברך ברכות התורה קודם התפילה אינו רשאי לברך לאחר התפילה, שהרי כבר יצא ידי חובה בברכת "אהבת עולם" בברכות קריאת שמע, ויתעטף בטלית ויניח תפילין, ואחר כך יאמר "ברוך שאמר" ואשרי ומזמור "תהילה לדוד" עד סוף המזמור, ומזמור "הללויה הללו את ה' מן השמים" עד סוף המזמור, ומזמור "הללויה הללו אל בקדשו" עד "כל הנשמה תהלל יה הללויה", ואחר כך יברך ברכת "ישתבח", וימשיך ברכות קריאת שמע כסדר עם קריאת שמע, ויתפלל שמונה עשרה עם הציבור או שיתפלל עם חזרת השליח ציבור, שגם מי שמתפלל עם חזרת השליח ציבור נחשבת תפילתו לתפילה בציבור.

אם רואה שאינו מספיק לומר את כל הנ"ל כדי להתפלל עם הציבור, ידלג על מזמור "הללויה הללו את ה' מן השמים", ואם יש צורך ידלג גם על מזמור "הללויה הללו אל בקדשו", ויאמר רק ברכת "ברוך שאמר" ו"אשרי יושבי ביתך" ומזמור "תהילה לדוד" וברכת "ישתבח".
אולם אם רואה שיש לו שהות לומר עוד קצת מזמורים מלבד המזמורים של אשרי "תהילה לדוד" ומזמור "הללו את ה' מן השמים" ומזמור "הללו אל בקדשו", ועדיין יכול להספיק להתפלל בציבור, יאמר את כל המזמורים מ"הללויה הללי נפשי את ה'" עד מזמור "הללויה הללו אל בקדשו", ואם יש לו עוד שהות יאמר "ויברך דוד" עד "לשם תפארתך", ואם יש לו עוד שהות יאמר גם שירת הים.
ואחר שדילג חלק מפסוקי דזמרה וסיים את תפילתו, ישלים את מה שהחסיר מפסוקי דזמרה אולם לא יברך עליהם לפניהם (ברכת ברוך שאמר) ולא יברך לאחריהם (ישתבח), וכן גם ישלים כל פרשת העקדה והקורבנות ופסוקי הודו.

3. אם אין לו שהות לומר "פסוקי דזמרה" כלל כדי שיספיק להתפלל עם הציבור שמונה עשרה או עם חזרת השליח ציבור, הדין הוא שידלג על כל "פסוקי דזמרה" ויתחיל ישר מברכת "יוצר אור" ויקרא קריאת שמע עם ברכותיה, ואחר שיסיים שמונה עשרה ישלים את כל "פסוקי דזמרה" אולם לא יברך  ברכת "ברוך שאמר" וברכת "ישתבח", שכן ברכת "ברוך שאמר" וברכת "ישתבח" נתקנו לומר רק לפני תפילת שמונה עשרה, וכן בוודאי שישלים את כל העקדה והקורבנות ופסוקי הודו.

4. אם הגיע לבית הכנסת ורואה שיש לו זמן כדי לומר את כל פסוקי דזמרה, ויש לו עוד זמן כדי לומר חלק מסדר הקורבנות, יתחיל לומר "לפיכך אנחנו חייבים להודות וכו'" ויאמר פסוק שמע ישראל וכו' ופסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", ורחק כך יאמר פרשת התמיד ופטום הקטורת עד רבי ישמעאל אומר (שמכאן ידלג), ויאמר "אנא בכח" עד איזהו מקומן (ואם יש עוד קצת זמן יאמר איזהו מקומן), ואחר כך יאמר פסוקי הודו.

5. אם אירע כן שאיחר לתפילה בשבת, ולא יספיק להתפלל עם הציבור אם יאמר כל "פסוקי דזמרה" וגם "נשמת כל חי", עדיף שידלג "נשמת כל חי" ממה שידלג על חלק אחר מ"פסוקי דזמרה", אולם אם אין זמן לומר גם את המזמורים שמוסיפים לפני ברוך שאמר בשבת וגם לומר כל "פסוקי דזמרה" וגם "נשמת כל חי", עדיף שידלג על המזמורים שמוסיפים בשבת קודם "ברוך שאמר", כדי שיוכל לומר כל "פסוקי דזמרה" וגם "נשמת כל חי".
ואם יש לו קצת זמן לומר את המזמורים שאומרים בשבת לפני "ברוך שאמר", יאמר המזמור "השמים מספרים", ומזמור "לדוד בשנותו", ומזמור "תפילה למשה".