צום תשעה באב

מאת: 
ת. פרסום: 15 יולי 2013
הלכות ודיני צום תשעה באב, חמישה עינויים האסורים, תפילות ומוצאי תשעה באב.
במשנה במסכת תענית (דף כו עמוד ב') רשום שבתשעה באב ארעו חמישה דברים:
1.נחרב בית המקדש הראשון.
2.נחרב בית המקדש השני.
3.נגזר על עם ישראל שיצאו ממצרים מגיל 20 שנה ועד 60 שנה שלא להיכנס לארץ ישראל.
4.העיר ביתר שהייתה עיר גדולה בארץ ישראל נפלה בידי הרומאיים ונהרגו שם אלפי רבבות מעם ישראל.
5.טורנוסרופוס הרשע חרש את ההיכל וסביבו.

ולכן קבעו חז"ל חמישה עינוים:
1.אסור לאכול ולשתות.
2.איסור תשמיש המיטה.
3.איסור רחיצה.
4.איסור סיכה, היינו לסוך את הגוף בשמן או במשחה.
5.איסור נעילת הסנדל, היינו לנעול נעליים של עור.

כל האיסורים הללו נוהגים מתחילת הצום ועד סופו (מליל ט' באב משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים של ט' באב), ואיסורים אלו נוהגים בין באנשים בין בנשים.
אסור לרחוץ גופו בין במים חמים בין במים צוננים אפילו מקצת גופו (כגון ידיו או רגליו), ואסור אפילו להושיט את אצבעו במים, אולם כל מה שאסרו חז"ל זהו דווקא ברחיצה של תענוג אבל אם למשל ידיו מלוכלכות בבוץ או בדם שנטף ממנו מותר לו לרוחצו כיוון שאינה רחיצה של תענוג, וכן אם התינוק עשה צואה וצריך לשוטפו איפה שליכלך מותר לעשות כן, וכן מותר לשטוף את ידיו לאחר מכן לנקות את ידיו מהצואה.

בבוקר שאדם קם מהשינה יטול ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו ויטול שלוש פעמים לסירוגין ויברך על נטילת ידים, וכן אם יצא מבית הכסא ועשה צרכיו יטול ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו אולם אם ידיו התלכלכו רשאי לשטוף את מקום הלכלוך, וכן לא ירחץ פניו אלא לאחר שניגב ידיו במגבת ועדיין ידיו לחות קצת יכול לעבירו על פניו, וכן מי שיש ליפלוף בעיניו ודרכו לרוחצו במים יכול לרחוץ ולהעבירו מעל עיניו כי אין רחיצה זו לשם תענוג.   
אישה שרוצה לבשל למוצאי הצום אוכל מותר לה לרחוץ את המאכלים במים (והמנהג להכין צרכי הסעודה למוצאי הצום רק אחרי חצות היום ביום תשעה באב).
אסור לנעול מנעלי עור אפילו ששם גרבים על הרגל וכן אסור אפילו אם זה מחופה עור, אבל נעליים של גומי או בד ושאר מינים מותר וכן קבקאב שזה מנעל שיש בראשו רצועת עור מותר ללובשו משום שהרצועה נועדה כדי שהנעל תאחז ברגל והיא לא נועדה להגן על הרגל.

ברכת "שעשה לי כל צרכי" יכול לברך בתשעה באב, אף על פי שבתשעה באב אסור בנעילת הסנדל, מכל מקום כיוון שברכה זו נתקנה על מנהג העולם.
אסור לסוך בשמן או משחה אפילו מקצת גופו אולם מי שיש לו חתכים יכול לסוך כי זו אינה סיכה של תענוג.
אסור ללמוד תורה בתשעה באב משום שהתורה משמחת לב האדם כדכתיב "פקודי ה' ישרים משמחי לב" (תהילים פרק יט' פסוק ט'),וכן אסור ללמוד משנה וגמרא והלכה, אולם מצוות חיוב לימוד תורה נוהגת גם בתשעה באב ולכן ילמד בדברים המותרים שהם דברים הרעים כגון:ספר איוב, דברים הרעים בספר ירמיה, מדרש איכה (וידלג על קטעי הנחמה שיש שם) הלכות אבלות נידוי וחרם, גמרא מסכת גיטין דף נה' עמוד ב' בסוף עד דף נח' עמוד א' שעוסקת בעניני החורבן, וכן ספרי מוסר המעוררים את ליבו של האדם בתשובה.

אין לקרוא תהילים בתשעה באב שגם תהילים הם משמחי לב, ומכל מקום אם זה דרך בקשה ותפילה על חולה מותר וכן יש להקל למי שאינו בקי ללמוד תורה ויש חשש שיתבטל, וכן לנשים יש להקל באמירת תהילים.
אסור לומר לחברו שלום בתשעה באב ואם הקדימו לו שלום יענה בשפה רפה ובכובד ראש, ומכל מקום מותר מעיקר הדין לומר בוקר טוב או ערב טוב אולם טוב להחמיר שגם את זה לא לומר , ומותר לשאול את חברו בצום איך הוא מרגיש ואינו נכלל באיסור שאילת שלום.

אסור לצחוק ולנהוג בקלות ראש בתשעה באב, ולכן לא יטייל אדם אפילו לבדו בתשעה באב בעיר כדי שלא יבוא לידי קלות ראש, וכן לא יקח תינוק לשחק איתו כדי להעביר את הזמן אולם אם בוכה ברור שמותר להרגיעו, ופשוט שמותר ללכת לצורך בית הכנסת או לקנות דברי מאכל לצורך סעודת הערב.
בליל תשעה באב וביומו עד חצות היום המנהג לשבת על הארץ בבית הכנסת להראות מנהג אבלות על חורבן הבית, ומעיקר הדין מותר לשבת על כסא בביתו והמחמיר לשבת על הארץ תבוא עליו ברכה.
גם מי שאינו נוהג לעשות "תיקון חצות" כל השנה מכל מקום ראוי שלפחות בתשעה באב יעשה תיקון חצות בלילה, ועושים בלילה רק "תיקון רחל", וביום תשעה באב אלו שנהגו לעשות בחצות יום תיקון רחל בבין המצרים לא יעשו ביום תשעה באב בחצות יום, מכיוון שאנו בטוחים בחסדי ה' יתברך שרחמיו להתנחם וכבר אז בחצות יום נולד המשיח.

במוצאי תשעה  באב נוהגים לברך "ברכת לבנה", וילבש מנעליו ויטול את שתי ידיו עד סוף הפרק, וטוב שיטעם משהו לפני "ברכת הלבנה".      
מוצאי תשעה באב מותר לכבס ולהתרחץ אפילו המים חמים ולהסתפר, אולם המנהג שלא לאכול בשר ולא לשתות יין וכן לא לברך ברכת "שהחיינו" עד מוצאי י' באב, (היינו יום אחרי תשעה באב עד הלילה).