דיני הצומות

מאת: 
ת. פרסום: 15 מרס 2013
הלכות תענית ציבור של י"ז בתמוז, ג' בתשרי ועשרה בטבת.
א. כבר כתבנו לעיל בדף הקודם ששלושת הצומות הללו מתחילים מעלות השחר עד צאת הכוכבים, מכל מקום אם ישן בלילה (שלפני התענית ובבוקר מתחיל הצום) וקם משנתו באמצע הלילה אסור לו לאכול ולשתות אפילו שעוד לא התחיל הצום , כיוון שהלך לישון הסיח דעתו מן האכילה והשתייה ולכן נחשב כאילו נכנס לתענית , ולכן אם רוצה לאכול ולשתות לפני עלות השחר צריך לעשות תנאי לפני שהולך לישון שכוונתו לקום במהלך הלילה לאכול ולשתות, ובדיעבד אם שכח ולא עשה תנאי וקם לפני עלות השחר אסור לאכול, אולם לשתות אם מרגיש צימאון השותה יש לו על מי שיסמוך ובפרט אם רגיל לקום ולשתות במהלך הלילה.

ב. אין מן הנכון לשטוף את הפה ביום הצום אולם בפחות מרביעית במקום צורך מותר, ויזהר שלא יבלע את המים, ולכן מי שקשה לו בבוקר שהוא קם משנתו לא לצחצח שינים ביום התענית או מי שיש לו ריח רע מפיו מותר לו לצחצח שיניו או לשטוף את פיו וכמובן שיזהר שלא יבלע את המים ויכניס לפיו פחות מרביעית (היינו 81 גרם).

ג. מי ששכח ובירך על מאכל או על משקה ביום התענית ולפני שטעם נזכר שהיום צום יטעם כל שהוא מן המאכל או מהמשקה כדי שברכתו לא תהיה לבטלה, (משום שברכה לבטלה לדעת מרן השולחן ערוך זה איסור דאורייתא ואיסור אכילה ביום התענית הוא מדרבנן ואע"פ שיש אומרים שחיוב התענית הוא מדברי קבלה היינו מדברי נביאים מכל מקום זה בוודאי אינו חיוב מדאורייתא), אולם פשוט שאחר שטעם אסור לו להמשיך לאכול או לשתות וצריך להמשיך ולהתענות.

ד. צריך לומר עננו בתפילה ביום צום התענית (ונכתוב על זה בסיעתא דשמיא במאמר הבא) והנה אם אכל ביום התענית בשוגג או שבירך בטעות שהדין הוא כמו שכתבנו בהלכה ג' אזי אם אכל פחות מככותבת הגסה (ככותבת הגסה זה תמר עם הגרעין שלו שזה 54 גרם) אז רשאי לומר עננו בתפילתו ואינו נחשב כשקרן בתפילתו שעדין לעניין תענית נחשב מעונה (משום שחז"ל למדו שעד ככותבת הגסה אין ישוב הדעת לגוף לעניין אכילה), אולם אם אכל יותר מככותבת הגסה אינו רשאי לומר בתפילתו עננו אולם עדין צריך להמשיך ולהתענות עד צאת הצום.

ה. מותר לעשן סיגריות ביום צום התענית.

ו. הכהנים נושאים את כפיהם בתפילת מנחה, ולכן יקבעו את תפילת המנחה כ-40 דקות לפני השקיעה כדי שעד שיגיע השליח ציבור בחזרה לברכת כהנים יהיה זה בתוך חצי שעה קודם השקיעה. אולם אם התפללו מנחה אחר פלג מנחה (שעה ורבע בשעות זמניות קודם צאת כוכבים) לכתחילה לא יעלו הכהנים לדוכן אולם אם עלו לא ירדו ובמקום שנהגו שהכהנים עולים לדוכן אחר פלג מנחה יש להם על מה שיסמוך, אבל אם מתפללים מנחה בעוד היום גדול (לפני פלג מנחה) אין לכהנים לישא את כפיהם ואפילו במקום שנהגו לעלות לדוכן יש להנהיג שלא יעלו.

ז.כהן שלא צם לא ישא את כפיו, ויצא מחוץ לבית הכנסת בזמן נשיאת הכפיים.