תשעה באב שחל במוצאי שבת

מאת: 
ת. פרסום: 21 יולי 2015
הבדלה במוצאי תשעה באב ומה הדין אדם שחולה מתי צריך להבדיל, מתי צריך להחליף בגדי ונעלי שבת?
השנה (תשע"ח 2018) חל תשעה באב במוצאי שבת ויש כמה הלכות שצריכים להוסיף, ונבארם כאן במאמר בסיעתא דשמיא.

כיוון שתשעה באב הוא צום מדרבנן, לכן אם חל בשבת אנו דוחים את הצום ומתחילים לצום במוצאי שבת, ובאותה שבת שחל בה תשעה באב הגמרא אומרת שאסור לנהוג מנהג אבלות ומעלה שולחנו בשר ודגים וכל מיני דמיטב, וישמח באותה שבת כיוון שאסור לערב את אבלות ירושלים בשמחת השבת, וישיר שירי שבת ויתענג בשבת, וכתב המגן אברהם שכל מי שנמנע מאכילת בשר ושתיית יין באותה שבת שחל בה תשעה באב מחמת אבלות על החורבן, עבירה היא בידו משום שחכמים דחו את הצום ואין להראות בשבת שום מנהג אבלות אלא צריך להראות שמחת השבת ולכבדה.

אף על פי שבשאר השבתות אפשר להמשיך ולאכול סעודה שלישית אחרי השקיעה, מכל מקום כיוון שבמוצאי שבת חל תשעה באב, אין לאכול אחר השקיעה, ולכן צריך להיזהר ולשים לב לסיים את הסעודה השלישית כמה דקות קודם השקיעה.

אסור להכין שום דבר בשבת לצורך מוצאי שבת, אפילו שמוצאי שבת חל צום תשעה באב, ולכן אין להחליף בגדי שבת ואת נעלי העור בשקיעת החמה (אף על פי שאם תשעה באב חל ביום חול באמצע השבוע אסור משקיעת החמה ללבוש נעלי עור אלא צריכים להחליפם קודם השקיעה), ולכן ישארו עם בגדי שבת ועם נעלי השבת עד לאחר כעשרים דקות אחר השקיעה משום שיש מצוה להוסיף מחול על קודש וזה דוחה את איסור נעילת נעלי עור בתשעה באב, ורק אחר שעברו כעשרים דקות יחליפו בגדי שבת לבגדי חול ויורידו את נעלי העור וינעלו נעלים שמותרים בתשעה באב, וקודם שמחליף את בגדיו ונעליו יאמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול".

השנה (תשע"ה) שצום תשעה באב הוא דחוי וצמים במוצאי שבת אין דיני שבוע שחל בו תשעה באב נוהגים ולכן מותר להסתפר לפני שבת וללבוש בגדים מכובסים ולכבס בגדים, אולם יש להיזהר כאשר מחליף בגדי השבת בבגדי חול שלא יבוא וילבש בגד מכובס, כיוון שאסור ללבוש בתשעה באב בגדים מכובסים, ולכן ילבש בגד לפני תשעה באב כשעה ואז אין לו דין של בגד מכובס, ואז שיחליף בגדי שבת ישים את אותו הבגד שכבר לבשו (ועיין במאמר "דיני ומנהגי שבוע שחל בו תשעה באב", איזה בגדים יש להכין, וכמה זמן צריך לשים את הבגדים על גוף האדם).

בתשעה באב דחוי שמתחילים לצום במוצאי שבת צריך לברך ברכת "מאורי האש", ולכן בבית הכנסת השליח ציבור מברך על הנר "מאורי האש" קודם קריאת מגילת איכה, ומכוון להוציא את הציבור ידי חובה, ויש להיזהר ולהתקרב לנר כדי שיוכלו להנות מאורו, ואם יודע שלא יוכל להנות מאורו כגון שיש קהל רב בבית כנסת יעשה ברכת "מאורי האש" על הנר בביתו קודם שיצא לבית הכנסת, או אחרי שיחזור מתפילת ערבית, ולכן מי שנאנס ולא יכל לבא לבית כנסת ידליק בביתו נר ויברך עליו ברכת "מאורי האש", וגם הנשים חייבות בברכת "מאורי האש", ולכן יש להזכיר להם שבמוצאי שבת ידליקו נר ויברכו עליו ברכת "מאורי האש".

כאשר חל תשעה באב בשבת ודוחים אותו ליום ראשון, צריך לעשות הבדלה ביום ראשון לפני שאוכלים ושותים (כיוון שאי אפשר לעשות הבדלה במוצאי שבת שאז מתחיל צום תשעה באב), וצריך לברך "בורא פרי הגפן" וברכת "המבדיל בין קודש לחול", ואין צריך לומר את כל הפסוקים שאומרים לפני הבדלה (ראשון לציון הנה הנם וכו') כיוון שהם נתקנו לומר במוצאי שבת, וכן אין לברך ברכה על הבשמים, ומי שפטור מן הצום כגון חולה או מעוברת או מינקת (שהם פטורים מן הצום, בתשעה באב שהוא דחוי) יעשו הבדלה במוצאי שבת כיוון שאינם צמים ויברכו ברכת "בורא פרי הגפן" וברכת "בורא מאורי האש" וברכת "המבדיל בין קודש לחול", וישתו מלוא לוגמיו (41 גרם), ומי שפטור מן הצום ועושה הבדלה במוצאי שבת יכול להוציא את בני ביתו בהבדלה במוצאי שבת (למרות שהם צמים), והמבדיל עצמו שהוא פטור מן הצום יעשה את ההבדלה וישתה מלוא לוגמיו (41 גרם), והשומעים לא יטעמו כלום מן ההבדלה, והשומעים גם לא צריכים לחזור ולהבדיל במוצאי תשעה באב כיוון שכבר שמעו הבדלה.

בתפילת ערבית של מוצאי שבת שחל תשעה באב במוצאי שבת צריך להזכיר "אתה חוננתנו" כמו בכל מוצאי שבת, ואם שכח ולא אמרו אין צריך לחזור ולהתפלל, ואין אומרים "ויהי נועם... שובה וכו", ומזמור "יושב בסתר עליון", אלא החזן אומר "יהי שם וכו" וקדיש תתקבל.

מעיקר הדין מותר במוצאי שבת (שהוא ליל תשעה באב) לשטוף את הכלים של שבת, ואם יש צורך לשטוף במים חמים (כגון שהלכלוך קשה להוציאו) גם כן מותר, ואם אפשר לשים כפפות על הידים עדיף, ויש כאלו שאוסרים לשטוף את הכלים שנשארו בשבת והמחמיר תבוא עליו ברכה.

כשחל תשעה באב בשבת ונדחה למוצאי שבת (כגון השנה שהוא דחוי), מותר לאכול בשר כשיוצא הצום (היינו יום ראשון בלילה), כיוון שזה יא' באב, ורק שצמים בתשעה באב שהוא לא דחוי נוהגים שלא לאכול בשר עד שיצא יום י' באב כיוון שרובו של בית המקדש נשרף ביום העשירי באב ורק קבעו לצום בתשעה באב משום תחילת הפורענות, ולכך שהצום הוא דחוי יוצא שצמים בעשירי באב ומוצאי הצום הוא כבר יא' באב לכך מותר לאכול בשר בצאת הצום, אולם מנהג האשכנזים שלא לאכול ביום ראשון בלילה, כיון שהיום עצמו הוא יום אבלות, אבל למחרת מותר כבר בבוקר (רמ"א).